זמן מחצית חיים
New member
התחממות כדור הארץ ../images/Emo186.gif../images/Emo117.gif
אני מעלה מחדש לאחר תיקון טעויות. >>>תגיבו!!!!!<<<
אני מעלה מחדש לאחר תיקון טעויות. >>>תגיבו!!!!!<<<
התחממות כדור הארץ
- פותח הנושא זמן מחצית חיים
- פורסם בתאריך
זמן מחצית חיים
New member
חלק א´
החור באוזון ואפקט החממה - התחממות כדור הארץ מאז תחילת המהפכה הטכנולוגית, העולם הגיעה להתפתחויות מדהימות, מגווני מוצרים ענקיים וזולים, תעבורה מהירה ונוחה, תקשורת מהירה ועוד. אלא שאליה או קוץ בה, עם הטכנולוגיה והתיעוש מגיעים גם הזיהום ומלאי תופעות מזיקות כגון החור באוזון ואפקט החממה, אשר מסכנות את משך חיינו על הכוכב הירוק. העולם המהיר והמתועש בו הכל נעשה מתוך שיקולים כספיים תוך כדי "אונס" הסביבה אינו יכול להתקיים לנצח. מדענים רבים סבורים שעם תופעת התחממות כדור הארץ תמשך יהיה זה קץ המין האנושי, ואולי אף לחיים היחידים ביקום. מצד שני, זה גם משהם אמרו על באג המילניום! האוזון הוא גז חסר צבע המורכב משלושה אטומי חמצן, האוזון אינו יציב ובטמפרטורת החדר מתפרק במהירות לחמצן. האוזון התגלה לראשונה ע"י כימאי גרמני בשם שנביין בניסוי התפרקות חשמלית באוויר.באופן טיבעי האוזון נוצר בעקבות ברקים ומתאסף בסטרטוספירה, כ 12 עד 50 קילומטר גובה. שנביין הציע שיטות לקביעת ריכוז האוזון באוויר, ואף שכנעה מדענים אחרים לערוך מדידות, מין המדידות התגלה כי ריכוז כמות האוזון במקומות שונים על-פני כדור-הארץ משתנה בהתאם לעונות השנה. במדידות שנערכו עוד בשנת 1978 התגלה כי קרינה אולטרה-סגולה בעלת אורכי גל הקצרים מ-300 ננומטר אינה עוברת דרך האטמוספרה אל פני כדור הארץ. לפי חישובים תאורטיים קרינה בעלת אורכי גל אלה אכן נפלטת מין השמש. לפיכך גורם כל-שהוא באטמוספרה בולעה את אותה הקרינה, אך הגורם ומיקומו באטמוספרה אינם היו ידועים. מדידות נעשו עד גובה של 4 קילומטר אך הן כשלו. בשנת 1881 כימאי אנגלי בשם הרטלי, בניסוי בו בדק בצורה שיטתית ספקטרום בליעה של גזים, גילה כי האוזון בולעה קרינה אולטרה סגולה, בדיוק באותם אורכי הגל החסרים. בתחילת המאה ה-20, עם פיתוח כלי הטייס התאפשרה בדיקת השכבות הגבוהות באטמוספרה. בבדיקות שנערכו בעזרת כדורים-פורחים התגלתה נוכחות אוזון בסטרטוספרה. הקרינה האולטרה סגולה בעלת אורכי גל קצרים מ-289, ננומטר מזיקה לתאים חיים, וגורמת נזק וסרטן, שכבת האוזון בולעת חלק גדול מהקרינה ומחלישה מאד את היתר. שכבה זו כאמור אינה נשארת קבועה, היא משתנה בעקבות שינויי עונות, לחצים אטמוספריים ותנועת אוויר. בשנת 1974, שני מדענים מארה"ב רונלד, ומולינה, וקרוצן מגרמניה, זכו בפרס נובל על כך שגילו קבוצה של חומרים המזיקה לשכבת האוזון. הם מצאו כי חומרים מקבוצת הכלורו-פלואורו-פחמים (CFC) המוכרת בשם "פרואונים" או בינהם: פראון 11, פראון 12, פראון 13, פראון 114, פראון 22, הלון 1211 והלון 1301, כאשר הנפוצים ביותר הם הפראון 11 ו-12, מהווים מקור לחלקיקים