ב- 1987 (פחות מ- 3 שנים)
כבר למדו על הקוואזי קריסטל כדברים שברור שהם קיימים.
העובדה שניסו לשחזר את המחקר שלו, מראה שלא פסלו את זה על הסף. בהתחלה עם מכשור לא מדוייק במיוחד (כפי שגם שכטמן עשה). רק אחרי זמן מה עם מכשור יותר מדוייק, וזה שכנע את הפיסיקאים/כימאים. וד"א מנסיון עם עיתונאים - הם תמיד מציגים דברים בצורה יותר דרמטית. זה אמנם לא קל לשמוע מלינוס פאולינג שהוא בטוח שדן שכטמן טועה בפרשנות שלו, וחשדנות מכל פינה.
ושוב, המחקר בוצע מספר פעמים נוספות. ברגע שהגיע מספיק דאטה אמין (וזה מסתבר לקח 3 שנים שזה קצת יותר משנה) קיבלו את טענותיו.
לגבי עולם המדע - הוא חשדן כלפי דברים כאלו. זה נכון. אבל זו גם גישה של זהירות ראויה. אתה יודע כמה פעמים אנשים חשבו שיש להם משהו גדול ביד, ובסוף הסתבר שהיה מדובר בטעות חישוב, בבעיה בציוד, במשהו שלא לקחו בחשבון, וכדומה? לכן גם חוזרים על ניסויים מספר פעמים, במקומות שונים, עם ציוד שונה. החשדנות הזאת אינה בהכרח שמרנות.
הבעיה של שכטמן היתה שלינוס פאולינג יצא באופן בוטא נגד הממצאים שלו. זה לא קל לעמוד מול לינוס פאולינג - עם היקף החשיפה של פאולינג והכבוד שנתנו לו. אבל ברחבי העולם המשיכו לבצע מחקרים וכאשר גם מחקרים עם ציוד מדויק יותר שחזרו את ממצאיו, המדע קיבל את זה. הניסויים עם רנטגן בוצעו ב- 1987, וכמה חודשים אח"כ כבר לימדו על קאווזי-קריסטלס באוניברסיטאות. השיטה המדעית ניצחה גם את לינוס פאולינג הגדול.
