התגעגעתיי

[חנילה3]

התגעגעתיי

בס"ד
שלום לכולכם וחג חנוכה מלא ניסים נפלאות והפתעות
הרבה זמן לא הייתי בפורום ,וזה חסר לי מאד. כל מיני שאלות התיעצויות ופידבק
אז ככה עברתי את הניתוח ב21/8-טו אלול. התחלתי את התהליך במשקל של 93 קג.לפני הניתוח התחלתי לאכול לאט יותרולניתוח עצמו הגעתי במשקל 91.5.היום- שלושה וחצי חודשים אחרי אני שוקלת 71.9-נכון לשני ,שבוע שעבר. מאושרתתת. קניתי בגדים חדשים. אנשים לא מזהים אותי ברחוב(נכון יותר בתדודה אחת שעמדה מטר ממני בתחנת אוטובוס והתלבטה אם זו אני)
פתאום אני מסתכלת במראה,פתאום אני מעיזה להציץ בחנויות בגדים ולא רק בחנויות של נעליים ותיקים כמו שהיה עד כה.
מחמיאים לי שהפנים שלי נראות מעודנות יותר ופתאום רואים איך אני ניראית. והכי חשוב- עוד חודשיים וחצי הולכת להתגשם,בע"ה,המתנה שהבטחתי לעצמי מהרגע שקבעתי תור לועדה של מכבי-טיסה ללונדון לקנות קולקציה חדשה(בסיילים בלבד עקב המיתון בשוק)
א-ב-ל
ויש אבל גדול
אני רועדתת
רועדת שלא אחזור למשקל הקודם
בקושי שותה- היום למשל כוס אחת בלבד מהבוקר ועכשי אני הולכת לשתות בקבוק
אני נהיית רעבה מהר(כל שעה וחצי)
מנסה ללעוס לאט ולחכות בין ביס לביס מה שלא הולך
והיר איי קאם- כי בלי הפורום והתמיכה זה לא ילך
אני לא ככ יודעת מה הכמויות ואז אני נעצרת רק כשלוחץ לי,ואם אני אוכלת כמה ביסים אז כעבור שעה אני נהיית רעבה.
אמח שתעזרו לי לדעת כמה ארוחה נורמלית למשורוולת אמורה לכלול,כדי שלא אוכל כמה ביסים וארעב ומצד שני ,שלא אמרח תארוחה ע"פ זמן רב ואוכל הרבה.
אני מרגישה שהכמויות שלי עולות אני יכולה לאכול קציצה קטנה עם 4 פרוסות בטטות גדולות,או צלחת ח"פ של מרק טחון- וזה נראה לי הרבה מידי. בעיקר קשה לי עם איזון הכמויות מה וכמה. אני מאד מאד משתדלת לחלק את הארוחות ע"פ שעתיים שלוש-אבל ממתי השעתיים מתחילים- האם מסיום הארוחה או מתחילת זמן הארוחה.אם למשל התחלתי לאכול ב-2 וגמרתי בשתיים ועשרה - הארוחה הבאה ב4 ועשרה או בארבע?
האם לבן/מעדן נחשב כנוזל שצריך לחכות אחריו רבע שעה?
האם קומפוט פירות מבושל- מותר לאוכלו עם המים של הפרות-זה נחשב לאוכל או נוזל?
מה דין מרק ירקות -מותר לאוכלו בצורה הלא טחונה,כי הוא עם נוזל?
ושאלת השאלות-ספורט
אני שוחה פעם בשבוע,רוכבת מהרידינג עד לאיילון ופעם נוספת זה זומבה/עיצוב וחיוב עדין
אמרו לי שבשלב שלי צריך לעשות ספורט דינאמי כמו אירובי או זומבה ולא ספורט כמו שחיה או רכיבה שמחזק את השריר במקום להמיסו-אבל נהיו לי בזרועות וברגליים עור עם שומן מדולדל שכן חשוב לי שיתמצקו.האם הפעילות שאני עושה נכונה? אינטינסיבית מידי? קשה לי עם הליכות
לגבי העניין של קצב הארוחה- נכון לאכול כמה ביסים ולהפסיק בכלל כי עמוס? כמה ביסים ולהמשיך אחרי כמה דקות? או לחכות בין לבין?
טוב חפרתי מספיק אבל אני שמחה שהגעתי הביתה.אני משורוולת,מאושרת ושמחה שאוטוטו רזה
אה ועוד שאלה.זה נורמלי שפרק זמן כה קצר השלתי ככ הרבה? אני רוצה להגיע ל55 קג שזה 35 קג פחות ממה שהתחלתי- וכבר הורדתי כ-20 ,ז"א נותרו לי עוד 15,זה הגיוני?
המון אור ושמחה
מחכה לתגובות
חנילה

