התחלתי שרשור חדש כי אני רוצה תשובה:

[יאנוס]

התחלתי שרשור חדש כי אני רוצה תשובה:

"כל מה שעושה אלוהים הוא בסופו של דבר לטובה, אבל רק בסופו של דבר" מתי זה "סופו של דבר"? איך יודעים שאכן "סופו של דבר" הוא באמת הסוף? אולי אחרי זה יש עוד סוף? ועוד סוף ועוד סוף? אין סוף סופים? ואז איך יודעים ש"בסופו של דבר הכל לטובה"? ואיזה טובה? טובה לאלוהים או טובה לעושי דברו ואולי דווקא טובה לאלה שלא מאמינים בסוף או באלוהים? הסבר, בבקשה!!!

 

[רון סי]

כל דבר וסופו

סופו של האדם, למשל, היא במותו. סופה של התקופה שעובר העם היהודי היא באחרית הימים. וכולי.

 

[טלמון סילבר]

"אחרית הימים" זה טוב!

 

[ASSP]

אין סופו של דבר

מטרה היחידה של הבורא בהתיחס לעולם שלנו להטיב לנו. לא בסופו של דבר,אלה כאן ועכשיו. למי? לכולם כמובן. דת ,לאום או אמונה כמובן לא משמעותיים. בורא בכלל לא רואה אותך בצורה שאת רואה את עצמך. מבחינתו את נשמה -מהות רוחנית. לא מעניין אותו האם את מאמינה בו או לא. למה אנשים לא רואים את המהות של הבורא? מכיוון שצורת התפיסה והמודעות של הרוב האנושות לא נמצאת בטווח התדרים הרוחניים שבו אפשר להתחבר למהות היקום. אך מכיוון שלאדם אופייני להאמין במשהו הוא המציא את הדתות. על-מנת ליצור לעצמו מקום נוח שבו הוא יוכל להאמין באלוהים מבלי להבין את המהות הפנימית של דרכי פעולתו ומכאן נוצר המיטוס על לטובה בסוף של דבר שמתאר את המצב שבו בן-אדם לא רואה שפעולתו של הבורא לטובה אך הוא רוצה להאמין בכך.

 

[lordjek]

סופו של דבר.

ההשקפה הבדתית גורסת, כי ישנו כח אשר מפעיל את כל היקום. נובע מזה שכל הארועים מקושרים ביניהם. בדתות אשר טוענות כי כח זה הוא טוב, עולה הטענה שלמרות שהאורעים הנוכחים אינם הכי נעימים, הם מתקיימים כהכנה למשהו טוב. ביהדות קיים סיפור ידוע על רביע עקיבא, אשר יצא לדרך כשהוא רכוב על חמור. הוא גם לקח איתו תרנגול, ונר(איזה מטייל שוח פנס?). אחרי מספר ימים בדרך הוא הגיע לעיירה, אלא מה, איש העיירה לא היה מוכןלארח אותו, לכן הוא נאלץ ללון בשדה שליד. מצב לא הכי נעים, אבל רבי עקיבא היה תלמידו של נחום איש גמזו, והוא נקראה איש גמזו, כי כל מה שהיה קורה לו, הי האומר "גמ זו לטובה". לכן רבי עקיבא החליט שזה שהוא נאלץ לישון בשדה, כנראה לטובה. קשר את החמור לעץ, הדליק את הנר, התחיל להתארגן ללילה. פתאום נשבה הרוח ונכבה הנר! רבי עקיבא , הרי אהוא אחד הרבנחיםפ הדגולים שבהיסטוריה היהודית! אמר לעצמי שזו לטובה. חיפש, משמש, איפה המצית (לא מצית של היום, אבל כן היתה לו ערכה להדלקת אש). התרנגול, ניצל את זה שכל הדברים של רבי עקיבא מבולגנים, הופלה- ברח! רבי עקיבא, עדיין בחושך בשדה, החליט שאמנם אין סיכוי למצואעכשיו את התרנגול, אבל, זו, וואי לטובה. חיפש עוד, וכשלא מצא אצ המצית, החליט לחזור לעיירה, ולפחות לקנות אחד. אבל פתאום הוא רואה - החמור, שהיה הקשור השתחרר, וגם ברח! נו, רבי עקיבא אמר, שבטח זו גם לטובה, והחליט ללכת העירה ברגל. אבל כשהוא התקרב לכביש, הוא ראה קבוצה גדולה של אנשים חמושים רוכבת לכיוון העירה. הימים היו קשים, לכן רבי עקריבא הסתתר בשיחים, וראה שבאמתאלא שודדים אשר תוך זמן קצר בזזו את העיירה ושרפו אותה. ובכן , אמר רבי עקיבא, איזה מזל יש לי, שאם הנר היה דולק, או החמור שלחי נער, או התרנגול קרא, הייתי מושך מיד את תשומת הלב של השודדים, ולא הייתי יוצא מהסיפור השזה בריא ושלם. בטח שכל מה שקרה לי, לטובה הוא! וזה מה שאני אומר: כל מה שקורה, קורה לטובה!

