התחזות מולקולרית - ההסבר למחלות אוטואימוניות?
במאמר זה, סוקרת הכותבת, ד"ר צ'נדלר מארס, את שתי הגישות המבקשות להסביר מדוע חלק מהנחשפים לוירוסים וחיידקים, גם מחיסונים, נופלים קורבן למחלות אוטואימוניות.
ההסבר האטיולוגי נעוץ בתופעה הנקראת התחזות מולקולארית. בפשטות, בהתחזות מולקולארית, חלקי חלבונים המוצגים לגוף מבחוץ זהים בחלק מתכונותיהם לחלבונים המרכיבים את הגוף, מה שפותח פתח להטעיה והפעלה של המערכת החיסונית בכמה דרכים אפשריות.
ד"ר צ'נדלר מציגה את שתי הגישות הבולטות במחקר, האחת גורסת שהגוף מבחין בין גורם "שלו" לבין גורם "זר". חלקי החלבונים של הגוף הזר המתחזים לחבונים "שלנו" בעצם מטעים את המערכת החיסונית, וזו תוקפת גם את החלבונים "שלנו". הגישה השניה גורסת שהמערכת החיסונית נכנסת לפעולה רק לאחר שנוצר נזק כתוצאה מההתחזות, שלכשעצמה אינה מהווה בעיה.
(לי שתי הגישות הללו נראות דומות להפליא לויכוח הישן בין תיאוריית החיידקים של פסטר לבין תאוריית התפתחות המחלה מבפנים של ביצ'אמפ. אולי זהו ביטוי חדש ומעודכן יותר של אותו ויכוח בדיוק? אם כן, מעניין שבניגוד לנצחונה של תיאוריית פסטר בעבר, כאן החוקרת נוטה לקבל יותר את הגישה השניה).
אצל חלק מהנחשפים, התחזות זו משתלבת עם נטיה גנטית וגורמים אחרים ומפעילים את אחד המנגנונים הנ"ל, המתבטאים במחלה אוטואימונית.
ד"ר מארס מציבה תמרור אזהרה וקריאה להבנה טובה יותר את נזקי החיסונים לאור תופעת ההתחזות המולקולרית.
במאמר זה, סוקרת הכותבת, ד"ר צ'נדלר מארס, את שתי הגישות המבקשות להסביר מדוע חלק מהנחשפים לוירוסים וחיידקים, גם מחיסונים, נופלים קורבן למחלות אוטואימוניות.
ההסבר האטיולוגי נעוץ בתופעה הנקראת התחזות מולקולארית. בפשטות, בהתחזות מולקולארית, חלקי חלבונים המוצגים לגוף מבחוץ זהים בחלק מתכונותיהם לחלבונים המרכיבים את הגוף, מה שפותח פתח להטעיה והפעלה של המערכת החיסונית בכמה דרכים אפשריות.
ד"ר צ'נדלר מציגה את שתי הגישות הבולטות במחקר, האחת גורסת שהגוף מבחין בין גורם "שלו" לבין גורם "זר". חלקי החלבונים של הגוף הזר המתחזים לחבונים "שלנו" בעצם מטעים את המערכת החיסונית, וזו תוקפת גם את החלבונים "שלנו". הגישה השניה גורסת שהמערכת החיסונית נכנסת לפעולה רק לאחר שנוצר נזק כתוצאה מההתחזות, שלכשעצמה אינה מהווה בעיה.
(לי שתי הגישות הללו נראות דומות להפליא לויכוח הישן בין תיאוריית החיידקים של פסטר לבין תאוריית התפתחות המחלה מבפנים של ביצ'אמפ. אולי זהו ביטוי חדש ומעודכן יותר של אותו ויכוח בדיוק? אם כן, מעניין שבניגוד לנצחונה של תיאוריית פסטר בעבר, כאן החוקרת נוטה לקבל יותר את הגישה השניה).
אצל חלק מהנחשפים, התחזות זו משתלבת עם נטיה גנטית וגורמים אחרים ומפעילים את אחד המנגנונים הנ"ל, המתבטאים במחלה אוטואימונית.
ד"ר מארס מציבה תמרור אזהרה וקריאה להבנה טובה יותר את נזקי החיסונים לאור תופעת ההתחזות המולקולרית.