 

[ליבי3617]

היי חנילה

להרבה דברים שכתבת כאן מתאימה בעיה אחת. את לא שותה מספיק.
את לא שותה מספיק ולכן רעבה יותר (כן, ככה זה עובד).
את לא שותה מספיק ולכן אוכלת יותר בארוחה... הגוף מזהה לפעמים צמא כרעב ויש לך יותר מקום - אז את מכניסה יותר בכל ארוחה.
ברגע שתשתי ותהיי רוויה, תרגישי שאת לא רעבה כל הזמן ולא תוכלי להכניס מנות גדולות מדי.

ארוחה שלך נמשכת כעשר דקות אז זה לא כזה קריטי איך סופרים את השעות.
מה שחשוב הוא לשתות בין לבין כך שמרווחי השעות יעמדו אכן על שלוש או ארבע.

לבן או מעדן בשלב שלך נחשב רק לארוחת ביניים ולא ארוחה.
רצוי לחכות אחר כך לגבי שתייה..
מרק ירקות וקומפוט אפשר לאכול בצורה לא טחונה אבל קחי בחשבון שמכיוון שאת נמצאת בשלב יחסית "צעיר" לא תוכלי לאכול מזה הרבה וחבל. אני לא הייתי נכנסת כרגע לשתייה ואכילה ביחד - כדי לאכול מנות יפות.

רכיבה על אופניים, זומבה ועיצוב זה מעולה. ככל שתעצבי יותר ותעבדי יותר עם אימוני כוח - השריר שלך יתמצק יותר. הליכות ורכיבה על אופניים הם פעילויות אירוביות אז הרכיבה שלך מספיקה.. בהמשך תעלי את זה לפעמיים בשבוע אפילו.

שלושה חודשים ו - 20 ק"ג ירידה זה בהחלט הגיוני. רק שימי לב שאת אוכלת נכון (ותיעזרי באשת מקצוע אם צריך).

 

[חנילה3]

היי-תודה על התגובה

בס"ד
אני אכן אשתה יותר ,זה באמת מקור הבעיה.עכשיו התפנקתי מ2 כוסות ח"פ גדושות מיץ תפוזים סחוט טרי.
לגבי הלבן- שתיתי השבוע חצי וא"כ רציתי לאכול אך לא ידעתי אם אני צריכה לחכות רבע שעה או שלבן נחשב מאכל ולא נוזלי- לא כ"כ הבנתי מתשובתך האם זהו מאכל או משקה
מרק ירקות לא טחון- אני אכן מצליחה לאכול חצי צלחת ח"פ עמוקה וזוהי הארוחה שלי ללא חלבונים וכו
קומפוט- שתיתי השבוע 2 כוסות ח"פ-בעיקר של המיץ- כחצי שעה לאחר סעודת שבת.בתחילה התכוונתי שזו תהיה השתיה ,אך מאחר שהיו שם חתיכות פרי לא ידעתי האם מותר לי בכלל או שזו נחשבת ארוחה ולא שתיה
לגבי הזומבה- זה בדיוק מה שהפחידו אותי,שאם השריר מתמצק- המסה שלו לא יורדת וכך השומנים לא נשרפים אלא נותרים ומתמצקים,פחות מבינה את העניין ,רק שמחה שאת אומרת כי אני נוהגת נכון- זה מה שחשוב
תודה על הכל את מקסימה כתמיד

 

[ליבי3617]

אז ככה

מיץ תפוזים טבעי הוא מאד עשיר קלורית. תורידי כמויות... בעתיד זה יכול להוות בעיה.
אחרי לבן כדאי לחכות קצת לפני שתייה כי זה יכול ליצור הרגשה לא נוחה.

רק מיץ זו לא בעיה. עם פרי זה כבר שוב, יוצר הרגשה לא נוחה. את לא ידעת שיש שם פירות אבל מלכתחילה אל תאכלי קומפוט כרגע בצורה הזו.

