התייחסות למאמר אלימות פסיכולוגית

avital24

New member
התייחסות למאמר אלימות פסיכולוגית../images/Emo70.gif

שלום לכולם, מניסיוני האישי עם אלימות פסיכולוגית אני יכולה לומר בוודאות כי זה יותר גרוע מאלימות פיסית לפצע נפשי לוקח הרבה יותר זמן להגליד לעומת פצע פיזי ומכיוון שנפש האדם מורכבת ביותר הגישה אליה היא יותר קשה (אני אישית מאמינה שרק בגישה של אהבה אפשר לעזור לאדם שעבר פגיעה נפשית) לתקן פצע פיסי נדרש רופא טוב חכם ומוסמך אבל לפצע נפשי יוכלו להיות המוני מטפלים שלא יעלו כלל על הבעיה והאמת שלדעתי רק גישה של הרבה אהבה והכנסת אלמנטים שמותר להרגיש כפי שמרגישים ושהכל בסדר ויש מי שמשגיח אלינו למעלה ומנסה לשלוח אלינו את האנשים הנכונים ורואה מה אנחנו חווים ועוברים אפילו בשעותינו הקשות ביותר אנחנו לא לבד - זה קצת מקל ואלמנטים נוספים כמו לימוד מחדש כיצד להשתלב בחברה אחרי המשבר ואיך לרכוש מחדש את הביטחון והאסרטיביות וללמוד לא לוותר על עצמך יותר בשביל אף אחד (לא בשביל הורים - אבא , אמא , משפחה , חברים וגם עבודה) למצוא רק את אלה שילכו איתך בדרך בשלבים שתעבור פשוט לסנן את האנשים שלא יקדמו אותך ולהישאר רק עם אלה שאיתך לאורך הדרך ושרוצים לעזור לך באמת ובתמים וגם ללמד שלא כדאי להכניס ללב אנשים הרסניים כי הם רק מבלבלים ויוצרים יותר כאב לב וגם ראש זה אולי לא הכי נחמד אבל מצד שני מדובר על הטוב של האדם שעבר משבר וחשוב להרחיק אותו מאנשים שעלולים להחזיר אותו לאותו מצב ואני מתכוונת לומר כאן שלפעמים אנחנו מרחמים על האנשים שקרובים אלינו ופוגעים בנו ואנחנו מעדיפים לשמור איתם על קשר אפילו שעמוק בפנים אנחנו יודעים שהם לא טובים לנו פשוט זה שהם היחידים שאנחנו מכירים אבל גם במקרה כזה אין לוותר ולא כדאי לשמור על קשר כזה כי הוא לא יביא אותנו לתוצאות הרצויות זו מעין חשיבה ריאלית וגם הגיונית של חיבור אחת ועוד אחת וקבלת התוצאה הרצויה אז אני לא חושבת שזה לא נחמד להכניס אנשים פוגעים ללב אני חושבת בעצם שזה נחמד מאוד לשמור על עצמך וזה נהדר שאתה יודע מה טוב לך ומה לא ומהיכרות שלי עם בחור בן 25 אני יכולה לומר שהייתה לו משפחה דבילית שרק דיכאה אותו האמא הייתה יורדת על האבא והאבא נשאר בעמדה של חולשה אז הוא היה חייב להעביר את האנרגיה השלילית שצבר למישהו אחר ואז היה מוציא אותה על בנו (מגיל קטן היום כפי שאמרתי הוא בן 25) והבן שהיה כ"כ מתוסכל ומבולבל ולא הבין את ההתנהגות ההרסנית של אביו הוציא את האנרגיה השלילית על הדברים שסבבו אותו כמו מכשירים חשמליים , קירות וכו - זה היה האות מצוקה שלו , ככה הוא שידר לסביבה שהוא סובל מאוד ואני כ"כ כועסת על הורים שלו ובייחוד על אמא שלו שמרשה לעצמה להתנהג ככה בלב אני יודעת שגם היא חסרת אונים וכנראה נפגע בעברה אבל זה מכעיס אותי שהיא מרשה לעצמה את כל זה ואני יודעת שאפשר גם אחרת כי ראיתי יותר מדי אנשים שהורסים את החיים של הילדים שלהם (גם אני חוויתי דברים לא נעימים בילדות אבל אני לא מתכוונת לוותר לאף אחד יותר) ובכל אופן מה שרציתי לומר שמאז שהוא הכיר אותי הוא אמר לי שהוא רוצה לעזוב את הבית הוא גם סיפר עד כמה הוא מיואש ועד כמה הם פגעו בו לעומק ולקחו ממנו את כל הכבוד והביטחון והאמונה וזה עיצבן אותי מאוד לשמוע את כל מה שהוא סיפר זה קצת הזכיר לי את עצמי בשלבים מסויימים בחיים אבל ניסיתי לתת לו אהבה ולאהוב אותו מאוד ולהראות לו מה זו אהבה אמיתית ולא מזוייפת אהבה שמרשה להרגיש ולתת ביטוי לעצמך ולרצונות שלך ולהוויה שלך והוא אמר לי שמאז שהוא הכיר אותי הוא הוריד במשקל והסברתי לו שכשהגוף והנפש והנשמה מקבלים את המזון הרוחני שהם זקוקים לו את האהבה החסרה והאמונה והתקווה והתחושה שהכל יהיה בסדר בסופו של דבר ואת העובדה שמישהו אוהב אותם וחושב עליהם אין להם צורך לאגור שומן בגוף כל הכבדות של הגוף מתפרקת במצב כזה והוא לאט לאט עובר למצב יותר ויותר קליל בצורה הכי טבעית שיכולה להיות (לא מלאכותית*) וככה גם הנפש וגם הגוף נעשים יותר קלילים ואז ריבים נעלמים ומחשבות שליליות עוזבות ונשארת אהבה - סגולותיה של אהבה אמיתית וקבלה אמיתיים. זה המאמר שלי בנוגע לאלימות נפשית ופסיכולוגית ופתרונותיה סיכום: 1) התרחקות מהגורמים המאיימים , הפוגעים והמדכאים 2) חלוקת רגשות עם אנשים נחמדים שרוצים לעזור 3) מציאת מקום מחיה חדש נקי מאנשים שרוצים להפוך אותך לקורבן או להתעלל ומקום חברתי חדש עם אנשים חיוביים שאפשר להינות איתם לבלות איתם ולתת מקום לנפש שסבלה כ"כ הרבה. 4)נתינת המון אהבה וסבלנות ותקווה וביטחון והרגשה שהדברים יסתדרו לאט לאט ושעכשיו האנשים מוגנים ויש אנשים שישמרו אליהם ולא יתנו להם להפוך לקורבנות יותר לעולם 5)חשיבה ריאלית מה כדאי ומה לא וללוות אותה בהרבה אהבה ותקווה וידיעה שאלוהים שומר אלינו ורוצה לעזור לנו ככל יכולתו. --זה מה שאני עשיתי ועדיין עושה , זה התהליך שהתחלתי מלפני שנתיים לאט לאט התרחקתי , מצאתי מקום מחיה חדש שהיה כ"כ חשוב עם אנשים יותר נחמדים והיום אני כאן יושבת ומדברת איתכם הנחמדים. על החתום אביטל
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אלימות רגשית

