התייעצות: בלשנות גנרטיבית או מבנית?

[AuraMe]

התייעצות: בלשנות גנרטיבית או מבנית?

אני הולכת להתחיל את לימודי הבלשנות באוניברסיטה באוקטובר הקרוב...
אחרי שחשבתי שכבר בחרתי מה ללמוד, אני שוב מתלבטת. אני בשום אופן לא מצליחה להחליט מה יעניין אותי יותר מבין שני המדורים.

כדי לעזור לעצמי להחליט, קראתי את "גלגולי לשון" של גיא דויטשר ואני בעיצומה של קריאת "האינסטינקט הלשוני" של סטיבן פינקר. התחברתי הרבה יותר לגלגולי לשון, אבל אני לא מצליחה להבין אם הספר הזה בא מהבלשנות המבנית או הגנרטיבית או גם וגם. ובמיוחד מעניין אותי המקור של הפרק "שפה היא שונית של מטאפורות מתות" שהכי הקסים אותי.
קשה לי להבין איך אפשר לבחור מדור לפני שיצא לך להתחכך בחומר הנלמד. אני לא יודעת אילו שאלות בדיוק לשאול את עצמי כדי לבחור מדור, ולכל בחירה אני מרגישה שיש יתרונות וחסרונות.
מה דעתכם ומה רמת ההיכרות שלכם עם שני המדעים השונים האלה?

 

[Mits Petel]

תלוי אילו שאלות מעניינות אותך יותר

אם מעניינות אותך שאלות כלליות על מהות הידע הלשוני, הקשר עם קוגניציה, מוח ולוגיקה ויש לך "ראש ריאלי" לכי על בלשנות גנרטיבית.
אם מעניין אותך ללמוד דקדוקים של שפות ספציפיות בגישה תיאורית לכי על בלשנות מבנית.

הספר של גיא דויטשר בטח ובטח שלא בא מהבלשנות המבנית, אבל הוא גם לא בא מלב הבלשנות הגנרטיבית, אלא מתעסק בנושאים שנחשבים פריפריאליים
בעיסוק הבלשני הגנרטיבי. אבל אם הנושאים האלה הם אלו שהכי מעניינים אותך, תשקלי להירשם דווקא לאחד החוגים ללשון עברית, ולא לבלשנות. במקרה זה תבררי
טוב טוב באיזו אוניברסיטה החוג ללשון הכי קרוב להתעסק בנושאים האלה, כי יש שונות גדולה בין החוגים ללשון באוניברסטאות השונות.

ועוד עובדה שאולי תהיה לך רלבנטית: בלשנות מבנית יש רק באוניברסיטה העברית, לעומת זאת בלשנות גנרטיבית יש גם באניברסיטת ת"א, בן גוריון, בר-אילן ובמידה חלקית גם באוניברסיטת חיפה,
ואפילו קצת בטכניון (תכנית בבלשנות חישובית בתואר שני במסגרת מדעי המחשב).

 

[AuraMe]

כן אני יודעת שבלשנות מבנית זה רק בעברית.

נרשמתי לפסיכולוגיה ובלשנות בעברית.
דווקא אחד המרצים אמר לי שהספר של גיא דויטשר בא מהבלשנות המבנית. חבל לי...

סטודנטית ללשון אמרה לי להתרחק מלשון. זה לא דומה למדע שאותו אני מחפשת, ושככל כך משך אותי לספר הזה, ככה היא אמרה לי. זה בעיקר חוקים... והיא צודקת, בתכלס, גם הספר מתעסק יותר בשאלות של איך שפה מתפתחת ומשתנה ובכלל לא באיך נכון לדבר.

העניין הוא שברמת הכותרת בלשנות גנרטיבית מושכת אותי יותר, אבל אנשים הרתיעו אותי והזהירו אותי שמדובר בתיאוריות מייגעות קצת ושנויות במחלוקות לעיתים, עוברים מטקסטים באנגלית לטקסטים בעברית וחוזר חלילה ומניחים שהדברים נכונים לגבי כל השפות בעולם. שאלתי את אחת הסטודנטיות לגנרטיבית, שדווקא מאוד מתלהבת מהלימודים, איך אפשר לדעת שהדברים האלה נכונים אם לא יודעים עוד שפה. והיא היססה - היא יודעת עוד שתי שפות מלבד עברית ואנגלית - והודתה שלפעמים היא מוצאת הפרכות בשפות הנוספות שהיא יודעת, ושזה קצת מתסכל, אבל נחמד שיש אינפוט לסטודנטית לתואר ראשון. ובעיניי זה לא מצא חן, אני לא רוצה שיהיה לי אינפוט! אני בשלב שאני רוצה לספוג.

