התוצאות מהב"ל

[יש פתח לתקוה]

התוצאות מהב"ל ../images/Emo4.gif

אמרו לו שבנתיים, עד שיכריעו בעניינו הוא זכאי להשלמת הכנסה/הבטחת הכנסה, לא זוכרת בדיוק. הבעיה היא שהוא מקבל מלגת לימודים, ולא תלוש משכורת, האם הוא זכאי בכל-זאת? אנחנו טובעים בים של חובות.

 

[ד קובי]

היי יש פתח לתקווה

אם נאמר לו שהוא זכאי לגמלת הבטחה הכנסה בינתיים, זה לא משנה באם יש לו תלוש או אין לו. יש לגשת ולהגיש תביעה לגמלת הכנסה. בהצלחה

 

[סמסרה1]

לגבי זכאות

האם אדם שאובחן כחולה סכיזופרניה אך לומד באוניברסיטה ומשרת במילואים ביחידה מובחרת אך לא עובד וכו' האם יש טעם לפנות לוועדה?! אין לו הכנסות. הוצאותיו כולל הזריקות הן על חשבוננו ההורים. האם יש אוזן קשבת שם?

 

[בשבושונית]

סמסרה כנסי

עד כמה שאני יודעת ברגע שתוציאי לבן שלך תעודת נכה של המוסד לביטוח לאומי יש סבירות שתפקששי לו המון דברים באמצע הדרך כגון רישון נהיגה ואפילו בעתיד מקומות עבודה היתי מציעה לך להיתיעץ איתם קודם שווה אפילו לפנות אליהם לקבוע פגישה ולדבר פנים מול פנים ולהבהירר דברי ם כמו כן אני מאמיהנ שאולי מהפכן יודע יותר לגבי העתיד של חולה מתפקד מה הזכיות שלו לעתיד ועם יש משהו שיפריע לו בהמשך לגבי הצבא אני יכולה לענות לך בוודאותמושלמת כי הוא יקבל פטור משרות מילואים ועד כמה שידוע לי אפילו רישון הנהיגה שלו ישלל בגלל מחלתו שוב מציעה לך לפנותלמוסד לביטוחלאומי אבל לא בפון לשבת מול פקידה שכול עיסוקה הוא גימלת נכות ולברר את כול הסוגיות בנושא היום ביטוח לאומי משלם ליחיד סכום של 2100 שקל עם זה שווה !!!!!!!!!! לגבי התרופות עד כמה שידוע לי קופת חולים חיבתלשאת בהוצאה שלה היות והיא תרופה כרונית במיוחד עם לבנך יש ביטוח משלים של הקופה כמו כן את יכולה לפנות לרופא המחוזי או להנהלת קופת החולים ולבקש את מלוא הזכות שלך השאלה היא מה העלות שלך בקניתה תרופה ומי איבחן את הבן שלך אנימקווה שהאיבחון הוא לא פרטי מינסיון שלי קופת החולים אינה מיתחשבת באיבחונים פרטים אלה רק באיבחונים שנעשו עי בית חולים פסיכיאטרי וכי פסיכיאטר של בית ה חולים או של שרותי בריאות הנפש במקום מגוריך קבעו שזאות התרופה שהבן שלך צריך לקבל קופת החולים מחויבת לתת לבן שלך אותה במחיר סביר היות התרופה ממומנת עי מישרד הבריאות

 

[סמסרה1]

