Elian Chole
New member
התייעצות בנוגע לאבי, שעתיד להיות סבא
התייעצות
הוריי גרושים מאז שאני ילדה קטנה. אני ואבי לא בקשר למעלה מ14 שנים. אף פעם הוא לא היה "אבא" למופת. תמיד היה עסוק עם העניינים שלו ולא היה דמות משמעותית בחיי. אין לי זיכרונות חזקים של בת עם אבא. עם השנים ניסינו להיות בקשר אך כל פעם הרגשתי דחויה, לא רצויה, חוסר רצון מצידו לשמור איתי על קשר אז כל פעם שוב נותק הקשר.
הפעם האחרונה שהקשר חודש הייתה כשהכרתי את בעלי, עוד כשהיינו חברים. הוא לא הצליח להבין ולקבל את העובדה שאבי לא שותף בחיי. הוריו נשואים כ-40 שנים, אז זה נראה לו מוזר מאוד (ולי נראה מוזר שיש נישואים שמחזיקים 40 שנים ויותר). הוא דרש בתוקף שאנסה לחדש את הקשר. החלטתי, בפעם האחרונה באמת, לנסות, ובאמת בלב שלם ופתוח.
התקשרתי לאבי והצעתי שנשתה קפה בבית קפה. ביננו? זה הרגיש כמו הדייט הכי גרוע בחיי. לא כל כך הרגשתי שאני מצליחה להיפתח, אז לרוב שאלתי שאלות ופחות נשאלתי (גם לא היה נראה מצידו שיש רצון לשאול מה איתי אחרי כל כך הרבה שנים).
לימים, התארסתי, והתקשרתי לאבי להודיע לו על כך, אמרתי לו: אני אשמח לשלוח לך הזמנה כשיהיה תאריך מסודר. מייד הוא קפץ ואמר: לא אני לא מגיע! התאפקתי לא להתפוצץ עליו מעצבים ושאלתי: למה? הוא אמר: אני לא אוהב המולה ואת כל הבלגן הזה מלא אנשים וזה.. אני לא אגיע. אמרתי לו: טוב תודה ביי. מס' ימים לאחר מכן מתקשרים אליי מקופ"ח ואומרים במילים הבאות: אבא שלך ביטל את ההו"ק לקופ"ח, ולכן אני צריכה אמצעי תשלום אחר ממך. (אני מציינת כי זה הדבר היחיד שאי פעם הוא שילם עליי, וזה נשאר כך. מרגיש כאילו גם לבריאות שלי לא אכפת לו.. 80-90 שח בחודש בסך הכל). כמובן שנתתי אמצעי תשלום ומאז.. ניתקתי את הקשר סופית.
מיותר לציין שבחתונה הוא לא היה וגם לא קיבל הזמנה להגיע.
כעת אני בהיריון.. בעלי זרק כבדרך אגב שהיה מאוד שמח אם אסכים לו לדבר עם אבי שיידע שאני בהיריון, שיידע שעומד להיות לו נכד. בעלי טוען שלמרות שאבי מאוד אגואיסט, מרוכז בעצמו ואוהב להיות לבד בלי אף אחד, הידיעה שיש לו נכד אולי תשנה אותו.
ואחרי כל זאת, אני מתלבטת..
האם לאפשר לבעלי לשוחח עם אבי והוא יכנס שוב לחיי?
הרי ברור לי שרוב הסיכויים ששוב אתאכזב וארגיש את חוסר הרצון שלו להיות שותף בחיי, והאמת לא ממש בא לי שוב את התחושות דחייה האלו. הם כבר מודחקות כמה שנים ולא בא לי שהכל יצוף שוב, במיוחד לא במצב ההורמונלי שלי.
מצד שני, אבא זה אבא, לא? ככה טוענים אחרים.. ומה יקרה אם הילד שלי יהיה גדול וירצה לדעת איפה סבא? מה אגיד לו? נכון זה עוד רחוק כמה שנים אבל זה תהייה שעוברת לי בראש כל פעם. האם לגונן על הילד מאכזבה ולא לאפשר לו להיות עם סבא בקשר, או לתת לילד את זכות הבחירה?
