התועלת שבחוסר תועלת

התועלת שבחוסר תועלת

לאו טזו טייל עם תלמידיו, ובמהלך טיולם הם הגיעו ליער. מאות חוטבי עצים ונגרים עמלו על כריתת העצים משום שארמון גדול היא אמור להיבנות באזור.כמעט כל היער כבר נעלם, למעט עץ אחד, גבוה ורחב, עץ בעל אלפי ענפים - כה גדול היה שעשרת אלפים אנשים יכלו לשבת בצילו.לאו טזו ביקש מתלמידיו שיבררו מדוע עץ זה לא נכרת,בעוד סביבו היער כמעט ונעלם. התלמידים הלכו ושאלו את הנגרים, מדוע לא כרתתם עץ זה? הנגרים ענו, "עץ זה חסר תועלת עבורינו. לא ניתן להכין ממנו כלום. כל ענף מתפתל לכל הכיוונים ובעל אינספור בליטות. אי אפשר להכין עמודים מהעץ הזה, ולא ריהוט. עץ חסר תועלת,חבל על הזמן והאנרגיה שירשו לכרות אותו. התלמידים חזרו ומסרו את התשובה ללאו טזו. לאו טזו צחק בקול גדול ואמר, "היו כמו העץ הזה. אם אתם רוצים לשרוד בעולם הזה עליכם להיות חסרי תועלת ואיש לא יפגע בכם או ינסה לנצל אתכם. אם תהיו ישרים ישתמשו בכם להיות ריהוט עבור מישהו, אם תהיו יפים, ימכרו אתכם בשוק, יהפכו אתכם לסחורה. היו כמו העץ הזה, חסרי תועלת, איש לא ירצה לפגוע בכם ותוכלו לגדול ולהיות גדולים ורחבים, ולספק צל לאלפי אנשים." ואושו אומר על הסיפור, ההיגיון של לאו טזו שונה לחלוטין מזה שלכם. הוא אומר היו אחרונים, נועו בעולם כאילו אינכם. הישארו אנונימיים, אל תשאפו להיות הראשונים, אל תהיו תחרותיים, אל תנסו להוכיח מה אתם שווים. אין צורך בכך, הישארו חסרי תועלת ותהנו מחייכם. כמובן שהוא לא פרקטי. אבל אולי ברמה עמוקה יותר הוא כן פרקטי, משום שהחיים נועדו שתהנו ותחגגו אותם,לא שתהיו כלי בידיו של מישהו. החיים הם שיר וריקוד ולא סחורה בשוק. לאו טזו אומר, אם תנסו להיות הכי חכמים, יעילים מאוד, שימושיים, ינצלו אתכם. תהיו פרקטיים, ומישהו ירתום אתכם למטרות שלו, העולם לא יכול להשאיר את הפרקטי לא מנוצל. לאו טזו אומר, תשכחו מכל הרעיונות האלה, הישארו נאמנים לעצמכם, היו שיר, היו אקסטזה. מה אתם חושבים? אשמח לשמוע דעתכם בבלוג שלי, תוכלו לראות שם עוד הרבה דברים טובים
 
את מציגה תמונה חלקית

לאו דזה היה נזיר עם קבוצה של נזירים, כלומר הוא היה בתוך מסגרת חברתית שאפשרה לו חיים כאלה. אושו הקים אשראם ענק עם אלפי תלמידים. אלמלא המסגרת החברתית שאפשרה להם חיים חופשיים ובעלי משמעות הם לא יכלו להיות חופשיים ולכן השאלה הנשאלת היא איך יוצרים מסגרת כזו גם בחיים שלנו מבלי לשקר ובלי לנצל את הזולת!
 

soulipcist

New member
רכות מזרחית

שלום, לדעתי הסיפור הזה הוא דוגמא מאוד יפה של חוכמה מזרחית... שאפשר להשתמש בה בין השאר כדי להאיר את ההבדלים בינה לבין ערכים מרכזיים של הפילוסופיה המערבית. באופן כללי, זה נותן טעם של מסורת מאוד עשירה ומאוד שונה מהמערב, גם אם אפשר לפעמים למצוא הקבלות בין זרמי שוליים מערביים, מיסטיקניים בימי הביניים למשל... כלומר, המסר כאן מייצג באופן כללי גם עמדה של קבוצת שוליים ולא של הקונבציה (שקונפוציוס מייצג במסורת הסינית). אם כן, אחרי ההקדמה הכללית, אפשר לגעת למסר הפילוסופי: לאו טזו מבטא עמדה של פסיביות והתרחקות ממוקדי כוח ומפעילות שימושית בכלל, כדי לשמור על עצמאות רוחנית ומעשית. זאת עמדה טיפוסית של כל זרם נזירי ברחבי העולם. ובמידה רבה היא נכונה, כי היא מעידה על ההרס העצמי והסביבתי שמלווה את בני האדם שבאים במגע ונאלצים לשלוט ולרדוף ולהשתלב בתנאי הקיום האנושי. כי המגע הזה בהחלט משחית בהרבה מובנים והמחיר שלו לעיתים קרובים גבוה מהרווח. וכנראה שלעיתים קרובות אנשים מפסידים מהמגעים שלהם ודווקא היתרונות שלהם בעיני הופכים לחסרונות במובנים אישיים ועמוקים יותר. הטענה שלי היא שיש אמת רבה בהשקפה כזאת, אבל זאת לא כל האמת. והפיתרון שהיא מציעה הוא לא הטוב ביותר, או לפחות לא היחיד. גם לדעתי האדם צריך במובנים רבים לפרוש מאחרים ולייחד את עצמו בלעדיהם ולהסיר את כל התלות שיש לו בהם. ובעיקר לבחור ולהעריך את היתרונות שלו באופן עצמאי. ולא לגרום לאחרים להכתיב לו ערכים או כיצד להשתמש בתכונות שלו. במילים אחרות, הפיתרון של הפרישות הוא מוגזם. ועדיף פשוט לפרוש מהחברה באופן מוגבל ובררני יותר, כדי להפיק את המקסימום מהחברה עצמה וגם מהאפשרות לפעול ביחידות. כל הפילוסופים הפוליטיים מאריסטו ועד הובס ואחרים הראו שהאדם לא יממש את היכולות האנושיות שלו אם הוא יהיה בודד מדי, גם אם זה יהיה אפשרי עבורו. ואז גם ברור שהוא לא יוכל להפוך למפורסם או לעזור למישהו אחר.
 
למעלה