התחלתי ללמוד את שיטת ימימה
כצפוי, מאוד התחברתי לתוכן המדהים.
אצטט קטע שאהבתי:
"מטרת הלימוד הינה התפתחות הכרתית ליש הנמצא בתוכנו.
בזמן שלומדים להפריד את העמוס הנמצא החוסם את ההתפתחות.
לרשום את הכרת הטוב שיש .
כי תמיד הסדר הוא הפוך, תמיד יש את המיותר, לפני הטוב"
לטענתה תמיד יש ערבוב בין החלקים,החלק הטוב הקיים והחלק המיותר.
אבל ברגע שאתה לומד להפריד בין 2 חלקים אלו ומתמקדם קודם בטוב ורק אח"כ במיותר קורה השינוי המיוחל.
שימו לב שאין כאן בקשה להתעלם מהמיותר, אלא להפוך את סדר הדברים.
התמקדות קודם במיותר היא זו שגורמת לנו סבל.
אשמח לחוות דעת
כצפוי, מאוד התחברתי לתוכן המדהים.
אצטט קטע שאהבתי:
"מטרת הלימוד הינה התפתחות הכרתית ליש הנמצא בתוכנו.
בזמן שלומדים להפריד את העמוס הנמצא החוסם את ההתפתחות.
לרשום את הכרת הטוב שיש .
כי תמיד הסדר הוא הפוך, תמיד יש את המיותר, לפני הטוב"
לטענתה תמיד יש ערבוב בין החלקים,החלק הטוב הקיים והחלק המיותר.
אבל ברגע שאתה לומד להפריד בין 2 חלקים אלו ומתמקדם קודם בטוב ורק אח"כ במיותר קורה השינוי המיוחל.
שימו לב שאין כאן בקשה להתעלם מהמיותר, אלא להפוך את סדר הדברים.
התמקדות קודם במיותר היא זו שגורמת לנו סבל.
אשמח לחוות דעת