בשבושונית

היי, לפני כשלוש שנים הוא אובחן ע"י פסיכיאטר שהוא פרטי. פסיכיאטר ידוע. בזמנו עבד בתל השומר אם אינני טועה. ביקשתי מקופת חולים בעזרתו של הפסיכיאטר ובעזרת רופא המשפחה שיעזרו לי במימון הזריקות אך נענינו בשלילה מכיוון שעבורם הוא אינו עונה על הקריטריונים היות והוא מעולם לא אושפז. הזריקות הצילו את חייו. בלעדיהם הוא לא מתפקד. ויותר גרוע. רישיון הוא הוציא לפני כשנה וחצי. בטופס שצריך למלא הוא התעלם מהסעיף של תרופות פסיכיאטריות. בהמלצת הפסיכיאטר ובהסכמת רופא המשפחה שלתדהמתי הוא גם רופא החטיבה הבן שלי משרת במילואים באותה היחידה שהוא שייך אליה וזו יחידה מובחרת. הוא לומד באוניברסיטה. עכשו לצערי יש שביתה והוא לא עושה כלום גם הפעם לא הלך לעבוד בחפירות הארכיאולוגיות. הוא אינו עובד. כמובן שאין לו זוגיות למרות שהוא כן יוצא עם החבר'ה שלו מדי פעם. כיום עלות הזריקות, עכשו הוא מקבל המינון הנמוך ביותר שזה גם יותר זול, אז כל זריקה עולה לנו שמונה מאות ומשהו שקלים והוא מקבל כל שבועיים זריקה. ואין לו הכנסות. אנו מכלכלים אותו לחלוטין. לפי דברייך, לא כדאי לנו לגשת לביטוח הלאומי. תראי, אני עשיתי טעות כבר בעבר, בזה שניגשתי לרופא המשפחה וסיפרתי לו לגבי ההבחנה וזאת כדי שיעזור לי לקבל עזרה בהוצאות. ומיד איך שסיפרתי לרופא המשפחה הוא הזין זאת במחשב למרות כלך מחאותיי. מה יצא בסוף? שאני הרי מטפלת בבן שלי באופן פרטי ועכשו המחשב מוזן שהבן שלי חולה בסכיזופרנייה. אין לי עזרה מקופת חולים ואם לא הייתי ניגשת לרופא המשפחה אז במחשב לא היה רשום כלום לגבי זה. ויש לזה משמעויות רבות. הרופא בעצמו אמר שאם פעם הוא יעבוד במקום שיבקשו למשל חוות דעת רפואית הוא יהיה חייב לדווח. הוא אמר שלא הייתי צריכה לבוא ולומר לו וברגע שאמרתי לו הוא חייב לרשום זאת. אז שוב, את אומרת שאם ניגש לביטוח הלאומי אז ישללו ממנו את רישיון הנהיגה. ולא יתנו לו יותר ללכת לצבא, שהוא מתעקש להמשיך ולשרת ביחידה עם אותם החברים לנשק.???

 

[בשבושונית]

