רעיונות מאוד יפים
רק חבל מאוד שהם נשארים בתחום האבסטרקטי-רעיוני ולא ממשי. לישראל יש בעיה עצומה לחזור לגבולות 1967, כמה שקשה לי להודות בכך בתור מי שיצא נגד מפעל ההתנחלויות מאז שעמד על דעתו, יש בשטחים הכבושים למעלה מ200,000- אזרחים ישראלים ונכון שנוכל לפנות את היישובים הקטנים, את הבעייתים, את אלה שהם אפילו לא ערים - אבל לפנות את את מעלה אדומים? אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים. בקטע הזה אין ברירה אלא להודות שהמתנחלים הצליחו, ולמצוא חלופות יצירתיות - כמו בהבנות ז'נבה, חילופי שטחים. אנחנו נקבל את היישובים שהם "חמש דקות מכפר סבא" ואת כל עוטף ירושלים כמו פיסגת זאב ומעלה אדומים, והם יקבלו הרחבה של השטחים סביב רצועת עזה ושטחים מתוך הקטע המזרחי הלא-מיושב של ישראל, על בסיס של 1:1. כל פיתרון אחרון יהיה מלאכותי ויתעלם מצורכי המציאות. ישראל תספק מים, חשמל וכסף לפלסטין במשך 10 שנים מאז חתימת ההסכם - זאת הנקודה שמעלה הכי הרבה שאלות. ראשית כל, מה הכוונה תספק להם? חינם אין כסף? ובאיזה כמות? ולאיזה צרכים? ומי יפקח? ואיזה תקנות? זה מאוד לא ברור, וגם למען האמת לא במקום. הגיוני, ואפילו חשוב שמדינת ישראל תספק לפלשתינאים מוצרים שיש לה בשפע (כמו חשמל, תודות לטכנולוגיות המתקדמות שלנו ולוועד עובדי חברת חשמל), אבל גם זה במידה מסויימת (נגיד מיליון קילו וואט, או משהו כזה) ולא ללא הגבלת כמות. אבל מאיפה מדינת ישראל בדיוק תספק לפלשתינאים מים וכסף? ישראל עצמה נמצאת במשבר מים עצום וכבר עכשיו כל שוק המים המינרלים בישראל מתבסס על ייבוא מים מחו"ל, ואם לא נתחיל תוך עשור או שניים ליביא מים בכמויות עצומות מטורקיה או בהקמת מפעלי התפלת וטיהור מים בקנה מידה nationwide אזי אנשים פה פאקינג יתייבשו. וכסף? מדינת ישראל הייתה עסוקה במשך 37 שנים להשליך את כל ההון והמשאבים שלה לשטחים, אז שנמשיך בכך? הזנחנו את החברה הישראלית, את הרווחה, החינוך, הבריאות, התשתיות, הטכנולוגיה - מה לא הזנחנו. ההצעה שאתה מציע היא לא אנטי-ציונית, אלא אנטי-ישראלית במובהק. בהתחשב במצב של המדינה הפלשתינאית שתקום בע"ה, היא בהחלט תידרש לכמויות כסף עצומות להתחלה, לבניית היסודות הראשוניים, להקמת בתי חולים, מרפאות, בתי ספר, להקמת מוסדות ממשלתיים, לבניית המנגנונים האזרחיים, לבנייה מחודשת של כל הבתים שהרסנו שם, להתקנת מערכת ביוב מתקדמת ואולי אם יהיו יותר חכמים מאיתנו וגם יקימו כבר עכשיו רכבת תחתית בערים המרכזיות - אבל מדינת ישראל לא מסוגלת לצערי הרב לדאוג לכל אלו. יש עלינו חובה מוסרית עצומה, אך המציאות מתנגשת עימה. ולכן מה שאני מציע - וההצעות הללו גם היו בבסיס של כל ההסכמים של ישראל עם הרש"פ, היא שתוקם קרן בינלאומית שתעסוק בגיוס כספים ובהעברתן למקומות החשובים בפלסטין. ארה"ב, האיחוד האירופאי והאו"ם התחייבו כבר להעביר לשם סכום התחלתי מכובד מאוד ולהעביר במשך כל שנה עוד סכומים יפים גם כן, ומן הראוי שישראל תעביר לשם 1% מהתל"ג השנתי שלה. מה שכן, כדאי שישראל, "ביום שאחרי השלום", כמו שאוהבים להגיד כאן, שכבר לא תצטרך צבא רחב מימדים שיהיה המעסיק הגדול במשק ותעבור למצב הנהוג במדינות הנאורות בהן לכל אזרח בגיל 18 יש אפשרות לבחירה בין גיוס מקוצר לצבא לבין שירות אזרחי באורך זהה או קצת יותר ארוך. במצב כזה יש חובה מוסרית כבדה על ישראל להקים חטיבה בתוך צה"ל או ארגון הומניטרי שיעסוק בשיקום השטחים (בעיקר רצועת עזה, מחנות הפליטים ומזרח ירושלים) ויתנדבו במערכות האזרחיות הפלשתינאיות (בתי חולים, בתי ספר, מכבי אש וכדומה). אני יודע, שהייתי מתגייס בחפץ לב וברצון רב לצבא שלום שכזה (כמו שקנדי הקים בשנות ה60- בארה"ב) מאשר לצה"ל ששומר על התנחלויות ומפציץ אוכלוסיות אזרחיות. אגב, מודל דומה ומשופר של הצעתך תוכל למצוא במסמך השלם של הבנות ז'נבה - שעליו עבדו בכירים מהרש"פ ומישראל, כולל הרמכט"ל לשעבר, אנשי עסקים, שרים לשעבר ואנשי תרבות ורוח.