הזומבה זה אירובי

ואירובי ששורף המון.
בכל אימון בעצם את עובדת גם עם השרירים.. גם בהליכות זה ככה.
אימון כוח עושים יום כן ויום לא.
זומבה גם לא הרבה.. התנועות של הזומבה קשות למפרקים וחבל שתמצאי את עצמך עם ברכיים כואבות או תפוסה בכל מיני מקומות.

 

[א ח ת מהחברה]

את נשמעת מאוד כמוני

אמנם רק חודש אחרי ו 12.5 קילו פחות, אבל התחלנו עם אותו המשקל וגם אני לא ממש יודעת לזהות מתי אני מלאה. מרגישה רעב אחרי שעתיים. גם אני הסטרית שהכל יעלה למרות שאני עדין ילדה טובה ומקפידה לאכול כל שלוש שעות.

אני יודעת שצרת רבים זאת חצי נחמה, אבל זה ניחם אותי, במיוחד שירדת כבר 20 קילו.

 

[אבשלום68]

עשי כמוני

אני הקצבתי לי כמות.
מכיוון שלא בטחתי בתחושות שלי ,(אני גבר) 2/3 כוס זו המנה שאני אוכל כל ארוחה, לא משנה מה!
גם אם שכחתי ללעוס 20 פעם את הדייסה ולספור 20 לפני הביס הבא.
זו המנה, ברוב הפעמים תחושת השובע מגיעה עם גמר המנה ולפעמים באיחור.

 

[א ח ת מהחברה]

הענין הוא

שהכמות לא זהה אצלי ממאכל למאכל, נגיד עוף אחרי שני ביסים אני מרגישה כבר שאני לא יכולה להכניס יותר.

רסק תפוחים אני מקבלת את התחושה הזאת רק אחרי 2/3 כוס.

 

[חנילה3]

אני יכולה לאכול הרבה יותר מ2/3 כוס

בס"ד
אתמול קניתי בסינית- אז קניתי מנת ילדים של 2 תוספות- תפוחי אדמה ואורז-וכדורי בשר מתוק עם בשר מוקפץ וסלט
אכלתי את המנה הזו ב3 ארוחות- ונשאר כמעט כל הסלט והרבה אורז
אבל יכלתי לאכול 4 חתיכות תפוחי אדמה
כף וחצי אורז ובשר מוקפץ אחד בארוחה- זה יוצא כמות גדולה הרבה יותר מ2/3
אני גם אוכלת מהר כי מפחדת שעוד שניה אתמלא וככה מסיימת ארוחה עם תחושת לחץ וקצת עצבים על עצמי שמה שעשיתי בצלחת ענקית אני עושה בכמה ביסים שלי
עכשיו לקחתי את מה שליבי אמרה לי ברצינות
ואני שותה
קמתי בבבוקר עם רעב-שתיתי כוס מים- והרעב נעלם.
מקווה שזה יעזור
מה שכן אני מקפידה לאכול עם כפית או למלא לי חצי כף- ככה יש לי כאילו כמות גדולה יותר לאכול והארוחה לוקחת לי יותר זמן

 

[א ח ת מהחברה]

לאכול מהר ממלא מהר אבל גם מרוקן מהר.

את יותר זמן ממני מהניתוח כך שנראה לי הגיוני שאת יכולה לאכול יותר.

כדאי בכל זאת לנסות לאכול לאט. ככה לפחות הסבירה לי הדיאטנית אתמול.

 

[kolhazmanim]

כמה עניינים:

1. כפי שכתבו לך - תשתי. לי יש בקבוק של 0.755 ליטר שאני יודעת שאני צריכה למלא אותו 3-4 פעמים ביום. נכון שצריכים להיות לפעמים בקרבת שירותים, אבל גם אם תשתי רק 2 כאלה זה כבר טוב. הגוף לא יכול לרדת בלי מים!
או שתעשי לך מנהג של 2 כוסות כחצי שעה לפני ארוחה.

