התדרדרות טוטאלית - מה עושים?
אתם בטח זוכרים את ההודעה שלי מלפני שבוע על חברה שלי שאימא שלה חולה ונמצאת בבית חולים בשיקום (אחרי ששברה את הרגל). ובכן, חשבנו כבר שיש שיפור אבל המצב החמיר כל כך עד כדי כך שבמחלקה שהיא נמצאת לא מסוגלים לטפל בה כי היא לא מסוגלת לזוז מהמיטה מרוב הכאבים. היא סובלת וכל המשפחה סובלת, וזה מתחיל להשפיע על היחסים שלי ושל חברה שלי. יעצתם לי כאן להיות קשוב לצרכיה, להתרחק כשצריך ולתת לה להיות לבד ולתמוך כשהיא זקוקה לי, אבל בימים האחרונים הכל התדרדר בבת אחת, גם אימא שלה שמצבה מחמיר וגם הזוגיות שלנו. אני פשוט לא יודע מה לומר מה לעשות איך להגיב, כי כל מה שאני עושה ולא משנה מה יוצא לא בסדר. כשאני מנסה לדבר היא נאטמת ולא מוכנה לשמוע, כשאני שותק אז היא אומרת שאני לא מדבר, לא בא לעזור בבית חולים (יש לציין שאני עובד כל יום עד מאוחר בערב ואחרי זה הולך לבי"ח להיות איתה שם בזמן המועט שנשאר עד שאימא שלה מתעייפת ומבקשת שנלך), ואני כבר משתגע. עכשיו היא בכלל לא מוכנה לדבר איתי. על כלום. פשוט שותקת. אני יודע שכואב לה והיא סובלת ומנסה לשוחח איתה אבל פשוט כלום, אין עם מי לדבר. אני רוצה לתת לה חום ואהבה ולחבק אותה ולהגיד לה שאני אוהב אותה ונמצא בשבילה, אבל היא לא מאפשרת לי, מרחיקה אותי וטוענת שאני לא יודע מה לעשות ואיך להתנהג ושהיא לא מרגישה שאני תומך בה. אבל מה אני יכול לעשות תגידו לי? אני מנסה, משתדל, אם אני הולך לבקר את ההורים שלי אז היא כועסת שהלכתי אליהם ולא באתי לבקר בבי"ח, כל דבר לא בסדר, אז מה לעשות? איך להתנהג? שלא נדבר על זה שאנחנו אמורים להתחתן בעוד מס' חודשים ובמקום זה הפרצוף באדמה ואנחנו בכלל לא יודעים מה יקרה עם החתונה (אם היא תהיה בכלל) ומה יהיה עם אימא שלה שזאת הדאגה העיקרית. איך לשבור את הקרח? מה עושים? למה זה לא יכול פשוט להיעלם ושהכל יחזור להיות טוב כמו פעם, למה?
אתם בטח זוכרים את ההודעה שלי מלפני שבוע על חברה שלי שאימא שלה חולה ונמצאת בבית חולים בשיקום (אחרי ששברה את הרגל). ובכן, חשבנו כבר שיש שיפור אבל המצב החמיר כל כך עד כדי כך שבמחלקה שהיא נמצאת לא מסוגלים לטפל בה כי היא לא מסוגלת לזוז מהמיטה מרוב הכאבים. היא סובלת וכל המשפחה סובלת, וזה מתחיל להשפיע על היחסים שלי ושל חברה שלי. יעצתם לי כאן להיות קשוב לצרכיה, להתרחק כשצריך ולתת לה להיות לבד ולתמוך כשהיא זקוקה לי, אבל בימים האחרונים הכל התדרדר בבת אחת, גם אימא שלה שמצבה מחמיר וגם הזוגיות שלנו. אני פשוט לא יודע מה לומר מה לעשות איך להגיב, כי כל מה שאני עושה ולא משנה מה יוצא לא בסדר. כשאני מנסה לדבר היא נאטמת ולא מוכנה לשמוע, כשאני שותק אז היא אומרת שאני לא מדבר, לא בא לעזור בבית חולים (יש לציין שאני עובד כל יום עד מאוחר בערב ואחרי זה הולך לבי"ח להיות איתה שם בזמן המועט שנשאר עד שאימא שלה מתעייפת ומבקשת שנלך), ואני כבר משתגע. עכשיו היא בכלל לא מוכנה לדבר איתי. על כלום. פשוט שותקת. אני יודע שכואב לה והיא סובלת ומנסה לשוחח איתה אבל פשוט כלום, אין עם מי לדבר. אני רוצה לתת לה חום ואהבה ולחבק אותה ולהגיד לה שאני אוהב אותה ונמצא בשבילה, אבל היא לא מאפשרת לי, מרחיקה אותי וטוענת שאני לא יודע מה לעשות ואיך להתנהג ושהיא לא מרגישה שאני תומך בה. אבל מה אני יכול לעשות תגידו לי? אני מנסה, משתדל, אם אני הולך לבקר את ההורים שלי אז היא כועסת שהלכתי אליהם ולא באתי לבקר בבי"ח, כל דבר לא בסדר, אז מה לעשות? איך להתנהג? שלא נדבר על זה שאנחנו אמורים להתחתן בעוד מס' חודשים ובמקום זה הפרצוף באדמה ואנחנו בכלל לא יודעים מה יקרה עם החתונה (אם היא תהיה בכלל) ומה יהיה עם אימא שלה שזאת הדאגה העיקרית. איך לשבור את הקרח? מה עושים? למה זה לא יכול פשוט להיעלם ושהכל יחזור להיות טוב כמו פעם, למה?