ההורסים את שכבת האוזון באטמוספרה. לאחר שחרור חומרים אלה לאטמוספרה, הם נשארים באוויר למשך זמן רב ואינם מתפרקים, בהגיעם על הסטרטוספירה, בהשפעת הקרינה האולטרה סגולה, הם מתחילים להתפרק או משחררים אטומים של כלור, פלואור או ברום. אטומים אלה פועלים כקטליזטורים בתגובה בה האוזון מתפרק. למראת שרב הפראון משתחרר במדינות מתועשות גדולות, כגון ארה"ב, ארצות-אירופה וכו. הפגיעה המשמעותית ביותר באוזון היא מעל אנטרקטיקה, המאוכלסת ע"י פינגווינים ודובי קוטב, אשר אינם פולטים פראונים לסביבה. הסבר המדענים לתופעה זו הוא בכך שהאטום CI שהוא המזיק ביותר לאוזון, פעיל מאד ומנקשר מיד לחלקיקים אחרים. בכך נוצרים מספר תרכובות פסיביות הנקראות "גזי מאגר". בחודשי הקיץ האוויר מעל אנטרקטיקה מבודד משאר האוויר הסטרטוספרי, ויחד עם טמפרטורות נמוכות כגון –90 מעלות C , היוצרות גושי קרח באוויר, המשמשים כמצע אידיאלי לקטליזציה, זהו המקום המושלם להתרחשות התהליכים המפרקים את האוזון. עם נחשב את הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ, בהתחשב בקרינת השמש הפוגעת והנפלטת מכדור הארץ, הטמפרטורה היתה אמורה לעמוד על –17 מעלות C, אלה מאי, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ לפי מדידות עומדת על כ-15 מעלות C. בשישים השנים האחרונות החלו מדענים לשים לב להתחממות כדור הארץ ולמספר תופעות הקשורות בכך. מדענים מסבירים תופעה זו ע"י אפקט שבטעות קיבלה את השם "אפקט החממה". עיקרון פעולת החממה הוא בזה שהאור הנראה נכנס אך הקרינה האינפרה-אדומה לא יכולה לצאת. ולכאורה גם נראה כי אפקט החממה נגרם עקב גורמים אלה: גזים באטמוספרה בולעים את הקרינה האינפרה-אדומה. אך במציאות מדידות וחישובים הוכיחו כי הגורם ה"כבד" ביותר לאפקט הוא מניעת יציאתו החוצה של אוויר בעל טמפרטורות גבוהות השוהה ליד פני הקרקע. אפקט החממה מתרחש על כדור הארץ באופן טבעי, והוא עוזר בוויסות הטמפרטורות המשתנות שעל כדור הארץ, והוא חיוני להמשך קיום חיים. אך ע"י הגדלת כמות הגזים הבולעים את הקרינה האינפרה-אדומה אפקט זה מוגבר לרמות מסוכנות. התורמים העיקריים להגברת האפקט הם שני הגזים: אדי-מים, ופחמן דו חמצני הנוצר ע"י שרפת דלקים מסוגים שונים. הגזים מצמצמים את החלון האטמוספירי האינפרה אדום, ומונעת מקרינה אינפרה-אדומה, "לברוח" מכדור הארץ. בנוסף לגזים אלה קיימים גם: אוזון, מתאן, הפראונים ועוד, אשר גם הם בולעים קרינה בתווכים אלה, או עוזרים לתהליך באופן עקיף. במשך זמן רב רווחה הדעה כי האוקיאנוסים סופגים לתוחם את הפחמן הדו-חמצני, וזה מתמוסס בתוכם.בשנות ה-50 הוכיח אוקיאנוגרף בשם רוול כי יכולת האוקיאנוסים לספוג את הפחמן הדו-חמצני נמוכה בהרבה ממה רווחו. יתרה מזאת, עקב תופעת החור באוזון, יצורים חד תאיים בשם פיתופלנקטון אשר עוזרים להיפתר מכמויות רבות של פחמן דו-חמצן בתהליך הפוטוסינתזה שלהם, מושמדים בגלל הקרינה האולטרה סגולה, אשר עורבת דרך שחבות האוזון הדקות יותר.
