התחלה של פסיכופט
הגעתי אל הפסיכדליה כמו שצריך,:בדרך מוזרה.רציתי קצת שקט! המוזיקה תמיד היתה הדרך. תמיד ידעתי זאת. אין עוררין! וכל מי שהכניס פעם את המחט לתוך החריץ וידע לשניה אחת שהכל נפל למקומו. ונשמט אחורה עם הראש על הכרית הרואין סטייל, והתעורר עם זנב של תנין. יודע שצלילים יכולים לתת ולקחת כל מה שתרשה להם. אז השתמשתי בהם בישביל רגש ובישביל כח ובישביל חברה ובישביל בדידות וביום שישי בצהריים הם גם עזרו לנקות את הבית. ואז פתאום הכל נעשה נורא נורא רועש.ומצאתי את עצמי באמצע התקליט (המעולה!!) "K" של KULA SHAKER וכל מה שרציתי היה קצת שקט, רגיעה.אבל באמת. אז התבלבלתי ונהיהתי קצת עצוב ומעט זקן. בידיוק התחילה הרצועה האחרונה של התקליט (HOLLOW MEN ) וככה במכה אחת מופלאה אחרי ששמעתי את התקליט הזה מאות פעמים ואת פינק פלויד/לד זפלין/ג'פרסון אירפליין/ניל יאנג/והשד יודע מי עוד במשך שנים על שנים, אלפי פעמים,ולקחתי כח ורגש ועוצמה וגם הבית כבר נקי,הגיע הפסנתר המונוטוני הזה של תחילת השיר, ונעשתי מאושר., פתאום שוב כמו בגיל 15 המחט נפלה כמו שצריך והמוסיקה כמו תמיד נתנה את שלה.אבל העוצמה בצורה משונה ביותר לא הגיעה מכיוון הרמקול. עד היום אני מחפש מאיפה לעזאזל ניכנס היופי הזה לתוך הראש שלי. והחיפוש הזה ידידיי הוא בישבילי הפסיכדליה האמיתית ולא שום מהלך ארמוני זה או אחר. זה פשוט,זה כל כך פשוט! לחפש את המנה הבאה כמו נרקומנים (אתם מכירים את זה-אתם רוצים את זה)אין דרך אחרת,רק ללחוץ PLAY נסו בבית:תריצו את THE DARK SIDE ואם תקשיבו טוב לחלק שבין TIME ל-ECLIPS תשמעו שמה שאתם שומעים לא גמרי מגיע מתוך הרמקולים= פסיכו-דליה.
הגעתי אל הפסיכדליה כמו שצריך,:בדרך מוזרה.רציתי קצת שקט! המוזיקה תמיד היתה הדרך. תמיד ידעתי זאת. אין עוררין! וכל מי שהכניס פעם את המחט לתוך החריץ וידע לשניה אחת שהכל נפל למקומו. ונשמט אחורה עם הראש על הכרית הרואין סטייל, והתעורר עם זנב של תנין. יודע שצלילים יכולים לתת ולקחת כל מה שתרשה להם. אז השתמשתי בהם בישביל רגש ובישביל כח ובישביל חברה ובישביל בדידות וביום שישי בצהריים הם גם עזרו לנקות את הבית. ואז פתאום הכל נעשה נורא נורא רועש.ומצאתי את עצמי באמצע התקליט (המעולה!!) "K" של KULA SHAKER וכל מה שרציתי היה קצת שקט, רגיעה.אבל באמת. אז התבלבלתי ונהיהתי קצת עצוב ומעט זקן. בידיוק התחילה הרצועה האחרונה של התקליט (HOLLOW MEN ) וככה במכה אחת מופלאה אחרי ששמעתי את התקליט הזה מאות פעמים ואת פינק פלויד/לד זפלין/ג'פרסון אירפליין/ניל יאנג/והשד יודע מי עוד במשך שנים על שנים, אלפי פעמים,ולקחתי כח ורגש ועוצמה וגם הבית כבר נקי,הגיע הפסנתר המונוטוני הזה של תחילת השיר, ונעשתי מאושר., פתאום שוב כמו בגיל 15 המחט נפלה כמו שצריך והמוסיקה כמו תמיד נתנה את שלה.אבל העוצמה בצורה משונה ביותר לא הגיעה מכיוון הרמקול. עד היום אני מחפש מאיפה לעזאזל ניכנס היופי הזה לתוך הראש שלי. והחיפוש הזה ידידיי הוא בישבילי הפסיכדליה האמיתית ולא שום מהלך ארמוני זה או אחר. זה פשוט,זה כל כך פשוט! לחפש את המנה הבאה כמו נרקומנים (אתם מכירים את זה-אתם רוצים את זה)אין דרך אחרת,רק ללחוץ PLAY נסו בבית:תריצו את THE DARK SIDE ואם תקשיבו טוב לחלק שבין TIME ל-ECLIPS תשמעו שמה שאתם שומעים לא גמרי מגיע מתוך הרמקולים= פסיכו-דליה.
