ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי לזה
יותר מדי להגנות. יותר מדי הסתמכות על קולות ואפקטים. יותר מדי צחוק בכח מהאולפן. בליל אינסופי של קולות שעולה לאורך התוכנית וחלילה לא להשאיר רגע אחד של שקט. אם יש שקט לשניה אנחנו מתים. צר לי, ניסיתי לא מעט פעמים (חלק בעל כורחי, בנסיעה באוטובוס) וזה לא הצליח להעלות בדל של חיוך על פני.