ואי,../images/Emo49.gif נסיכה קסומה ../images/Emo65.gif
זה מאוד טבעי,שירי,לא צריך להתנגד לתחושות האלו. הפחדים זה מין "פירוש"(מעוות לפעמים) שאנחנו נותנים למציאות מנקודת מבטנו,ולאור העבר שלנו.הכי חשוב לדעתי לא לתת לפחדים האלו לצאת מהתחום הפרופורציוני. נכון שהם ילדים,אבל הם גם בני אדם.גם להם יש פחדים וגם הם חוששים מהמורה החדשה שלהם.בטח שיכירו אותה הם ישמחו ש"נפלו" על מישהי כמוך! זה בתאוריה הכל,אבל כשמגיעים לשטח לא תמיד זה עוזר ולכן אולי מה שדרוש במקרה כזה זה "שבירת קרח",לעשות משהו שילהיב אותם,איזה משחק או חידון או פעילות בתנועה.זה מה שיפה אצל ילדים,בהתחלה הם מאוד יבחנו אותך בביקורתיות,אבל ככל שהקרח בינכם ישבר,האווירה תהיה קלילה יותר,החששות יתפוגגו לאט לאט והלימוד יהיה קל יותר. אם אנחנו ביום הראשון,אז אולי איזה משחק עם שמות.פתקים ושמות,או אולי להסתדר לפני אותיות ראשונות,או להסתדר בקבוצות של אותיות(למשל כל אלו ששם משפחתם מתחיל ב-א עד ה,ו עד י והלאה) ועל כל קבוצה למצוא כמה שיותר מילים שמתחילות באותן אותיות,אולי מילים רק של דברים שנמצאים בתוך הכיתה. רגע,בכלל שכחתי לשאול אותך-את מורה למשהו ספציפי או מורה-מחנכת כללית? כי אם את למשהו ספציפי אז מומלץ,אם כי לא מחייב,לעשות את שבירת הקרח דרך נושאים הקשורים לאותו תחום ספציפי. ולגביי איך אני מתמודד עם התחלות חדשות-אני מתמקד במה שיש ולא במה שאין, ביצרונות שלי ולא בחסרונות,ובעיקר אומר לעצמי "מה המקסימום שיכול לקרות?" ואז לאחר מכן אומר "אה,זה הכל?אז זה לא כזה נורא...".נראה לי שזה גם יתאים לסיטואציה שלך היום.בהקשר הזה אולי גם חשוב להגיד לעצמך- אל תנסי לשחק איתם משחקים(משחקים כן! אבל לא "משחקים",את מבינה למה אני מתכוון,נכון?...כמו לנסות ביום אחד לקנות את ליבם),תהיי אמיתית ו"עצמך", את לא צריכה להקשר אליהם כבר היום,גם זה תהליך של אמון שנבנה,והשלב הראשוני ביצירת אמון היא אמיתיות וכנות. אולי אפילו תשקלי לשתף אותם בחששות שלך,תגידי להם שאת חדשה(זה לא בושה את יודעת) ואולי אפילו לבקש מהם שיעזרו לך כי זה לא דבר קל בשבילך. אה,ושיהיה המון בהצלחה|
,ומקווה שתחזרי לכאן לספר איך היה...