גם אני יודעת שפה שלישית, ובספר אחר שאני קוראת (האינסטינקט הלשוני של סטיבן פינקר) מצאתי כבר חוסר התאמה בין התיאוריות שנכונות כביכול לגבי כל השפות בעולם, לבין השפה שאני יודעת.

זה בעיקר מה שמטריד אותי... וזו הסיבה שקשה לי ללכת למה שנשמע לי מושך יותר, כי איך אני יכולה לדעת מה מושך אותי לפני שהתחככתי קצת בחומר?
בקיצור, אני קצת אבודה ומבולבלת...

 

[AuraMe]

ועוד משהו שהטריד אותי,

שהיא סיפרה שלסטודנטים שיודעים רק עברית ואנגלית קשה לתפוס משמעות של זמנים דקדוקיים שונים ממה שקיים בעברית ובאנגלית (למשל, הסובינקטיב).

 

[AuraMe]

שלח לי לפני הזמן-

וגם זה גורם לי לתהות מה המשמעות של מחקר גנרטיבי בלי לגעת בעוד כמה שפות.
כל העיסוק באיך שפה מתפתחת, מה גורם לה להשתנות: השאיפה לסדר, הצמא להביע וכו' - אלה לא נושאים שקשורים לבלשנות? איך זה יכול להיות קשור ללשון?

 

[AuraMe]

סליחה על החפירה,

מצאתי את זה עכשיו ברשימת הנושאים של בלשנות מבנית: בחינת התפתחות הלשונות והשתנותן - דיאכרוניה.
זה הנושא המרכזי של "גלגולי לשון"...

 

[Mits Petel]

בלשנות היסטורית זה תחום ותיק ומוכר בבלשנות

והוא פחות תלוי באסכולה הבלשנית מאשר מחקרים סינכרוניים, אבל, וזה אבל גדול, כיום עוסקים בתחום הזה הרבה פחות ממה שעסקו בו בעבר,
ובמיוחד בארץ. לכן אמרתי שזה נחשב פריפריאלי בבלשנות. למיטב ידיעתי גם המגמה המבנית מתעסקת, לרוב, בבלשנות סינכרונית. אני מציע לך
שתבררי במגמה המבנית אם יש להם חוקרים שמתעסקים ממש בבלשנות היסטורית או שמדובר בסוג של "אנחנו קצת מזכירים את זה בקורסים".
בלשון עברית יש באמת את הקטע המעצבן הזה של "איך נכון לדבר", אבל לפי מה שהבנתי, פחות ממה שהיה בעבר, ובמינונים שונים בחוגים שונים,
ודווקא שם - כן מתעסקים הרבה בבלשנות היסטורית. בת"א יש אפילו מגמה לבלשנות שמית, ששם, לדעתי, רוב הלימודים הם בלשנות היסטורית
של שפות שמיות. בבלשנות היסטורית כללית, כאמור, לא באמת עוסקים בארץ. עד לפני כמה שנים היה בלשן היסטורי אחד בחוג לבלשנות בת"א,
אבל הוא יצא לפנסיה, ולא החליפו אותו.

 

[AuraMe]

פחות מעניין אותי דווקא שפות שמיות

ובספר דויטשר מדבר על התופעה של ההשתנות וההתפתחות בהיבטים של מגוון שפות.

המסקנה שלי כרגע ששני המדורים מעניינים אותי במידה שווה ואני די מיואשת מניסיון בחירה ביניהם

 

[trilliane]

תואר בלשון עברית הוא "בעיקר חוקים"?

הא?

אני לא יודעת מה מלמדים בת"א, אבל לפחות בתואר שלי (בחיפה) למעט קורסי מבוא בתחביר בסיסי ובניקוד בסמסטר הראשון (שאפשר היה לעשות במקומם מבחן פטור) וקורס אחד בודד בנורמטיביות, לא הייתה שום התעסקות ב"חוקים". זה ממש לא דומה למה שלומדים בביה"ס, זו בעצם בלשנות עברית, ללא התמקדות כמעט בבלשנות כללית.

 

[AuraMe]

החברה שלי היא בבן גוריון

וגם מכרה שלומדת בלשנות + לשון עברית תיארה לי את ההבדלים בצורה הזאת. הכל זה רשמים ששמעתי מהן, אני לא באמת יודעת...

 

[trilliane]

לא יודעת איך תכנית הלימודים בבן גוריון; בחיפה זה ממש לא המצב