סמסרה כנסי

כול מה שהרופא אמר לך נכון הבן שלך חיב בדיוח למעסיק שלו מעבר לזה שעם ירצו דוח רפואי או שעם בעתיד הו איעשה ביטוח הוא ימלא דוח רפואי והיה והוא יתעלם מהסעיף הפסיכיאטרי זה יגרום לו לבעיות וחברות הביטוח יכולות לא לשלם לו ויתרה מיזה מעסיק יכול לפטר אותו מהעבודה על הודעת שקר וזה יכו לגרום לים של בעיות זאות בדיחה שקופתץ חולים שלך אומרת שאין הישתתפות היות והבן שלך לא אושפז כי עם יש איבחון מה הקשר של אישפוז גם תומר מאובחן באופן פרטי לא הבנתיאת הקשר פשוט קופת חוליםלא רוצה להישתתף איתך אני חושבת שאת חיבתלהפעיל לחץ אפילו לאים בתביעה מישפטית אין דב ר כזה מה שהם אומרים תראי אני רק יכולה להגיד לך מה אני היתיעושה את ההחלטה את חיבת לעשות עם את לא אופםטרופוסית של הבן שלך תהיה לך בעיה היות והבן שלך חיב להביא את המיסמכים הרפואים ולמלא את הטופס את לא יכולה לעשות את זה במקום הבן שלך וזה המילכוד עד כמה הבן שלך ישתף איתך פעולה אני יודעת שעם הבן שלך היה מוכר עי הביטוח לאומי היה לך הישתתפות על הוצאות הלימודים שלו ההיית מקבלת קיצבה ויש אפילו אפשרות של שיקום שזה אומר עזרה בשכר דירה עזרה בדברי ם לדירה וכמו שאמרתי עזרה בלימודים נכון עם בנך יגיש תביעה במוסד לביטוח הלאומי והוא יוכר מעצם היותו חולה ויקבע ו לו אחוזי נכות הוא ישוחרר אטומטית מהצבא ( כרגע אתם גם לוקחים סיכון היות ועם משהו יקרה לו בצבא הצבא יסיר אחריות ישירה בטענה שאתם לא דיוחתם לצבא על מצבו ) לגבי הרישון נהיגה אני מכירה הרבה שהם נוהגים וחולים אבל זה מחיב סבידקה שנתית ואישור רפואי שהוא מסוגל לנהוג ומצבו מאפשר זאות המיסמך חיב להיות מיסמך רפואי לא פרטי אלה של מישרד הבראיות השבן ( שירותי בריאות הנפש ) ברגע שהוא יקבל קיצבה זאות אומרת שהוא לא ישלם כמו שהיום הוא משלם ביטוח לאומי וקופת חוליםאלה מהקיצבה שלו ירדו מאה שקלים והוא אינו משלם רבעונים אצל רופאים תשלומים עבור תפסט י 17 יש לו 70 אחוז הנחה בארנונה יש הרבה דברים השאלה היא עוד פעם עד כמה הוא ישתף איתכם פעולה ויסכים לזה סמסרה יקרתי אני ואת יודעים שכסיזופרניה היא מחלה נוראית שנינו מכירים אותה על בשרינו מילדינו היום מצבם יציב ומחר אלוהים יודע מה אין לי שום אינדיקציה את שואלת אותי אני כן היתי מגישה תביעה במוסד לביטוח לאומי אני לא יודעת עד כמה המחלה חמורה אצל הבן שלך ואיזה סוג של כסיזופרניה יש לו אצל תומר המחלה פעילה כול הזמן והיא בסולם ריכטאר נימצאת בסקאלה הכי גבוהה של המחלה כי היא מלווה בועד הרבה דברים יחד איתה היא כול כך מורכבת אצל תומר ויש לה המון ניספחים שכן לי לא היתה אופציה אחרת אלה כן להגיש תביעה עוד שהוא היה קטן מה שכן תומר חיב השגחה רפואית 24 שעות ביממה אבל מהכרות קרובה שלי עם המחלה ועם חולים אחרים אני יודעת שיש הרבה מהם שעובדים ומתפקדים ואפילו לא מקבלים את הקיצבה למרות שיש להם את מלוא אחוזי הנכות מיביטוח הלאומי יש להם מסוגלות לדואג לצרכים שלהם ולכלכלתם ואפילו הם נוהגים ונימצאים במעקרב מתמיד של של הפסיכיאטר וכול שינוי הכי קטן הם דואגים לא לקרוס אני מכירה כאלה שהם אפילו בעמדות מפתח כעובדי מדינה ואפילו בחברות עם יצוג בן לאומי ומנהלים אורח חיים תקין דואגים לקחת תרופות וראי אפילו את מהפכן רק את מכירה אתהבן שלך ורק את יודעת עד כמה המחלה שלו פעילה ומה מצבו אולי תשקלי שיחה מישפחתית איתו תעלי את הנושא ותראילאן נושבהת אצלו הרוח אבל מילקורא אותך שהוא אפילו לא מוכן לותר על המילואים שלו אני קשה לי להאמין שהוא יסכים ואז תחכי לרגראסיה שלו ואולי באמת תאשפי אותו בית חולים יותר מיזה את כותבת שהרופא המישפחה הוא הרופא של החטיבה והוא לא דיוח מצבו של הרופא לא טוב כי הוא עצמו עובר על החוק וזה בידיעה שעם יקרה משהו לבן שלך אניחוזרת שוב ואומרת הצבא לא יכיר בבן שלך בגלל שהעלמתם מידע דברי על זה עם הרופא ותראי מה הוא יגיד כי כשהוא יצטרך לתת את הדין על כך הוא את כול התיק יפיל על הבן שלך נכון שיש חיסיון רפואי אוסור להעביר מידע רפואי בלי ויתור סודיות אבל תמיד יש יוצא מהכלל במיוחד בסוג כזה של מחלות אני מצוטטת אותך "ויותר גרוע. רישיון הוא הוציא לפני כשנה וחצי. בטופס שצריך למלא הוא התעלם מהסעיף של תרופות פסיכיאטריות. בהמלצת הפסיכיאטר ובהסכמת רופא המשפחה " מיבחינתי זה הכי גרוע כי עם מחר ובנך יעבור תאונה או כול דבר אחר את תישאי בכול האחריות שום חברת ביטוח לא תישא באחריות והרופאים שניהם ישרקו ויגידו שלא היו דברים מעולם והם לא אמרו דברים כאלה לבן שלך וכנל הדין שוב לגבי הצבא . אנ מבינה את הדילמה שלך חמודה ואת הקושי בנטל הכספי של התרופות וכל מה שסובב סביב הבן שלך