 

[dar האחת]

סיפור יפה להשקפת עולם אופטימית

כל עוד הארועים שמתרחשים הם רברסבלים אנשי העירה שנבזזה ואולי נהרגו בשוד מה הם אומרים? כי באופן שאתה מציג את הדברים אז אלו שהזכירו את יתרונות השואה הולכים בדרכו של רבי עקיבא מדוע היינו צריכים לחכות למלחמת יום הכיפורים כדי להחזיר את סיני? ואפשר להמשיך ולהיות יותר אקטואלים! אז איזה מין אלוהים זה שכל הזמן רוצה שאנשים יקריבו קורבנות לפני שהם בוחרים בדרך הראויה?

 

[lordjek]

או לסרוגין

אלו מן אנשים אנחנו שיהיה לנו את גשר המכביה, ואסון וורסאי כדי שאולי, מישהו, מתישהו, יחשוב לבדוק את מצב הבניה? אל תפילי על כח עליון טמטום אנושי.

 

[L7]

טמטום אנושי- יצירת הבורא. לא כן?

אם כוח עליון - אז עד הסוף. הכל מתקיים לפי רצונו.

 

[lordjek]

נכון

לכן אני לא מאשים אותך על זה שאתה מטומטם.

 

[L7]

לורד ג´ק היקר.

מצא לך פורום אחר.

 

[lordjek]

L7 היקר,

אני רק מישם את נמסקנות שלך.

 

[טלמון סילבר]

מתנגד לכותרת: לא "יפה" ולא "אופטימי

 

[אין לי שם בסדר?]

ליקוי בתפישה

אם אתה רוצה להבין לאן אתה הולך, ומה המטרה, ומה המשמעות של כל זה.. נסה לשאול את עצמך, מהן הסיבות שבגללן אתה הולך לסרט קולנוע? האם זה כדי להגיע לאנשהו בסרט? לאיזו מטרה? ואם כן.. אז בשביל מה לראות את כל הסרט ולא לראות את הרגע הספציפי של המטרה? אתה כרגע נמצא בתוך סרט, הפקה ענקית, מדהימה, עם שחקנים, תסריט, עליות וירידות, כאשר הסרט נפרש לפנייך אט אט במשך תקופת החיים שלך, והוא הפקה מלאה שמשתמשת בכל החושים שלך, ולא רק בעיניים ואוזניים, אלא בכל איבר חישה שקיים בתודעתך, ואתה.. השחקן הראשי. וכתוספת.. מתנה עבורך.. קיבלת, לפרק זמן זמני, לשכוח מי אתה באמת, ולשכוח שאתה בתוך סרט, כדי שתוכל לחוות את החוויה באופן הכי מלא שאפשר ביקום, כמה עוצמתי היה הכל אם היית ער לזה שכלום לא אמיתי? או לחילופין, כמה חזקה הייתה החוויה אם היית יודע מה עומד להיות? הלא סרט מאבד מעוצמת החוויה כשאתה רואה אותו פעם שניה, או שלישית? יש לך במאי, צוות שדואג לך מאחורי הקלעים. והמשמעות היא .. כל הסרט, ולא רק פואנטה מסויימת בסוף. תהנה!

 

[יאנוס]

ל"אין לי שם בסדר?"

לא הבנתי מה הנמשל? אני הולכת לסרט כדי להנות. אני הולכת לסרט כדי לעבור קטרזיס. כמו שפעם, ביוון העתיקה, היו הולכים לתאטרון. כשאני הולכת לסרט, לא תמיד אני שוכחת את עצמי. בדרך כלל, כשאני הולכת לסרט, אני לא הגיבורה הראשית של הסרט. לפעמים ההזדהות שלי היא דווקא עם החלשים, עם הדמות המשנית של הסרט. לעתים אני הולכת לסרט פעמיים ושלוש כי בכל פעם אני רואה דברים שלא ראיתי בפעם הראשונה. לפעמים אני סתם רואה סרט כמה פעמים כי הוא היה מהנה, ולפעמים אני סתם רואה סרט כי אין לי חשק או כוח לעשות משהו אחר. לפעמים כשאני יוצאת מהסרט הוא מלווה אותי כמה ימים. לפעמים אני חושבת על הסרט בהקשרים מסוימים. לפעמים אני שוכחת את הסרט כמה שעות לאחר מכן. ישנם סרטים שאני ממליצה עליהם בחום: "אורפאו נגרו" שהסוף שלו הוא הסוף הכי עצוב והכי אופטימי שראיתי. "1001 שקרים על פיקאסו" הסרט הכי מבריק והכי מצחיק שראיתי. באף לא אחד מהסרטים האלה הייתי הגיבורה. לא שכחתי היכן אני ומי אני. ראיתי אותם יותר משלוש פעמים ואני תמיד מוכנה לראות אותם - למרות שאני יודעת מה הסוף. אז אם בסוף הכל לטובה הגענו לסוף של ההודעה הזאת. וכנראה שכמה מכם חושבים - סוף סוף הסוף.

