התוכנית המצולמת 2 - עונשים כן או לא?

keren kr

New member
התוכנית המצולמת 2 - עונשים כן או לא?

מתלבטים בנושא? שתפו אותנו?!
 

Rinat 789

New member
מצד אחד צריך להתחשב בילדים, מצד שני הם משגעים

הגעתי למסקנה - כשילדינו רואים שאנו כן מענישים אותם יעני - כשהמילה שלנו היא מילה אז הם באמת יצטרכו להשתדל לחשוב פעמיים עונשים זה דבר נורא מופשט אני בדעה, שכל עוד לא מדובר על עונשים פיסיים - מכות או פגיעה פיסית כלשהי הכל מותר
 
שאלה לתוכנית

אנחנו הורים לילד מקסים וחכם בן 9, מאוד פעלתן ותזזיתי. אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מאיימת 'אם לא תעשה את מה שאני מבקשת, לא תקבל'. שימוש באיומים רבים שהרבה פעמים לא מיושמים. אני ממש מיואשת. מה להגיד, איך לפעול? אני באמת רוצה שהאווירה בבית תשתנה לאווירה חיובית יותר, ללא איומים ועונשים. מה עושים כשהילד לא עושה מה שאני מבקשת וחוזר שוב ושוב על התנהגות לא ראויה? תודה מראש על התשובה ועל הפורום הנפלא הזה
 
צריך לפעול לא ברגע הכעס

לא לתת עונש לילדים ברגע הכעס , זה לא עוזר, אלא הסבר פעם אחר פעם, העונש ברגע הכעס גורם לשנאה וריחוק של הילד. רק דוגמא והסבר, שום דבר אחר לא יכול לעזור. אנחנו יודעים עד כמה שלא עוזרת כפייה על הילד, לא עוזר לסגור אותו, לכפות עליו, להגביל אותו במשהו, זה לא עובד. אלא ההפך, הוא צריך להתפרץ, הוא צריך להוציא מעצמו את הרוע הזה. אז אנחנו כאילו הולכים נגד הטבע, וזה לא עובד.
 
מה זאת אומרת להוציא מעצמו את הרוע הזה?

עד איזה גבול? מה? בכל מחיר? נשמע לי מפחיד הרי זה יכול להוביל למקומות מאוד לא נעימים בהתנהגות הלא ראויה שלו ...
 
להיכנס לנעליו של הילד

זאת לא הדרך להגיע לילד, ואם תענישי אותו אז מה הוא יחשוב עכשיו עליך ועל עצמו? האם באמת בית סוהר שינה אי פעם את דרכיהם של הפושעים? הרעיון הוא לא עד איזה גבול, הרעיון הוא שהילד יבין ותהיה מערכת יחסים בין ההורה לילד שתהווה משטח עבודה לקירבה וקונפורמיות וביטוי אצל הילד. הדרך הטובה ביותר היא להיכנס לנעליים של הילד, לדבר כמוהו, להתנהג כמוהו (כן ,אפילו אם הוא מקלל), ומשם למשוך אותו אליך ולכוון אותו. העקרונות האלה מבוססים על עקרונות הקבלה.
 

gshadmon

New member
ההסבר צריך להיות על טבע האדם

החינוך הנכון הוא כלול משני דברים: מדין ורחמים, ימין ושמאל, חסד וגבורה. זה הדרך שאנחנו כך מכוּונים מלמעלה, צריכים ללמוד מהבורא איך שהוא מסובב אותנו כל הזמן ומוביל אותנו בדרך למטרה, וכך אנחנו צריכים להתייחס לילדים. עבור הילד שלך, מה הוא חייב לעשות, להעביר לו את ההגבלות כי ככה אנחנו חיים בעולם שלנו, וכך העולם מתנהג אלינו וכך צריך להתנהג עם העולם. להסביר לילד מה טבע האדם, למה טבע האדם הוא רצון ליהנות. ורצון ליהנות יכול להיות רע וטוב. רע, אם זה על חשבון השני, וטוב, אם זה לטובת השני. מה אנחנו מפסידים ומרוויחים מהטבע, מהבורא, אם אנחנו עושים כך או כך. אם אנחנו מתקנים את עצמנו, מה זה נקרא ה"תיקון שלנו". שאנחנו מתעלים מעל האגו שלנו, ודווקא שם מתחילים לבנות מעצמנו אדם רוחני. ללא הסבר לא תהיה תועלת בעונשים
 