כתבת דברים נכונים ומרגשים! חבל שאדם צריך לחוות דברים קשים על-מנת ללמוד... אבל עדיף שלומדים ומפיקים לקחים לחיים מאשר חיים בבועה כואבת ומזיקה. כל הכבוד על האומץ, חדות הראיה, והכוח! הערה: אנחנו מעדיפים לדבר על אלימות רגשית (כמו סחיטה רגשית) ולא "פסיכולוגית", כי פסיכולוגיה היא הרי תחום המדע והעיסוק המקצועי של האדם על מרכיביו הנפשיים וההתנהגותיים. אז שלא נבלבל...
 

avital24

New member
שלום סהר ולמי שקרה את הודעתי...../images/Emo127.gif

אכן חוויתי את מה שתואר ממקום ראשון ובסך הכול זה גם חיזק אותי ואולי גם הכאיב כי זה לא קל להיות בעל אופי מסויים מאוד ולדעת שמה שקורה הוא שגוי ולהיות בעל יכולת לשנות את מהלך העניינים רק בחלקית ולא לגמרי אבל גם חלק זה טוב וזה גם לא כ"כ קל להיות בעל אופי אמיתי , אוהב וטיבעי ולחיות בסביבה של אנשים שמדברים דרך פחד , ביקורת , אשמה וגם קצת ניסיון שליטה אבל באמת למזלי ניחנתי ביכולת ראייה חדה ביותר ויכולת ניתוח ושיפוט מהלך אירועים ויכולתי לחבר אחת ואחת ולהגיע למסקנה המתאימה האמת שלגדול בבתים כאלה יותר מחליש את האהבה שבלב או את היכולת לצמוח ממנה או לבטא אותה הדבר הראשון שקורה לאדם בסיטואציה כזו הוא שהוא קצת מוותר על עצמו ורצונותיו ואח"כ גם על האהבה ואז הוא חי בתחושה שאהבה לא קיימת וכו אבל אפשר בהחלט לצאת מזה ולעצור את התהליך בזמן ולי יש עוד הרבה חלומות להיות זמרת מפורסמת ולעבוד בצוות הוואי ובידור בבתי מלון ואולי גם על אוניה סביב העולם ואני יודעת שיש עוד אהבה ויש עוד בחיים שאפשר לגלות מחדש ולהינות אביטל
 
למעלה