התיחסותכם המקצועים והרעיונית - תודה
תחום ראשון: בעקבות פס"ד שניתן לי בבית הדין האזורי לעבודה תיק "בל" (ערעור על החלטת ועדה רפואית), אני מעוניין להגיש בר"ע (בקשת רשות ערעור) לבית הדין הארצי לעבודה. אין לי בעיה עם התוכן - כלומר אני יודע מה ליכתוב אך לצערי אני לא כל כך מתמצא בתצורה הכללית של הבקשה. אודה מאוד למי שיוכל לספק לי דוגמה ו/או קישור למקום שיש בו את התקנות הרלוונטיות. חיפשתי באינטרנת והדוגמה היחידה שהצלחתי להוצא לא כל כך עוזרת לי. תחום שני: לפני כ- 3 שנים עברתי תאונת דרכים אשר בעקבותה אובחנו אצלי שבר באגן הירכיים וכן שבר בשורש כף יד. לאחר אישפוז של כחודש במחלקה אורטופדית הועברתי למחלקת שיקום שם שהיתי עוד כ- חודש וחצי, לאורך כל תקופת הזמן הזאת נמצאתי במצב של שכיבה או ישיבה בכיסא גלגלים. לאחר מכן שבתי לביתי ובו עברתי תקופת שיקום נוספת בת כ- 6 חודשים אשר בהם נמצאתי שוכב / יושב בכיסא גלגלים / מתנייד בעזרת קביים. לאחר תקופה זו (כ- 250 ימים) כשהתחלתי לתפקד בביתי בפעולות פשוטות (שטיפת ריצפה / כלים, תלית כביסה וכו') כשלאחר כ- 15-20 דקות של פעילות חשתי כאבים עזים באזור הגב התחתון דבר אשר חייב אותי למנוחות ארוכות (חצי שעה עד שעה) לאחר כל פעילות כזו. את הכאב יחסתי להתנונות שרירית שנגרמה לי כתוצאה מהמנוחה אשר נכפתה עלי עקב המצב, זו הסיבה ביגללה לא התלוננתי על כאב. לאחר בר כ- שנה וחצי מיום האישפוז בברור נוירולוגי נתגלה אצלי תמת בחוליה D11 (ללא קשר לבדיקה). אך כשבאתי לועדה של הביטוח הלאומי ניטען, מכיוון שלא התלוננתי כל כאב או לפחות על רגישות באזור הם מניחים שהתמת הינו תוצאה של ארוע אחר ואינו קשור לתאונת הדרכים. אני מוצא מקום להדגיש כי שבועיים לפני התאונה שרתתי כלוחם בשרות מילואים בעזה (שמירות, פטרולים, סחיבת ציוד וכו') ומעולם לא התלוננתי על כאב או רגישות בגב. יותר מזה לא קיים בשום מקום ראיה לכך שאי פעם נפגעתי באזור הגב (לפני ואחרי התאונה) שכן ארוע מסוג שיכול לגרום לתמת בחוליה בגב מן הסתם יגמר בחדר מיון לכל הפחות. שאלוחתי הן: האם חוסר תלונה על כאב ו/או רגישות יכול להוות אינדיקציה לחוסר פגיעה ? האם קיימים מקורות רפואיים או מחקרים או מקרים רפואיים ידועים אשר יכולים להסביר מדוע לא התלוננתי על כאב למרות הפגיעה בחוליה- D11 ?
תחום ראשון: בעקבות פס"ד שניתן לי בבית הדין האזורי לעבודה תיק "בל" (ערעור על החלטת ועדה רפואית), אני מעוניין להגיש בר"ע (בקשת רשות ערעור) לבית הדין הארצי לעבודה. אין לי בעיה עם התוכן - כלומר אני יודע מה ליכתוב אך לצערי אני לא כל כך מתמצא בתצורה הכללית של הבקשה. אודה מאוד למי שיוכל לספק לי דוגמה ו/או קישור למקום שיש בו את התקנות הרלוונטיות. חיפשתי באינטרנת והדוגמה היחידה שהצלחתי להוצא לא כל כך עוזרת לי. תחום שני: לפני כ- 3 שנים עברתי תאונת דרכים אשר בעקבותה אובחנו אצלי שבר באגן הירכיים וכן שבר בשורש כף יד. לאחר אישפוז של כחודש במחלקה אורטופדית הועברתי למחלקת שיקום שם שהיתי עוד כ- חודש וחצי, לאורך כל תקופת הזמן הזאת נמצאתי במצב של שכיבה או ישיבה בכיסא גלגלים. לאחר מכן שבתי לביתי ובו עברתי תקופת שיקום נוספת בת כ- 6 חודשים אשר בהם נמצאתי שוכב / יושב בכיסא גלגלים / מתנייד בעזרת קביים. לאחר תקופה זו (כ- 250 ימים) כשהתחלתי לתפקד בביתי בפעולות פשוטות (שטיפת ריצפה / כלים, תלית כביסה וכו') כשלאחר כ- 15-20 דקות של פעילות חשתי כאבים עזים באזור הגב התחתון דבר אשר חייב אותי למנוחות ארוכות (חצי שעה עד שעה) לאחר כל פעילות כזו. את הכאב יחסתי להתנונות שרירית שנגרמה לי כתוצאה מהמנוחה אשר נכפתה עלי עקב המצב, זו הסיבה ביגללה לא התלוננתי על כאב. לאחר בר כ- שנה וחצי מיום האישפוז בברור נוירולוגי נתגלה אצלי תמת בחוליה D11 (ללא קשר לבדיקה). אך כשבאתי לועדה של הביטוח הלאומי ניטען, מכיוון שלא התלוננתי כל כאב או לפחות על רגישות באזור הם מניחים שהתמת הינו תוצאה של ארוע אחר ואינו קשור לתאונת הדרכים. אני מוצא מקום להדגיש כי שבועיים לפני התאונה שרתתי כלוחם בשרות מילואים בעזה (שמירות, פטרולים, סחיבת ציוד וכו') ומעולם לא התלוננתי על כאב או רגישות בגב. יותר מזה לא קיים בשום מקום ראיה לכך שאי פעם נפגעתי באזור הגב (לפני ואחרי התאונה) שכן ארוע מסוג שיכול לגרום לתמת בחוליה בגב מן הסתם יגמר בחדר מיון לכל הפחות. שאלוחתי הן: האם חוסר תלונה על כאב ו/או רגישות יכול להוות אינדיקציה לחוסר פגיעה ? האם קיימים מקורות רפואיים או מחקרים או מקרים רפואיים ידועים אשר יכולים להסביר מדוע לא התלוננתי על כאב למרות הפגיעה בחוליה- D11 ?