Rinat 789

New member
גלעד האם יש תוכנית ספציפית בה מוזכרים הדברים

אשמח לצפות בה ואם יתאים, בהחלט להראותה לבתי :)
 

Rinat 789

New member
אבל יש בעיה עם הקישור...הוא לא נפתח:

We're sorry, but something went wrong. We've been notified about this issue and we'll take a look at it shortly.
 

לילך 101

New member
שאלה נוספת אם הילד אינו מבין (רגשית)

אלא רואה עצמו ואת הנאתו הרגעית ואינו מסוגל להתעלות מעל עצמו? האם לא ראוי לתת לו להרגיש כי פעולה אגואיסטית המזיקה - יש בה הפסד? הפסד= מניעת הנאה כמובן לאחר שהסברת לו לוגית הרי ההבנה שלנו היא רגשית ביסודה, אשמח אם תוכל להרחיב תודה
 

gshadmon

New member
אילוף ילדים כבר לא עובד

מדובר בדור אחר, דור שרוצה תשובות, ששואל למה? ולא מספיק לו, בעבר השיטה של מקל וגזר עבדה וכן תורת המוסר, היום אנחנו רואים שזה כבר לא עובד. הדרך היחידה היא כמובן לשמש להם דוגמא בכל דבר ולהסביר להם על כל דבר, אחרת הם בסופו של דבר לא ילמדו כלום מעונש ולא נצליח לחנך אותם (שזאת היתה הכוונה, לא?) הקבלה לא באה למנוע את ההנאה, אלא אדם צריך לבדוק את הרצונות שלו ולבחור לעלות מעל הרצון, ללא כפיה ולכן יש שורש רוחני לא לכפות שום דבר, כדאי ליצור מערכת יחסים עם הילדים של הסבר ובהבנה למה הם מתנהגים כך.
 

GnarledCynic

New member
"אילוף ילדים"

עונש הוא באמת צורת אילוף שכבר לא יכולה לעבוד. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לא לדכא את הרצון, אלא להפך - על פני הרצונות הקטנים, לפרוש רצונות גדולים יותר. ילד שיחד עם ההורים יעבור תהליך של הכרת הטבע שלו, מתוך הסבר מתמשך ובעיקר דוגמה של ההורים, כבר יוכל לחלק את עצמו לשניים : אני שצופה בעצמי מהצד, והאגו שלי. בעקבות מעשה שלא עומד במסגרות חברתיות מסויימות, יש לערוך דיון עם הילד. אם הילד מתרגל לראות באותם רגעים של חוסר שליטה חלק מהטבע שלו, והוא מכיר בצורך ללמוד איך להשתמש בו באופן נכון - וזה, שוב, רק מתוך תהליך משותף של ההורים והילד, כל דיון כזה יהיה שיתוף של ההורה את הילד בחינוך שלו עצמו ולמידה משותפת. דיון כזה יכלול שאלות כמו "מה גרם לך לעשות את זה?", "מה צריך לעשות כדי שתוכל לשלוט בזה בפעם הבאה?" כשזה ברור להורה ולילד שהמעשה נעשה מתוך הטבע של הילד, אין כאן אשמה של אף אחד, ורק צריך למצוא תחבולות כדי להתגבר על היצר הזה הטבעי. הילד ירצה בעצמו לעשות את הדבר הנכון, והוא ירגיש שמתייחסים אליו כאל שווה ערך.
 
למעלה