החור באוזון ואפקט החממה - התחממות כדור הארץ מאז תחילת המהפכה הטכנולוגית, העולם הגיעה להתפתחויות מדהימות, מגווני מוצרים ענקיים וזולים, תעבורה מהירה ונוחה, תקשורת מהירה ועוד. אלא שאליה או קוץ בה, עם הטכנולוגיה והתיעוש מגיעים גם הזיהום ומלאי תופעות מזיקות כגון החור באוזון ואפקט החממה, אשר מסכנות את משך חיינו על הכוכב הירוק. העולם המהיר והמתועש בו הכל נעשה מתוך שיקולים כספיים תוך כדי "אונס" הסביבה אינו יכול להתקיים לנצח. מדענים רבים סבורים שעם תופעת התחממות כדור הארץ תמשך יהיה זה קץ המין האנושי, ואולי אף לחיים היחידים ביקום. מצד שני, זה גם משהם אמרו על באג המילניום! האוזון הוא גז חסר צבע המורכב משלושה אטומי חמצן, האוזון אינו יציב ובטמפרטורת החדר מתפרק במהירות לחמצן. האוזון התגלה לראשונה ע"י כימאי גרמני בשם שנביין בניסוי התפרקות חשמלית באוויר.באופן טיבעי האוזון נוצר בעקבות ברקים ומתאסף בסטרטוספירה, כ 12 עד 50 קילומטר גובה. שנביין הציע שיטות לקביעת ריכוז האוזון באוויר, ואף שכנעה מדענים אחרים לערוך מדידות, מין המדידות התגלה כי ריכוז כמות האוזון במקומות שונים על-פני כדור-הארץ משתנה בהתאם לעונות השנה. במדידות שנערכו עוד בשנת 1978 התגלה כי קרינה אולטרה-סגולה בעלת אורכי גל הקצרים מ-300 ננומטר אינה עוברת דרך האטמוספרה אל פני כדור הארץ. לפי חישובים תאורטיים קרינה בעלת אורכי גל אלה אכן נפלטת מין השמש. לפיכך גורם כל-שהוא באטמוספרה בולעה את אותה הקרינה, אך הגורם ומיקומו באטמוספרה אינם היו ידועים. מדידות נעשו עד גובה של 4 קילומטר אך הן כשלו. בשנת 1881 כימאי אנגלי בשם הרטלי, בניסוי בו בדק בצורה שיטתית ספקטרום בליעה של גזים, גילה כי האוזון בולעה קרינה אולטרה סגולה, בדיוק באותם אורכי הגל החסרים. בתחילת המאה ה-20, עם פיתוח כלי הטייס התאפשרה בדיקת השכבות הגבוהות באטמוספרה. בבדיקות שנערכו בעזרת כדורים-פורחים התגלתה נוכחות אוזון בסטרטוספרה. הקרינה האולטרה סגולה בעלת אורכי גל קצרים מ-289, ננומטר מזיקה לתאים חיים, וגורמת נזק וסרטן, שכבת האוזון בולעת חלק גדול מהקרינה ומחלישה מאד את היתר. שכבה זו כאמור אינה נשארת קבועה, היא משתנה בעקבות שינויי עונות, לחצים אטמוספריים ותנועת אוויר. בשנת 1974, שני מדענים מארה"ב רונלד, ומולינה, וקרוצן מגרמניה, זכו בפרס נובל על כך שגילו קבוצה של חומרים המזיקה לשכבת האוזון. הם מצאו כי חומרים מקבוצת הכלורו-פלואורו-פחמים (CFC) המוכרת בשם "פרואונים" או בינהם: פראון 11, פראון 12, פראון 13, פראון 114, פראון 22, הלון 1211 והלון 1301, כאשר הנפוצים ביותר הם הפראון 11 ו-12, מהווים מקור לחלקיקים ההורסים את שכבת האוזון באטמוספרה. לאחר שחרור חומרים אלה לאטמוספרה, הם נשארים באוויר למשך זמן רב ואינם מתפרקים, בהגיעם על הסטרטוספירה, בהשפעת