 

[סמסרה1]

בשבושונית

לגבי הרישיון, לא הבנת אותי, ההתעלמות של הבן שלי מהסעיף של תרופות פסיכיאטריות לא היו בהסכמת הפסיכיאטר ורופא המשפחה, אלא זו פעולה של הבן שלי מעצמו. המשך השרות הצבאי במילואים ביחידה המובחרת זה בהמלצת הפסיכיאטר ובאישור רופא המשפחה. אמרת, שאם יקרה משהו בצבא, הצבא יסיר אחריותו. תראי, אם מצבו הנפשי חס וחלילה יחמיר בצבא אינני מאשימה את הצבא. אגב, מי יודע אם לא השרות הצבאי הסדיר הקשה שהוא עבר לא היה איזה גם טריגר להתפרצות המחלה אך זה כבר אבוד, ואולי גם כמה סמים קלים אם חברים אך לרגע סטיתי מהנושא. אבל, אם חס וחלילה, הוא יפצע בצבא אני לא מאמינה שהצבא יסיר את אחריותו!!!!! לא הגיוני!!!!!! וכן, אני כן מצטערת שבכלל פניתי מיוזמתי לרופא המשפחה וסיפרתי לו על הבן שלי. אני ממש מצטערת. ותאמיני לי, אני מבינה מבין השורות מהפסיכיאטר שגם הוא חושב שחבל שעשיתי זאת. כי ממילא הבן שלי מטופל באופן פרטי וממילא אין לי השתתפות בהוצאות עבורו אז למה שקופת חולים ע"י הדיווח שלה תדפוק לו את החיים בבוא העת???????.? ובכל הפניות שלנו לדרגים הגבוהים בקופת החולים לגבי השתתפות בהוצאות נענו בשלילה, בטענה שהוא לא עונה על הקריטריונים, כי לא היה מאושפז. וזה לא קל לנו. כיום זה קצת יותר קל כי המינון הנמוך עולה זול יותר, כאשר הוא קיבל זריקות במינון של 50 אז כל זריקה עלתה מעל אלפיים ש"ח. זה לא קל. מה גם שהוא אינו עובד. לגבי שיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, מה שקורה בפועל בחיי היום יום, הבן שלי שם איזה וטו על כל עניין המחלה והוא בכלל לא משוחח על זה ולא כ,ףכ מוכן שידברו איתו על זה, אין מצב כזה חופשי שניתן לשבת ולשוחח איתו. הוא אמנם מקבל זריקות אחת לשבועיים וניפגש נכון להיום עם הפסיכיאטר אחת לשושה או ארבעה חודשים, אבל אין משוחחים בנושא. בכלל, גם לפני שהתפרצה המחלה ובכלל, הוא לא אוהב לשוחח על דברים פרטיים אישיים, וזה מכביד. אז הוא לא יסכים לפנות לביטוח לאומי. אני צריכה לחשוב איך לעשות זאת, איך לשבת איתו, ומה התועלת מכך ומה הוא יפסיד מכך, ונראה מה לעשות. כי בעלי ואני לא נחיה לעד, וצריך שתהייה לו איזו הכנסה, ואפילו הקטנה ביותר מביטוח לאומי ושיקבל את כל ההנחות, כי אחרת הוא יפול על בתי/אחותו ואם היא תנשא ובעלה לעתיד לא יסכים. הקיצר, אנו ההורים לא נחיה לעד, וצריך לדאוג לעתידו. ותודה לך על התייחסותך להודעותיי. ואני מחבקת אותך ומחזיקה לך אצבעות.

