התיאוריה שלי על זמן

הזמן התחיל בנקודה מסוימת במפץ הגדול ויימשך עד אינסוף. לו היה אינסוף עבר, לעולם לא היה מגיע הזמן להווה. הזמן תלוי בתנועה, והוא הולך ומתווצר עם התקדמותו. לפני המפץ הגדול לא היו תנועה וזמן, ולכן אין משמעות לשאלה מה היה קודם. הכול קרה בבת אחת. היקום מאז המפץ הגדול בנוי בדרך מובנת מאליה כי הישויות מסודרות ביחס לוגי של אמת ושקר, למשל: חומר יותר אמיתי מאנרגיה, ואנרגיה יותר אמיתית ממקום. ככל שהזמן מתקדם, הסיפורים נעשים יותר ויותר אמיתיים. אי אפשר לחזור לעבר, כי העבר דמיוני לעומת ההווה.
 

dory30

Well-known member
. ככל שהזמן מתקדם, הסיפורים נעשים יותר ויותר אמיתיים. אי אפשר לחזור לעבר, כי העבר דמיוני לעומת ההווה.
ההיגד הראשון מקובל עליי חלקית, כי יש הרבה פייק ניוז. לגבי ההיגד השני- אכן, לא תוכל (וגם אם יכולת, לא מועיל) לחזור לעבר. מקסימום אפשר מדי פעם להיזכר בו בקול רם ואולי להפיק לקחים לעתיד.
 

מלאכת מחשבת1

Well-known member
ההיגד הראשון מקובל עליי חלקית, כי יש הרבה פייק ניוז. לגבי ההיגד השני- אכן, לא תוכל (וגם אם יכולת, לא מועיל) לחזור לעבר. מקסימום אפשר מדי פעם להיזכר בו בקול רם ואולי להפיק לקחים לעתיד.
דווקא כן .
הפיזיקה המודרנית אינה שוללת אפשרות של חזרה לעבר.
 
העולם בנוי ברצף של אינסוף סיפורים זה מעל זה, וכל סיפור יותר אמתי מאלה שמתחתיו. ככל שהזמן מתקדם, הסיפורים נעשים יותר אמתיים. העולם בנוי מישויות שכל אחת ברמת סיפור אחרת: מודעות הכי אמתית, אחר כך יותר דמיוני החומר, אחר כך המקום ואז המספר. ככל שדבר מכיל יותר תכונות שאפשר לחוש, הוא בסיפור אמתי יותר. כל נקודה ברמת סיפור אחרת. העולם שואף להתאזן ברמת הקיום ולהישאר קיים באותה מידה בגלל חוק השימור, ולכן ככל שהזמן עובר דברים גם הופכים פחות אמתיים כדי לאזן עם ההפיכה לאמתי יותר. זאת תיאוריה שהמצאתי בגיל עשרים, וזו תיאוריה מהפכנית שיכולה להסביר את כל משמעות הקיום. לפי בדיקת הסיפורים אפשר לנבא כמעט את כל התנהגויות האנשים.
 
נערך לאחרונה ב:
אגב, עכשיו קיבלתי מאחותי חבילה עם מתנת יום הולדת שמלבד ממתקים יש בה גם ספר על המפץ הגדול, ודאי יהיה מרתק לקרוא אותו.
 
למעלה