התחלה

[מיכל..~]

התחלה

הגרון שלי צועק צעקות חלולות שחסרות אותך, וחסרות את עצמי בתוכך העיניים שלי רואות תמונה מפורקת חלקים-חלקים הניבנים מהווה וחלקים-חלקים שמתפרקים מעבר ואני מבקשת עצמי לטעום טעם אחר מלבד הטעם המר של הגעגוע, לטעום טעמים חדשים אחרים ושונים מטעם אהבתנו שמתרחקת, ונמחקת ונצבעת בצבעים אפורים. - הגרון שלי ניחר. וגם הלב שלי יבש בנתיים.- זו סתם הערת ביניים.

 

[ירגזי כחול]

לא סתם בכלל.

 

[מיכל..~]

.

וכל מיני מילים יפות כאלה עם תיאורים שמתיימרים להיות מוחשיים רק כדי שמישהו יצליח להבין את מה שאני מנסה לשכוח ולכתוב מילים כאלו, מהסוג הזה לא ממש יעזרו לי אם אמשיך - לא לדבר. השתיקה שלי מעלה את מפלס הרעש בתוך הראש שלי בכמה וכמה מעלות ואין לי בור לצעוק לתוכו, סתם ככה "למלך יש אוזנים של חמור" רק כדי שהאדמה תכיל אותי. אפילו לא היא.

 

[תלתלית]

"גם

למראה נושן יש רגע של הולדת", זו התחלת השיר שבחתימה שלך. בכל פעם שאני מרגישה שאפילו תחושה שתיארת בכזו עוצמתיות "רק כדי שהאדמה תכיל אותי, אפילו לא היא", אני נזכרת בשיר הזה, שיש בו בשבילי נחמה, ושקט מחבק. השתיקה שלך צועקת אליי, ושמעתי אותה, והרגשתי אותה. ועדיין מרגישה.

 

[ירגזי כחול]

...