 

[בשבושונית]

סמסרה כנסי

מיצטערת על זה שלא הבנתי נכון לגבי הרישון נכון הצבא לא יסיר אחריותלגבי פציעה אבל והיה ומישהו יחשוד או תהיה היתפרצות של המחלה בזמן השרות הצבאי קחי בחשבון שהוא יאושפז אין נו ידע מה היה הטריגר לגבי המחלה יכוללהיות שזההצבא אנייודעתמה להיות אם ללוחם בסירת הבן הגדול שלי היה וכול הזמן חששתי למבנה הנפשי שלו שלא יקרה משהו להיות לוחם זה מעמסה נפשית גדולה אני זוכרת את עצמי קורסת נפשית בגלל היותו של בני לוחם והפחד שמישהו ינקוש לי על הדלת באמצע הלילה ויותר מיזה כול צילצול טלפון בשעותלא סבירות היה מפחיד אותי אם לנו קשה אז איך זה שלילדים שלנו שבסך בני 18 או 19 לא קשה באמת לא יודעתמה היה הטריגר לפריצת המחלה של בנך אבל זה קרה ואין מה לעשות הלואי ולחיים היתה מהדורה שניה הינו מתקנים את הטעיות מכירה מקרוב את החששות לגבי העתיד שלהם ומה יקרה להם אחרי לכתינו ואת יודעת מה אני מגלה לך כאן סוד גלוי שלישתמיד אני אומרת נכון הבן הגדול שלי מבטיח לי שהוא יטפל בתומר אחרי לכתי אבל מימבטיח לי שאישתו בכלל תסכים ואני תמיד אומרת שאני רגע לפני שאני אחלה ואחזיר נישמתי לבורא אני לוקחת את תומר איתי ביחד לא משאירה אותוי ירושה לאח שלו [ ז קשה לשמוע את זה מאמא אבל רק מיש עובר את מה שאנחכנו עוברות ומכיר את הפחדים מבין לליבינו אנימוכנה לקחת על עצמי את הניסיון לבדוק לך דרך מישרד הבריאות וג קופות החולים עם את מסכימה למור לאיזה קופה את שיכת לא ניראה לי כול הענין שקופת החולים אינה מוכנה להיששתתף הנטל הזרקיה זה כאילו להגיד לישאני חולת אסמה לא רוצים להישתתף בהוצאות המשאפים שלך כי את לא הולכת לרופא ראות של הקופה אלה לרופא ראות פרטי משהו כאן לא ניראה לי שוב מוכנה לבדוק בשבילך וכול זאות עם את רק מאשרת לי לעשות את זה יקרתי כול מה שאני יכולה לעשות זה לאחל לך המון בריאות והרבה כוח נפשי וגם זכיה קטנה הטוטו או בלוטו לא תזיק

 

[סמסרה1]

בשבושונית

שייכים לקופת חולים הכללית. אגב, בויינט יש פורים של רופאים ויש פורום פסיכיאטרייה וגם שם דיברו והפסיכיאטר שם ענה שמי שלא היה מאושפז אז אכן קופת חולים לא משתתפת והוא לא עונה על הקריטריונים לאלה שכן מקבלת השתתפות הקופה. הטריגר של המחלה, יכול להיות, גם סמים קלים, אני שמעתי שבאיזה שהוא שלב החבר'ה (לא כולם) אך אני חשה שהבן שלי כן, השתמשו בגראס ואלכוהול... ואת יודעת טוענים שזה גם גנטי, אבל אינני יודעת מי היה או מי באיזה דור היה חולה או חולה. כן, מה שאת מספרת לגבי שרות הבן שלך כלוחם, מה זה אני מכירה את זה כ"כ טוב, את כל דפיקה בדלת וכל צלצול טלפון... שלא נדע. ולגבי מה שכתבת הלאה, כרגע לא רוצה לענות כאן, כי לא רוצה לפגוע ברגשות אנשים. אך מה זה אני מבינה אותך... ותודה על התייחסותך. ואיך את מרגישה עכשו? עדיין מתאוששת?