 

[lordjek]

צ´ופר ממני

סרט "חיי יאנוס" בכיכובה של: יאנוס וכן: הוריה שכניה מכריה חבריה 120 ח"כים כמה אלפי מובטלים מספר גולשי "תפוז" משועממים רעיון כללי, עיצוב תפאורה, ויעוץ כללי: בורא עולם תסריט: יאנוס הפקה: יאנוס שיווק: יאנוס הערות מן הצד:lordjek אורור, במה, ו... אקשן!

 

[אין לי שם בסדר?]

קרעת אותי ../images/Emo13.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

יש לי בקשה

שהיא..שכשאני כותב הודעה.. אז בבקשה להתייחס לכל מילה וכל משפט.. כי אחד הדברים הכי מייגעים בשבילי זה להסביר רעיונות מסובכים שוב ושוב כי הבן אדם לא היה מספיק קשוב ופספס נתונים ואח"כ יש לו שאלות. לכן קודם כל אני מציע לך לקרוא שוב את ההודעה שלי.. ואם עדיין לא ברור למה התכוונתי, אז הנה זה.. לא אמרתי שכשאת הולכת לסרט את שוכחת מי את. זה קורה לך בתוך אולם קולנוע רק באופן מאוד חלקי שאת שוכחת מי את, את לא באמת שוכחת. אני דיברתי.. על הסרט - של החיים שלך! ..הסרט שאת נמצאת בתוכו ממש ברגע זה עכשיו! כשאת הולכת לסרט, את מפצלת את התודעה שלך, ומתחברת.. מתמסרת.. שחקן עושה את אותו הדבר שהוא משחק דמות, מפצל את התודעה שלו ומעמיד פנים שהוא מישהו שהוא לא. תעמידי פנים רגע.... שהייתי נותן לך אפשרות, חד פעמית, לשלם 30 ש"ח וללכת לסרט מאוד מיוחד, סרט שאת לא רק יושבת וצופה וחווה את הסרט עם חלק מאיברי החישה שלך. אלא סרט..שאת כולך שקועה בפנים! יהיה לך ממש קשה להבין את זה אלא אם תשמרי על פתיחות. משהו כמו.. ווירטואל ריאליטי, רק הרבה יותר גדול ומשוכלל והפקה ענקית ועצומה.. זהו "הסרט האולטימטיבי". ואולי כתוספת.. הייתי מציע לך, על מנת שתוכלי להתמסר לחוויה באופן מושלם ולא חלקי כמו בסרט, לשכוח מי את לפרק זמן קצר.. של הסרט ולחשוב, שזה אמיתי לגמרי וקורה לך באמת באמת, רק כדי שתוכלי להתמסר לגמרי לסרט שבחרת ללכת אליו. שימי לב... הסרט שבחרת ללכת אליו. והרי יהיה לך ... את החיים שלך סרט הפקתי וענק, שיש לו במאי, צוות מאחורי הקלעים שמארגן את הדברים בעבורך, לפי תסריט, ומדי פעם לפי בקשות שלך אם הן לא סותרות את התסריט או את התכנון המקורי. חישבי על כך, מתי את במקום שאת יכולה לשפוט סרט קולנוע? לפני שראית אותו? לא באמצע? לא, אין לך מושג מה עומד להשתנות או לקרות אך ורק..בסוף!.. רק אז, את יוצאת מהאולם (בהנחה שזה סרט לטעמך) ואומרת "ואו" תיהיי בטוחה שכשיסתיים הסרט הזה שלך, גם.. בכל מקרה את תצאי ותגידי "ואו, מדהים! באיזה סרט אבחר עכשיו?" החיים שלך, הם כמו רכבת הרים, שבחרת לעלות עליה.. וזאת הנסיעה שלך, שלוקחים אותך מלמעלה למטה, ויש אנדרנלין ופחד, והתרגשות, ועליות וירידות ובאמצע את מפחדת, ואין לך מושג לאן זה הולך.. ומכאן לשם.. ואת בכלל לא רוצה לדעת לאן זה לוקח אותך! בא לך פשוט להיסחף בחוויה! את בחרת לעלות! ואז את יורדת מהרכבת.......... ואת בשמיים! לאיזה מתקן עכשיו? יצורים חובבי שעשועים אנו, וזהו איננו העולם האמיתי.. כי אם העולם של הוורנר ברוס. ואם את חווה דרמות בחייך.. ופחדים, ובעיות.. ותקלים במערכות יחסים.. ואולי מחלות ואולי כל מיני דברים.. ואולי גם דברים טובים.. חישבי על כך שיש אנשים שאלה בדיוק סוג הדברים שהם אוהבים לראות בטלוויזיה ולהזדהות עם החוויה של הדרמה והבכי והכאב, אז למה לא כבר עד הסוף להישקע בחוויה שכזאת בתור תקופת חיים אולי? שאלות?

 

[טלמון סילבר]

עצה ידידותית:

אם ברצונך שיקראו בתשומת לב כל משפט וכל מילה מדבריך, כאשר רבים ממילא אינם מספיקים לקרוא הכל, אז כדאי לך לקַצֵּר, להגיע יותר מהר וברור לתכל´ס.