2. לגבי מה ששאלת על לבן וכו'. אותי חיה שוויגר הדיאטנית הנחתה לאכול מאכלים כמה שיותר ממלאים - למשל עוף, ירקות חיים - דברים שלוקח להם זמן להתעכל, ולכן הם גם משביעים יותר. אני לא יודעת אם כתוצאה מההנחיה שלה סיגלתי לעצמי את הרגלי האכילה הללו, אבל אני בהחלט יודעת שזה עזר לי והיום אני הרבה יותר כמהה לאוכל אמיתי מאשר למתוק נוזלי - גלידה וכו. כלומר מבחינתי לבן הוא לא אוכל. הוא כן אוכל אם הוא בא עם פרי וגרנולה, אבל לא לבד. בגלל זה אני גם לא כל כך אוהבת מרקים. אני מעדיפה גזר מבושל במקום בטטה מבושלת שהיא יותר רכה ו"נוזלית", אלה דוגמאות לעניין.
וזאת עצה שאני מציעה כמעט לכל אחד - נכון שאוכל אמיתי ו"כבד" קשה יותר לאכול - אבל בשורה התחתונה הוא זה שממלא, ובעצם ממלא את תפקידו של הניתוח. חיה מנחה גם להתרחק ממאכלים קראנצ'יים כמו קרקרים וכו - שנעשים בקיבה אבקה דקה ולא משביעה.
חפשי תמיד מה הכי ישביע אותך, וככה גם לא תצטרכי לרעוב אחרי שעתיים.

3. אני גם אוכלת מהר יחסית, אבל אני אוכלת אוכל משביע ואני גם לועסת די טוב (מיתרונותיה של הטבעת שהיתה לי לפני כן..) ולכן אני שבעה. אני לא חושבת שזאת כזאת בעיה רצינית, כמובן - צריך ללעוס טוב.

4. לגבי הפחד: אנסה לכתוב על רגל אחת, את צודקת שזה מפחיד מאד, אבל כאן בדיוק נכנסת הנפש שלך לתמונה. האם את מאמינה ביכולות שלך לרזות? האם כשנותנים לך מחמאה את מבטלת אותה או אומרת תודה? האם את מאמינה שמגיע לך לרזות?
כשאנחנו שמחים במתנות הללו ומרגישים שאנחנו באמת מצוינים ובאמת שמחים בעצמנו - זה הרבה פחות מפחיד.
גם אני מתמודדת עם הפחדים הללו עכשיו, ועם זה שהפחד הפנימי אומר שהגוף יודע רק להשמין, אבל המציאות מוכיחה אחרת... זה לא פשוט ואולי שווה להתיעץ על זה עם איש מקצוע - פסיכולוגית וכו. או כאן בפורום - יש לאנשים כאן דברים חכמים להגיד.
בכל מקרה - אל תישארי עם הפחד, הוא משתק ומעקר כל חלקה טובה, וחבל. לא עשית את כל מה שעשית בשביל למות מפחד, נכון? שווה לטפל בזה.

בהצלחה!

 

[חנילה3]

היי

בס"ד
תודה על התגובות והמשוב
התחלתי עם שתיה- כל שעה כוס מים ורבע שעה לפני ארוחה כנ"ל.אני פחות מרגישה רעב ,וגם הפנים שלי שהיו יבשות בצורה שהפריעה לי מאד,ולא קרתה לפני הניתוח,חזרו ללחות טבעית.
כמה כוסות מים אני צריכה לשתות ביום או כמה בקבוקי קולה קטנים(בלי הקולה רק הגודל כמובן,)
לגבי הלבן - אם אני הופכת אותו לארוחה אז זה עם גרנולה ואגוזים וטיפונת דבש כמו מוזלי- או אוכלת עם לחמית. השאלה שבעצם לא קיבלתי עליה תשובה היא מה החשיבות של לבן מבחינת הניתוח- האם הוא מאכל,שניתן לאוכלו עם פתית- וצריך להמתין חצי שעה או שהוא נוזל.
בבקרים לעיתים אנ ותה לבן/יוגורט/מעדן דיאט ולא יודעת מה דינם מבחינת זמן ההמתנה לשתיה
העניין עם הבשר נכון מאד- אתמול אכלתי קציצת בשר קטנה שמלאה אותי מאד,ובכלל אני מעדיפה אוכל ולא שטויות.
בקשר לפחד- את צודקת מאה אחוז ואני בטיפול פסיכולוגי שמסייע לי מאד.גם הפסיכולוגית במרכז להשמנה באיכילוב- הנחתה אותי לאיזה כיוונים להגיע בטיפול שלי ולמה הפחד העצום שלי מהשמנה מתקשר בחיים האישיים.
אז מלנים תודה על העצות והתגובות והמחמאות
אין על הפורום הזה
המשך חג מואר

 

[אליה1]

חנילההההה

את בטח נראית מצוין!!!
את חייבת לבוא לפגוש אותנו