התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.

[נדב143]

(לפני שנים, ולפני עידן הפלאפונים)
יום חם, באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

סיימתי משימה הקשורה לעבודתי באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.
היה זה יום חם . עם רב של אנשים זרם באזור התחנה המרכזית. בדרכי לעוד מטלה רשומה בסדר יומי, ראיתי אשה מבוגרת קשת הליכה, בצד המדרכה, תרה בעיניה לעבר ההמון העוברים ושבים, אובדת עצות. חשבתי שהיא במצוקה, ניגשתי אליה. "סליחה גברתי את מחפשת כתובת, אולי אוכל לעזור?" שאלתי. האשה הסתכלה בי ואמרה: " איבדתי את בעלי". "איך" שאלתי? בקול דואג היא סיפרה. "אנחנו גרים במושב בצפון. הגענו לתל אביב, כדי להמשיך לנסוע לבאר שבע, לאירוע משפחתי. התעכבתי לשניה ליד חלון ראווה, הסתובבתי ולא מוצאת את בעלי. אף פעם לא הייתי בתל אבי. לא יודעת מה לעשות. הכסף וכל הדברים ו נמצאים אצלו" אמרה היא בקול חרד.
"תראי" הצעתי: "לא רחוק מפה ב'יהודה הלוי' יש תחנת מוניות, 'יעל דרומה', הנוסעות לבאר שבע, אקח אותך לשם ואקנה לך כרטיס נסיעה לבאר שבע, כדי שתגיעי אל קרוביך". האשה הודתה לי בעיניים דומעות והבטיחה להחזיר לי את הכסף ברגע שהיא תחזור לביתה בצפון.
התנהלנו לאטנו לעבר 'יהודה הלוי' לתחנת המוניות 'יעל דרומה'. קניתי לה כרטיס נסיעה לבאר שבע, נפרדתי ממנה ושבתי על עקבותיי, לעבר התחנה המרכזית.
והנה מבחנתי בתוך ההמון הנוהר, גבר בגיל העמידה, מזוודה קטנה בידו, ועיניו מתרוצצות ימינה ושמאלה, כאחד המחפש איזה דבר. ניגשתי אליו: " סליחה אדוני אולי אתה מחפש את אשתך?" שאלת. (לפי תיאור לבושו) ודאגתו. חשבתי אולי הוא בעלה האובד של האשה.
"כן. הוא אמר "אשתי. נעלמה לי והיא בטח דואגת מאוד" הוא אמר.
חייכתי אליו, "אל תדאג אדוני אשתך מחכה בתחנת המוניות 'יעל דרומה", אמרתי והובלתי אותו בצעדים גדולים אל אשתו. הייתה זו פגישה מרגשת. עת ראו זו את זה. האושר קרן בעיניהם, וליבי על על גדותיו. הנחתי אותם יחד וחזרתי למטלות יומי.

 

[קרנף לבן 1]

כתוב יפה נהנתי מאוד

 

[נדב143]

תודה איש יקר. (חיוך).

 

[ציקימינגו1]

מעשה חסד
"צדקה תציל ממוות"

 

[נדב143]

נכון. תודה על תגובתך החיובית.
שנה טובה. בריאות ונחת.