התועלת שבחוסר תועלת
לאו טזו טייל עם תלמידיו, ובמהלך טיולם הם הגיעו ליער. מאות חוטבי עצים ונגרים עמלו על כריתת העצים משום שארמון גדול היא אמור להיבנות באזור.כמעט כל היער כבר נעלם, למעט עץ אחד, גבוה ורחב, עץ בעל אלפי ענפים - כה גדול היה שעשרת אלפים אנשים יכלו לשבת בצילו.לאו טזו ביקש מתלמידיו שיבררו מדוע עץ זה לא נכרת,בעוד סביבו היער כמעט ונעלם. התלמידים הלכו ושאלו את הנגרים, מדוע לא כרתתם עץ זה? הנגרים ענו, "עץ זה חסר תועלת עבורינו. לא ניתן להכין ממנו כלום. כל ענף מתפתל לכל הכיוונים ובעל אינספור בליטות. אי אפשר להכין עמודים מהעץ הזה, ולא ריהוט. עץ חסר תועלת,חבל על הזמן והאנרגיה שירשו לכרות אותו. התלמידים חזרו ומסרו את התשובה ללאו טזו. לאו טזו צחק בקול גדול ואמר, "היו כמו העץ הזה. אם אתם רוצים לשרוד בעולם הזה עליכם להיות חסרי תועלת ואיש לא יפגע בכם או ינסה לנצל אתכם. אם תהיו ישרים ישתמשו בכם להיות ריהוט עבור מישהו, אם תהיו יפים, ימכרו אתכם בשוק, יהפכו אתכם לסחורה. היו כמו העץ הזה, חסרי תועלת, איש לא ירצה לפגוע בכם ותוכלו לגדול ולהיות גדולים ורחבים, ולספק צל לאלפי אנשים." ואושו אומר על הסיפור, ההיגיון של לאו טזו שונה לחלוטין מזה שלכם. הוא אומר היו אחרונים, נועו בעולם כאילו אינכם. הישארו אנונימיים, אל תשאפו להיות הראשונים, אל תהיו תחרותיים, אל תנסו להוכיח מה אתם שווים. אין צורך בכך, הישארו חסרי תועלת ותהנו מחייכם. כמובן שהוא לא פרקטי. אבל אולי ברמה עמוקה יותר הוא כן פרקטי, משום שהחיים נועדו שתהנו ותחגגו אותם,לא שתהיו כלי בידיו של מישהו. החיים הם שיר וריקוד ולא סחורה בשוק. לאו טזו אומר, אם תנסו להיות הכי חכמים, יעילים מאוד, שימושיים, ינצלו אתכם. תהיו פרקטיים, ומישהו ירתום אתכם למטרות שלו, העולם לא יכול להשאיר את הפרקטי לא מנוצל. לאו טזו אומר, תשכחו מכל הרעיונות האלה, הישארו נאמנים לעצמכם, היו שיר, היו אקסטזה. מה אתם חושבים? אשמח לשמוע דעתכם בבלוג שלי, תוכלו לראות שם עוד הרבה דברים טובים
לאו טזו טייל עם תלמידיו, ובמהלך טיולם הם הגיעו ליער. מאות חוטבי עצים ונגרים עמלו על כריתת העצים משום שארמון גדול היא אמור להיבנות באזור.כמעט כל היער כבר נעלם, למעט עץ אחד, גבוה ורחב, עץ בעל אלפי ענפים - כה גדול היה שעשרת אלפים אנשים יכלו לשבת בצילו.לאו טזו ביקש מתלמידיו שיבררו מדוע עץ זה לא נכרת,בעוד סביבו היער כמעט ונעלם. התלמידים הלכו ושאלו את הנגרים, מדוע לא כרתתם עץ זה? הנגרים ענו, "עץ זה חסר תועלת עבורינו. לא ניתן להכין ממנו כלום. כל ענף מתפתל לכל הכיוונים ובעל אינספור בליטות. אי אפשר להכין עמודים מהעץ הזה, ולא ריהוט. עץ חסר תועלת,חבל על הזמן והאנרגיה שירשו לכרות אותו. התלמידים חזרו ומסרו את התשובה ללאו טזו. לאו טזו צחק בקול גדול ואמר, "היו כמו העץ הזה. אם אתם רוצים לשרוד בעולם הזה עליכם להיות חסרי תועלת ואיש לא יפגע בכם או ינסה לנצל אתכם. אם תהיו ישרים ישתמשו בכם להיות ריהוט עבור מישהו, אם תהיו יפים, ימכרו אתכם בשוק, יהפכו אתכם לסחורה. היו כמו העץ הזה, חסרי תועלת, איש לא ירצה לפגוע בכם ותוכלו לגדול ולהיות גדולים ורחבים, ולספק צל לאלפי אנשים." ואושו אומר על הסיפור, ההיגיון של לאו טזו שונה לחלוטין מזה שלכם. הוא אומר היו אחרונים, נועו בעולם כאילו אינכם. הישארו אנונימיים, אל תשאפו להיות הראשונים, אל תהיו תחרותיים, אל תנסו להוכיח מה אתם שווים. אין צורך בכך, הישארו חסרי תועלת ותהנו מחייכם. כמובן שהוא לא פרקטי. אבל אולי ברמה עמוקה יותר הוא כן פרקטי, משום שהחיים נועדו שתהנו ותחגגו אותם,לא שתהיו כלי בידיו של מישהו. החיים הם שיר וריקוד ולא סחורה בשוק. לאו טזו אומר, אם תנסו להיות הכי חכמים, יעילים מאוד, שימושיים, ינצלו אתכם. תהיו פרקטיים, ומישהו ירתום אתכם למטרות שלו, העולם לא יכול להשאיר את הפרקטי לא מנוצל. לאו טזו אומר, תשכחו מכל הרעיונות האלה, הישארו נאמנים לעצמכם, היו שיר, היו אקסטזה. מה אתם חושבים? אשמח לשמוע דעתכם בבלוג שלי, תוכלו לראות שם עוד הרבה דברים טובים