הקרינה האולטרה סגולה, הם מתחילים להתפרק או משחררים אטומים של כלור, פלואור או ברום. אטומים אלה פועלים כקטליזטורים בתגובה בה האוזון מתפרק. למראת שרב הפראון משתחרר במדינות מתועשות גדולות, כגון ארה"ב, ארצות-אירופה וכו. הפגיעה המשמעותית ביותר באוזון היא מעל אנטרקטיקה, המאוכלסת ע"י פינגווינים ודובי קוטב, אשר אינם פולטים פראונים לסביבה. הסבר המדענים לתופעה זו הוא בכך שהאטום CI שהוא המזיק ביותר לאוזון, פעיל מאד ומנקשר מיד לחלקיקים אחרים. בכך נוצרים מספר תרכובות פסיביות הנקראות "גזי מאגר". בחודשי הקיץ האוויר מעל אנטרקטיקה מבודד משאר האוויר הסטרטוספרי, ויחד עם טמפרטורות נמוכות כגון –90 מעלות C , היוצרות גושי קרח באוויר, המשמשים כמצע אידיאלי לקטליזציה, זהו המקום המושלם להתרחשות התהליכים המפרקים את האוזון. עם נחשב את הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ, בהתחשב בקרינת השמש הפוגעת והנפלטת מכדור הארץ, הטמפרטורה היתה אמורה לעמוד על –17 מעלות C, אלה מאי, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ לפי מדידות עומדת על כ-15 מעלות C. בשישים השנים האחרונות החלו מדענים לשים לב להתחממות כדור הארץ ולמספר תופעות הקשורות בכך. מדענים מסבירים תופעה זו ע"י אפקט שבטעות קיבלה את השם "אפקט החממה". עיקרון פעולת החממה הוא בזה שהאור הנראה נכנס אך הקרינה האינפרה-אדומה לא יכולה לצאת. ולכאורה גם נראה כי אפקט החממה נגרם עקב גורמים אלה: גזים באטמוספרה בולעים את הקרינה האינפרה-אדומה. אך במציאות מדידות וחישובים הוכיחו כי הגורם ה"כבד" ביותר לאפקט הוא מניעת יציאתו החוצה של אוויר בעל טמפרטורות גבוהות השוהה ליד פני הקרקע. אפקט החממה מתרחש על כדור הארץ באופן טבעי, והוא עוזר בוויסות הטמפרטורות המשתנות שעל כדור הארץ, והוא חיוני להמשך קיום חיים. אך ע"י הגדלת כמות הגזים הבולעים את הקרינה האינפרה-אדומה אפקט זה מוגבר לרמות מסוכנות. התורמים העיקריים להגברת האפקט הם שני הגזים: אדי-מים, ופחמן דו חמצני הנוצר ע"י שרפת דלקים מסוגים שונים. הגזים מצמצמים את החלון האטמוספירי האינפרה אדום, ומונעת מקרינה אינפרה-אדומה, "לברוח" מכדור הארץ. בנוסף לגזים אלה קיימים גם: אוזון, מתאן, הפראונים ועוד, אשר גם הם בולעים קרינה בתווכים אלה, או עוזרים לתהליך באופן עקיף. במשך זמן רב רווחה הדעה כי האוקיאנוסים סופגים לתוחם את הפחמן הדו-חמצני, וזה מתמוסס בתוכם.בשנות ה-50 הוכיח אוקיאנוגרף בשם רוול כי יכולת האוקיאנוסים לספוג את הפחמן הדו-חמצני נמוכה בהרבה ממה רווחו. יתרה מזאת, עקב תופעת החור באוזון, יצורים חד תאיים בשם פיתופלנקטון אשר עוזרים להיפתר מכמויות רבות של פחמן דו-חמצן בתהליך הפוטוסינתזה שלהם, מושמדים בגלל הקרינה האולטרה סגולה, אשר עורבת דרך שחבות האוזון הדקות יותר.
