התחלנו היום עם העיסוי
של הפירינאום
שבוע 35 והאמת היא שהעיסוי היה בסדר גמור מכל הבחינות, לא נחוו צריבות מי יודע מה קשות וגם התרגול של האפי-נו היה בסדר, ניפחנו עד ל-4 ס"מ והשארנו בפנים כמה דקות, תוך כדי תרגול שרירי רצפת האגן. אחרי ה"טיפול" הזה אני מרגישה יותר בטוחה לקראת הלידה. ואגב, אתמול היינו אצל חברים. האשה ילדה לפני שנה בת, לדבריה בשבוע 43 ללא צירים וכלום. היו צריכים לתת לה צירי זירוז, חתכו אותה כאילו היא שה המובל לשחיטה ושלפו לה את התינוקת במלקחיים בסוף. סיפרתי לה שאני הולכת על לידה בבית, אז היא התחילה לספר לי על גיסתה שילדה בבית והבן שלה נולד חרש (בטח בגלל הלידת בית, אלא מה?), כי הוא נקלע למצוקה ולא ידעו על כך.... לא כל כך ברור לי מה פירוש "נקלע למצוקה ולא ידעו על כך", אולי המיילדות פה - אילנה ומיכל יוכלו לפקוח את עיני. וגיסתה לקחה את "המיילדת הכי טובה" כך לדברי חברתי (לא שאלתי מי). גם לא רציתי לומר לה שבוודאי בבית חולים היה יכול לקרות אותו דבר כי לא רציתי להכנס לויכוח עקר. אז זהו, בשבילה המסקנה ברורה - לידות בית מסוכנות מאוד.... מה לעשות, יש אנשים עם אטימות ודיעות קדומות ושלא תבלבלו אותם עם עובדות! הדיעות הקדומות עולות על כל עובדה וגמרנו! בדיוק כמו שהשופטים בבגץ טענו בלי להתבלבל שלידה בבית חולים עדיפה פי כמה על לידה בבית כי היא הרבה יותר בטוחה.... אז לך תבנה עם זה מדינה. ואני כל כך שמחה שהתוודעתי לאפשרות הזאת (ותודה למבשלת ולPOOH - זה בזכותכן!)
שבוע טוב!
של הפירינאום
