התגעגעתי כ"כ - איזה כייף להיות פה!!
מצאתי כמה דקות לנשימה והחלטתי לקפוץ לביקור! התחלתי השבוע את לימודי התואר השני ומה אגיד לכם, לא היה Cal. אני לומדת שלושה ימים בשבוע (ראשון-שלישי) מהבוקר עד הערב. בהפסקות בין השיעורים אין זמן לאכול (טוב לדיאטה!), לשתות (קצת פחות טוב!) או, לצורך העיניין, לספק כל אחד מהצרכים שמוגדרים כצרכים הבסיסיים ב"טבלת הצרכים של מאסלו".. כל הפסקה כולם בהיסטריה המונית לחפש ולצלם את עשרות (!!) המאמרים/ הפרקים מספרים באנגלית שיש לקרוא לשיעור הבא!! אני חוזרת כל ערב עם מיגרנות נוראיות, גמורה מעייפות ועם כאבי פרקים. בימים ה"חופשיים" אני מנסה להשתלט על ים המאמרים והעבודות שניתנו לי לאותו השבוע וכמו שזה נראה עד כה, גם אם אשב ללמוד 24 ש' ביממה, לא אספיק להשתלט על כל החומר. החל מסמסטר הבא, בנוסף לשלושת הימים העיוניים, אתחיל גם יומיים בשבוע פרקטיקום באחת המרפאות/ בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ. אין לי מושג איך אעמוד בזה... אני יודעת שמיד יהיו כאלו שייעצו לי "להוריד הילוך" (זה מה שאני הייתי מייעצת), הבעייה היא שבתואר השני אין מועדי ב', אין לחזור על קורס, אין הטבות או פריסת הלימודים על יותר משנתיים. הודיעו לנו חגיגית כי מי שנכשל במבחן, זהו המבחן האחרון שלו בתואר... טוב, אבל למה רק לקטר?? מעבר לכל הכתוב לעיל, אני מאוד מאוד נהנית מהשיעורים, החומר מעניין אותי בטירוף ואפילו מצאתי כבר מרצה אחד שבהחלט שווה נישנוש (
) אני מניחה שייקח קצת זמן ואתרגל לכל הטירוף הזה (תרתי
), ארגע ואז גם ארגיש יותר טוב. פיזית. נכון לעכשיו קשה לי בכלל לעכל את העובדה שאני לומדת לתואר שני בקלינית, אבל מדי פעם כשאני חושבת על העניין אני מתמלאה באושר עצום שקשה לי לתאר אותו במילים. אני בדרך להגשמת חלומי
אוהבת את כולכם ומבטיחה לנסות ולהיכנס מדי פעם, להתעדכן ולהגיב. התגעגעתי מאוד
ענק לכולם אירית
מצאתי כמה דקות לנשימה והחלטתי לקפוץ לביקור! התחלתי השבוע את לימודי התואר השני ומה אגיד לכם, לא היה Cal. אני לומדת שלושה ימים בשבוע (ראשון-שלישי) מהבוקר עד הערב. בהפסקות בין השיעורים אין זמן לאכול (טוב לדיאטה!), לשתות (קצת פחות טוב!) או, לצורך העיניין, לספק כל אחד מהצרכים שמוגדרים כצרכים הבסיסיים ב"טבלת הצרכים של מאסלו".. כל הפסקה כולם בהיסטריה המונית לחפש ולצלם את עשרות (!!) המאמרים/ הפרקים מספרים באנגלית שיש לקרוא לשיעור הבא!! אני חוזרת כל ערב עם מיגרנות נוראיות, גמורה מעייפות ועם כאבי פרקים. בימים ה"חופשיים" אני מנסה להשתלט על ים המאמרים והעבודות שניתנו לי לאותו השבוע וכמו שזה נראה עד כה, גם אם אשב ללמוד 24 ש' ביממה, לא אספיק להשתלט על כל החומר. החל מסמסטר הבא, בנוסף לשלושת הימים העיוניים, אתחיל גם יומיים בשבוע פרקטיקום באחת המרפאות/ בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ. אין לי מושג איך אעמוד בזה... אני יודעת שמיד יהיו כאלו שייעצו לי "להוריד הילוך" (זה מה שאני הייתי מייעצת), הבעייה היא שבתואר השני אין מועדי ב', אין לחזור על קורס, אין הטבות או פריסת הלימודים על יותר משנתיים. הודיעו לנו חגיגית כי מי שנכשל במבחן, זהו המבחן האחרון שלו בתואר... טוב, אבל למה רק לקטר?? מעבר לכל הכתוב לעיל, אני מאוד מאוד נהנית מהשיעורים, החומר מעניין אותי בטירוף ואפילו מצאתי כבר מרצה אחד שבהחלט שווה נישנוש (