זמן מחצית חיים
New member
חלק ב´ - המשך
השימוש בגזים מזיקים ושחרורם לאטמוספרה, מתעצם במשך השנים, ב 1860 שוחררו כ-90 מליון טונות של פחמן דו-חמצני עקב עילות אנושית, ב-1985 שוחררו 5000 מיליון טונות, פי-55 יותר. הגורמים העיקריים הם: תחנות כוח כ-33%, תחבורה מוטורית כ-31%, תעשיה כ-24%, שימוש ביתי כ-12%. רב הזיהום מגיעה מהמדינות המתועשות ביותר: ארה"ב, מדינות אירופה וכו. לפי מצב הדברים כיום, בעיית ההתחממות רק תלך ותחמיר, התעשייה והמכוניות ממשיכות לפלוט פחמן דו-חמצני, ומספרם ימשיך לגדול. הפראון יישאר באטמוספרה וימשיך לפרק את האוזון, עוד כמה מאות שנים אחרי שנפסיק כל שימוש בגז זה. התחממות כדור הארץ עלולה להוביל לבעיות שונות: המסת הקרחונים בקטבים, שינוי כיווני זרמי אוויר, הצפות, שינויי אקלים דרסטיים, הגברת פעילות ססמולוגית, הגברה במקרי סופות וטורנדו, ועוד. למראת זאת, חלק מין המדענים סבורים כי שרשרת האירועים תוביל בסופו של דבר דווקא להתקררות כדור הארץ . כיום נעשים מאמצים כדי למנוע את שני התופעות, פראון 12 ו פראון 13 בתרסיסים ומערכות קרור, מוחלף בפראון 22, שהוא פחות יציב ומתפרק בשכבות הנמוכות של האטמוספרה ובכך לא פוגעה באוזון. בכנס כלל עולמי שהתקיים ב-1987 בקנדה, דנו נציגים מכל העולם בבעיית החור באוזון. בעקבות הכנס חוקקו חוקים בחלק מין המדינות האוסרים על שימוש בחומרים ההורסים את האוזון. נחתם גם הסכם על פיו, רמת יצור הפראון צריכה להישאר זהה עד 98, ואז היא תצומצם עד להפסקה מוחלטת. ביוני 1988 בכנס בקנדה על אפקט החממה, התקבלו ההחלטות הבאות (כל ההחלטות הן בגדר המלצה בלבד): " 1) יפורסמו אמנות ויקומו מסגרות ארגוניות בתוך המדינות ובין מדינות שונות על מנת לתכנן במשותף תוכניות פעולה מפורטות ולבצען באופן מעשי. 2) יקבעו יעדים ברורים ומוגדרים למדינות העולם לצורך צמצום הפליטה של גזי החממה השונים לתוך האטמוספרה. 3) יבוצע ניטור ארוך תווח על פני כל כדור הארץ של גזי חממה השונים. 4) יבדקו בפרוט השלכות עלית הטמפרטורה של האטמוספרה על איזורים מסוימים על פני כדור הארץ כגון האיזור הארקטי הצפוני, אגן נהר האמזונס ועוד. 5) בעזרת מודלים מתאימים יחקרו שינויי האקלים הצפויים בעתיד והשפעותיהם על החי והצומח על פני כדור הארץ. 6) ממשלות של מדינות ושלטונות אזוריים יביאו בחשבון בעת תהליכי תכנון ופיתוח בעתיד את התוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מעלית הטמפרטורה של האטמוספרה ועלית פני האוקיאנוס. 7) ינקטו צעדים מקיפים להפסקת כריתת היערות באזורים טרופיים (במיוחד בברזיל). היערות האלה גורמים להורדה בריכוז הפחמן הדו-חמצני ולעליה בריכוז החמצן בגלל תהליך הפוטוסינתזה המתרחש בהם. היקף הכריתה באזורים טרופיים מוערך כעת בכ-110 אלף קילומטרים ריבועים בשנה (שטח מדינת בולגריה). " (מתוך "אינטראקציה בין חומר לקרינה", מכון וויצמן למדע) למראת המלצות אלה, חלק גדול ממדינות העולם יתקשו מאד בשמירתם, עקב מצב כלכלי קשה וחוסר מודעות של האזרחים.
