התודה המכנית

התודה המכנית


חברה שלי אמרה לי שזה חשוב אבל לא תמיד יש לי חשק ואז התחושה מכנית רובוטית.
יש טעם בכלל להודות לאנשים על דברים שהם עושים כשזה מכאני מת?
תודה זו מילה כל כך נדושה. אני לא אוהבת לחזור על עצמי ולהתבטא אותו דבר זה מייגע
אבל מצד שני לא תמיד יש כוח להמציא את הגלגל ואם זה לא בא מתוך רגש השראה זה
התודה הכי יבשה בעולם.
אני מבינה שזה חשוב לאנשים אבל זה מרגיש כל כך חסר תועלת לומר את זה.
חושבת שאפשר לחוש בזה גם למי שרגיש לטון דיבור. בטח הוא יכול להרגיש שהתודה מתה.
אני גם חושבת שאם לא באמת מרגישים שזה אמיתי כי אין אנרגיה רגשית להודות אז האדם לא באמת
צריך את זה. או שהוא ירגיש בהעדרה של המילה רק בגלל שזה חלק מהטקס החברתי המקובל אבל
זה ממש לא אותו דבר כמו תודה שטעונה באנרגיה אמיתית
אני אוהבת אנשים מנומסים אבל לא כל כך אוהבת לזייף דברים.
 
שאלה מעניינת.

אני יכולה לרשום לך את דעתי, אך האם דעתי באמת חשובה לך על מנת להחליט אם לומר תודה אמיתי או מכאנית?
האם זה מה שיגרום לך להחליט כיצד ומתי לומר תודה?
(או כל דעה אחרת של מישהו כאן).
קוסמת, אם ארשום לך שיש חשיבות לומר תודה תמיד, גם אם את לא מרגישה צורך, כי זה יגרום לאחר לחוש טוב - האם תעשי זאת ובאופן מיידי תרגישי שזה כבר לא מזוייף?
בכל השאלות שאת שואלת בפורום, התשובה שלי היא כזאת - אם את מרגישה טוב כשאת עושה את זה, המשיכי. אם לא (או יש לבטים) התלבטי עם עצמך!! והשינוי הוא תהליך. (מה שמרגיש לך מזוייף ואת ממשיכה לעשות - אולי את צריכה לעשות ההיפך - נכון לעכשיו).
וגם - בכל השאלות שלך בפורום זה נראה שאת פורקת בלי לקרוא באמת מה את כותבת. כל התשובות נמצאות על גבי הטקסט. כאילו את מחפשת אישורים מהסביבה, כשהתשובות אצלך. זה צועק מהטקסטים שלך וממש מתסכל לקרוא אותם (סליחה). אולי זו הסיבה שלא בא לי לענות לך הרבה פעמים (זה נראה כמו חפירה על ריק - ואולי את לא מרגישה כך, אבל ככה אני רואה כשאני מסתכלת).......בקיצור - תסמכי על עצמך, ותקראי מה את כותבת, אולי יום יומיים אחרי הכתיבה .
 
זו פריקה לא באמת אכפת לי אם יגיבו


לא מחפשת אישורים לא ברמה שאת מתארת.
הבלוג שלך מתעסקת ממש בנושא שאני לאט לאט מתחילה להכנס אליו וזה אהבה עצמית
כי זה כולל את קביעת החוקים והדאגה של האדם לעצמו ולא לסובביו בקרוסלה. כלומר קודם מיקוד עצמי.
ואת ממש לא חייבת לענות לא באמת אכפת לי

וזה לא מספיק תשובות לי לוקח זמן להכניס את התשובות אלי. לא יודעת להסביר את התהליך ההטמעה.
לא מספיק לי אישית לדעת דברים בשכל.
 
אני יודעת שאולי אני נשמעת כאילו אני צריכה תגובות אבל לא באמת

אבל התרגלתי שאנשים מתרגלים בפורום רק לצד מסויים וחושבים שזה העיקר שבי בהודעה.
זה אנושי
 
טוב, אז כנראה לא הבנתי אותך..

ובקשר לתהליך ההטמעה, כל אחד והקצב שלו. זה תהליך. לדעת בשכל זה באמת לא מספיק.
לילה טוב :)
 
לא יודעת אבל אולי זה היה כדי לשקף מראה ולכן עוררו

בי את התחושה הזו. כדי שאבין את המחוייבות לעורר אותה באחרים.
בעיקרון אני דווקא הרבה פעמים אדישה לדברים האילו אבל הייתה לי כשכתבת סוג של
תחושת אנרגיה או משהו מיסטי בקטנה
 

רותי 11

New member
וגם אני רק אניח כאן את דעתי את כמובן

מגיבה לזה בהתאם לתחושה שלך.
התודה למעשה היא עבורנו, לרוב האנשים בעולם חשוב
לקבל את המילה תודה כי זה כאילו מאשר להם משהו
טוב שהם עשו השיגו ועוד...
זה נותן הרגשה טובה לאדם שנמצא מולנו כאילו אנו
מעריכים את מה שהוא עשהוהרבה פעמים הם אכן מאוד
מתאמצים כדי לקבל את התודה, לעומת זאת מהצד השני
כמו שאת מרגישה לדוגמה לא באמת בא לך לומר תודה
משום שאת לא חשה את המאמץ שהאחר השקיע וגם
כנראה ואולי לא בא לך להיכנס למקום הזה כי זה אולי
מחבר אותך רגשית משהו שאת נמנעת מלעשות מול אנשים
להתחבר אליהם רגשית.
אבל לתודה יש עוד צד כשאנחנו אומרים תודה על דברים
שיש לנו כמו לדוגמא 2 רגליים בריאות שיכולות לשאת
אותצנו ולקחת אותנו לכל מקום אז כן בהחלט שווה לומר
תודה משום שכאשר אנחנו מודים על משהו אנחנו מודים
ליקום והוא מקבל מאיתנו איתות למצב שבו אנחנו רוצים
או נמצאים בו דוגמה נוספת אם אני מודה על השפע שיש
לי בחיים ואפילו שבאותה תקופה המינוס חוגג, אבל אם אני
מודה לבריאה עלהשפע הם בעצם מקבלים איתות לכך שאני
חיה בשפע ואז הוא מתאזן מול הרצון ויצירת המציאות שלך
 
לגבי הלהרגיש יש בזה משהו אני חושבת שיש לי באופי קווים של איש

יות גבולית. אני אומנם לא אישיות גבולית לגמרי אבל יש לי רגישויות שדי מתקרבות להגדרה
לכן קשה לי עם להרגיש אני בדיוק מדברת עם מישהי על זה.
כי הסף רגישות הזה לא ממש פרופורציונאלי למתרחש. זה אובר
 
למעלה