התוספתן כבר לא כל כך מיותר

[benedict arnold]

התוספתן כבר לא כל כך מיותר

במשך שנים רבות היווה התוספתן תעלומה רפואית. לא רק שאיש לא ידע מה תפקידו, הוא גם ממהר להזדהם בצורה המסכנת את חיי האדם (מה שעושה את הניתוחים להסרת התוספתן לשכיחים ביותר אחרי ניתוחי מילה). דארווין צירף אותו לרשימת האברים השרידיים לצד בלוטת יותרת המוח ובלוטת השקדים. לאחרונה הוצג הסבר אלגנטי לא רק לתפקודו של התוספתן אלא גם לזיהומים השכיחים בו בחברה המערבית. http://www.sciencedaily.com/releases/2007/10/071008102334.htm

 

[SilentMike]

תיאוריה מעניינת.

 

[רון סי]

מאמר שהוא מכרה זהב לבריאתנים...

מתוך התרגום באתר הידען: "פרקר ערך מחקר המבוסס על השלכות ומסקנות מכיוון שבדיקת פעולתו של התוספתן עשויה להיות קשה במיוחד. היונקים היחידים שיש ברשותם תוספתן, מלבד בני-האדם, הם ארנבים, אופוסומים ווומבאטים, והתוספתנים שלהם שונים במידה ניכרת מהתוספתנים של בני-האדם." אז לא די שהתוספתן יש לו תפקיד, לכאורה, גם נראה שיש בעיה להסביר אבולוציונית מאיפה הוא צץ אצל בני האדם פתאום...

 

[benedict arnold]

אין בכך חידוש, רון סי

באותה מידה אפשר לשאול מנין צץ "לפתע פתאום" צווארו הארוך של הג'ירפה, על מגוון מערכות התמך הפיזיולוגיות שהוא מצריך. בשלב זה אין תאוריית האבולוציה מסוגלת להסביר באופן מדעי את מקורן של מרבית המערכות הביולוגיות המתקדמות. מקרה התוספתן מראה עד כמה המונח "איבר שרידי" הוא בעייתי, בפרט כאשר קביעה זו נשענת על argument out of ignorance.

 

[רון סי]

לא לזה התכוונתי

תורת האבולוציה כן מסוגלת להסביר התפתחותם של איברים באמצעות הטענה שהתפתחו באופן הדרגתי. כך, צוארה של הגירפה התארך הדרגתית, במהלך דורות רבים (שלא כולם בהכרח היו דורות של הגירפה בת זמננו דווקא, אלא אולי של אבותיה), משום שסביבת מחייתה העניקה יתרון לפרטים בעלי צוואר ארוך יותר ויותר. בתהליך התארכות הדרגתי זה, התפתחו בד-בבד גם המנגנונים התומכים בצוואר ארוך. הסבר זה ניתן להחיל כנראה על כל מערכת ביולוגית, וגם על מערכות לא-ביולוגיות מכל מיני סוגים. אלא שבמקרה זה, של התוספתן, עולה בעקבות הטענה שהוא נדיר בטבע, ואיננו קיים אצל יצורים הקרובים לאדם, התהיה מה היה מסלול התפתחותו. שהרי אם נטען שהאדם התפתח מאיזה אב קדמון לו ולקופים, ועוד נטען שבסיס טענה זו הוא הדמיון הרב באיברי הגוף, הרי נשאלת השאלה - איפה התוספתן אצל הקופים? האם ניתן לטעון שאצל כל מיני הקופים הוא הספיק להעלם, ורק אצל האדם הוא שרד? או שאפשר לטעון שהוא ייחודי לאדם, והספיק להתפתח בו בתוך מליוני שנים (או מאות אלפי שנים) בודדים? יש התייחסות לשאלה זו באחת התגובות למאמר באתר הידען אליו קישרתי, ונטען שם שלא נכון שהתוספתן נדיר כל כך, ולכן אין מקום לנסיון השימוש הבריאתני בטענה זו. אלא שאז עולה השאלה מה מצא החוקר הנכבד מקום לטעון שאינו יכול לבדוק את תפקוד התוספתן בשל נדירותו.

 

[benedict arnold]

אינך צודק

אין בעולם חצאי-ג'ירפות ורבעי-ג'ירפות. אין גם מאובנים של חצאי ג'ירפות ורבעי ג'ירפות. קרוב משפחתו היחיד של הג'ירפה הוא האקופי והצוואר שלו סטנדרטי לחלוטין. כך שלא ברור לי למה כוונתך שקיים הסבר אבולוציוני להתפתחות צוואר הג'ירפה.

 

[goanin]

מה זאת אומרת?

אז איפה החוליה המקשרת בין הג'ירפה לאבותיה קצרי הצוואר?

 

[SilentMike]

לא נמצאו מאובניה (עדיין).

מדובר כנראה בתהליך שהתרחש מהר (יחסית) ולא השאיר הרבה שרידים באמצע.

 

[benedict arnold]

פשוט מאוד - היא לא קיימת

 

[רון סי]

להעדר המאובנים אין חשיבות מהותית

והוא בודאי לא מבטל את ההסבר. הסבר - בכל תחום - אינו מחייב ראיות תומכות. די לו שהוא משכנע. בתורת האבולוציה, המצאות מאובנים מאששת את התאוריה (מה שאבולוציוניסטים מכנים בטעות "הוכחות" לאבולוציה), אבל העדר מאובנים או ממצאים אחרים לא מפריכה אותה. העדר ראיות בשטח לטענות האבולוציה זכה להתייחסות כבר אצל דרווין, והתורה אינה מתרגשת מזה. כאמור הסבר לא מחייב ראיות תומכות, ואפשר אפילו לומר שאם יש ממצאים הסטוריים, זה מפסיק להיות "הסבר", והופך להיות "תיעוד הסטורי". כך בפיזיקה למשל, ההסבר לפיו כוח-המשיכה מקורו ב"גרויטונים" אינו נסמך על ראיות. בכל זאת הוא הסבר לכל דבר. ההסבר לפיו כוח-המשיכה מקורו ב"עיקום המרחב" גם הוא לא ממש מלווה בראיות (או שהן ראיות הניתנות לפרשנות אחרת). בכל זאת הוא הסבר. ואין צורך להזכיר כאן את הדת שרוב הסבריה, אם לא כולם, אינם מספקים ולו בדל של ראיה. בכל זאת הם הסברים ששכנעו מליארדים במשך אלפי שנים.