השימוש בגזים מזיקים ושחרורם לאטמוספרה, מתעצם במשך השנים, ב 1860 שוחררו כ-90 מליון טונות של פחמן דו-חמצני עקב עילות אנושית, ב-1985 שוחררו 5000 מיליון טונות, פי-55 יותר. הגורמים העיקריים הם: תחנות כוח כ-33%, תחבורה מוטורית כ-31%, תעשיה כ-24%, שימוש ביתי כ-12%. רב הזיהום מגיעה מהמדינות המתועשות ביותר: ארה"ב, מדינות אירופה וכו. לפי מצב הדברים כיום, בעיית ההתחממות רק תלך ותחמיר, התעשייה והמכוניות ממשיכות לפלוט פחמן דו-חמצני, ומספרם ימשיך לגדול. הפראון יישאר באטמוספרה וימשיך לפרק את האוזון, עוד כמה מאות שנים אחרי שנפסיק כל שימוש בגז זה. התחממות כדור הארץ עלולה להוביל לבעיות שונות: המסת הקרחונים בקטבים, שינוי כיווני זרמי אוויר, הצפות, שינויי אקלים דרסטיים, הגברת פעילות ססמולוגית, הגברה במקרי סופות וטורנדו, ועוד. למראת זאת, חלק מין המדענים סבורים כי שרשרת האירועים תוביל בסופו של דבר דווקא להתקררות כדור הארץ . כיום נעשים מאמצים כדי למנוע את שני התופעות, פראון 12 ו פראון 13 בתרסיסים ומערכות קרור, מוחלף בפראון 22, שהוא פחות יציב ומתפרק בשכבות הנמוכות של האטמוספרה ובכך לא פוגעה באוזון. בכנס כלל עולמי שהתקיים ב-1987 בקנדה, דנו נציגים מכל העולם בבעיית החור באוזון. בעקבות הכנס חוקקו חוקים בחלק מין המדינות האוסרים על שימוש בחומרים ההורסים את האוזון. נחתם גם הסכם על פיו, רמת יצור הפראון צריכה להישאר זהה עד 98, ואז היא תצומצם עד להפסקה מוחלטת. ביוני 1988 בכנס בקנדה על אפקט החממה, התקבלו ההחלטות הבאות (כל ההחלטות הן בגדר המלצה בלבד): " 1) יפורסמו אמנות ויקומו מסגרות ארגוניות בתוך המדינות ובין מדינות שונות על מנת לתכנן במשותף תוכניות פעולה מפורטות ולבצען באופן מעשי. 2) יקבעו יעדים ברורים ומוגדרים למדינות העולם לצורך צמצום הפליטה של גזי החממה השונים לתוך האטמוספרה. 3) יבוצע ניטור ארוך תווח על פני כל כדור הארץ של גזי חממה השונים. 4) יבדקו בפרוט השלכות עלית הטמפרטורה של האטמוספרה על איזורים מסוימים על פני כדור הארץ כגון האיזור הארקטי הצפוני, אגן נהר האמזונס ועוד. 5) בעזרת מודלים מתאימים יחקרו שינויי האקלים הצפויים בעתיד והשפעותיהם על החי והצומח על פני כדור הארץ. 6) ממשלות של מדינות ושלטונות אזוריים יביאו בחשבון בעת תהליכי תכנון ופיתוח בעתיד את התוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מעלית הטמפרטורה של האטמוספרה ועלית פני האוקיאנוס. 7) ינקטו צעדים מקיפים להפסקת כריתת היערות באזורים טרופיים (במיוחד בברזיל). היערות האלה גורמים להורדה בריכוז הפחמן הדו-חמצני ולעליה בריכוז החמצן בגלל תהליך הפוטוסינתזה המתרחש בהם. היקף הכריתה באזורים טרופיים מוערך כעת בכ-110 אלף קילומטרים ריבועים בשנה (שטח מדינת בולגריה). " (מתוך "אינטראקציה בין חומר לקרינה", מכון וויצמן למדע) למראת המלצות אלה, חלק גדול ממדינות העולם יתקשו מאד בשמירתם, עקב מצב כלכלי קשה וחוסר מודעות של האזרחים.
זמן מחצית חיים
New member
תגיבווווווווו ../images/Emo10.gif
זמן מחצית חיים
New member
בהצלחה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.