התחלות עצובות
אני יודעת שרובכם פה אנשים נשואים\גרושים עם ילדים ואולי תמצאו את ההודעה שלי קצת לא במקום אבל בכל זאת אני צריכה להתחיל עכשיו כמעט את כל חיי מחדש... אז אני בת 24 ועד לפני שבוע היה לי חבר גרנו ביחד כמעט שנה וחצי ותכננו להתחתן והכל היה טוב באמת , היה לנו בית ביחד, בית חם שכמוהו לא היה לי הרבה זמן (אני באה ממשפחה מתוסבכת) ואז פתאום יום אחד בלי שום אזהרה מוקדמת שזה הולך לבוא הוא בא ואומר לי שהוא לא רוצה להתחתן ושהוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי יותר... חוץ מזה גם פוטרתי מעבודתי לפני שבועיים, חלק מהבעיות בעבודה הזו נבעו מתוך הצורך לעבוד שם הרבה מאוד שעות גם בימי שישי - שבת ואני רציתי להיות איתו מהשפגם בגמישות שלי ובסופו של דבר פוטרתי מכוון שאיני עובדת וגם אם אמצא עבודה לא אוכל לממן את הדירה שחיינו בה לבד אניגם זו שצריכה לעזוב את הדירה איך זה תמיד צרות באות ביחד? בנתיים הוא הלך להורים שלו (תמיד הוא בורח לאמא ) ואני פה לבד לא מסוגלת לישון במיטה הזוגית אז אני ישנה על הספה בסלון וזה רק אם אני מצליחה לישון. אני מקבלת הרבה עידוד ממשפחה וחברים אבל זה אולי יכול לדבר לראש אבל לא לרגש פשוט הכל בא לי בבום ענקי שכזה... איך אוספים את כל החלקים ומוצאים את הכח להתגבר ולהתחיל הכל מחדש? אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...
אני יודעת שרובכם פה אנשים נשואים\גרושים עם ילדים ואולי תמצאו את ההודעה שלי קצת לא במקום אבל בכל זאת אני צריכה להתחיל עכשיו כמעט את כל חיי מחדש... אז אני בת 24 ועד לפני שבוע היה לי חבר גרנו ביחד כמעט שנה וחצי ותכננו להתחתן והכל היה טוב באמת , היה לנו בית ביחד, בית חם שכמוהו לא היה לי הרבה זמן (אני באה ממשפחה מתוסבכת) ואז פתאום יום אחד בלי שום אזהרה מוקדמת שזה הולך לבוא הוא בא ואומר לי שהוא לא רוצה להתחתן ושהוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי יותר... חוץ מזה גם פוטרתי מעבודתי לפני שבועיים, חלק מהבעיות בעבודה הזו נבעו מתוך הצורך לעבוד שם הרבה מאוד שעות גם בימי שישי - שבת ואני רציתי להיות איתו מהשפגם בגמישות שלי ובסופו של דבר פוטרתי מכוון שאיני עובדת וגם אם אמצא עבודה לא אוכל לממן את הדירה שחיינו בה לבד אניגם זו שצריכה לעזוב את הדירה איך זה תמיד צרות באות ביחד? בנתיים הוא הלך להורים שלו (תמיד הוא בורח לאמא ) ואני פה לבד לא מסוגלת לישון במיטה הזוגית אז אני ישנה על הספה בסלון וזה רק אם אני מצליחה לישון. אני מקבלת הרבה עידוד ממשפחה וחברים אבל זה אולי יכול לדבר לראש אבל לא לרגש פשוט הכל בא לי בבום ענקי שכזה... איך אוספים את כל החלקים ומוצאים את הכח להתגבר ולהתחיל הכל מחדש? אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...