אשמח מאוד לייעוץ. אני מתלבטת מאוד אם להסכים לבעלי לדבר עם אבי. לא יודעת אם אני רוצה את הסאגה הזו שוב בחיי. בפעם האחרונה לקח לי המון זמן להתגבר שוב על האכזבה והכאב שאבא שלי לא רוצה אותי בחיי. מצד שני............
תודה
התייעצות
הוריי גרושים מאז שאני ילדה קטנה. אני ואבי לא בקשר למעלה מ14 שנים. אף פעם הוא לא היה "אבא" למופת. תמיד היה עסוק עם העניינים שלו ולא היה דמות משמעותית בחיי. אין לי זיכרונות חזקים של בת עם אבא. עם השנים ניסינו להיות בקשר אך כל פעם הרגשתי דחויה, לא רצויה, חוסר רצון מצידו לשמור איתי על קשר אז כל פעם שוב נותק הקשר.
הפעם האחרונה שהקשר חודש הייתה כשהכרתי את בעלי, עוד כשהיינו חברים. הוא לא הצליח להבין ולקבל את העובדה שאבי לא שותף בחיי. הוריו נשואים כ-40 שנים, אז זה נראה לו מוזר מאוד (ולי נראה מוזר שיש נישואים שמחזיקים 40 שנים ויותר). הוא דרש בתוקף שאנסה לחדש את הקשר. החלטתי, בפעם האחרונה באמת, לנסות, ובאמת בלב שלם ופתוח.
התקשרתי לאבי והצעתי שנשתה קפה בבית קפה. ביננו? זה הרגיש כמו הדייט הכי גרוע בחיי. לא כל כך הרגשתי שאני מצליחה להיפתח, אז לרוב שאלתי שאלות ופחות נשאלתי (גם לא היה נראה מצידו שיש רצון לשאול מה איתי אחרי כל כך הרבה שנים).
לימים, התארסתי, והתקשרתי לאבי להודיע לו על כך, אמרתי לו: אני אשמח לשלוח לך הזמנה כשיהיה תאריך מסודר. מייד הוא קפץ ואמר: לא אני לא מגיע! התאפקתי לא להתפוצץ עליו מעצבים ושאלתי: למה? הוא אמר: אני לא אוהב המולה ואת כל הבלגן הזה מלא אנשים וזה.. אני לא אגיע. אמרתי לו: טוב תודה ביי. מס' ימים לאחר מכן מתקשרים אליי מקופ"ח ואומרים במילים הבאות: אבא שלך ביטל את ההו"ק לקופ"ח, ולכן אני צריכה אמצעי תשלום אחר ממך. (אני מציינת כי זה הדבר היחיד שאי פעם הוא שילם עליי, וזה נשאר כך. מרגיש כאילו גם לבריאות שלי לא אכפת לו.. 80-90 שח בחודש בסך הכל). כמובן שנתתי אמצעי תשלום ומאז.. ניתקתי את הקשר סופית.
מיותר לציין שבחתונה הוא לא היה וגם לא קיבל הזמנה להגיע.
כעת אני בהיריון.. בעלי זרק כבדרך אגב שהיה מאוד שמח אם אסכים לו לדבר עם אבי שיידע שאני בהיריון, שיידע שעומד להיות לו נכד. בעלי טוען שלמרות שאבי מאוד אגואיסט, מרוכז בעצמו ואוהב להיות לבד בלי אף אחד, הידיעה שיש לו נכד אולי תשנה אותו.
ואחרי כל זאת, אני מתלבטת..
האם לאפשר לבעלי לשוחח עם אבי והוא יכנס שוב לחיי?
הרי ברור לי שרוב הסיכויים ששוב אתאכזב וארגיש את חוסר הרצון שלו להיות שותף בחיי, והאמת לא ממש בא לי שוב את התחושות דחייה האלו. הם כבר מודחקות כמה שנים ולא בא לי שהכל יצוף שוב, במיוחד לא במצב ההורמונלי שלי.
מצד שני, אבא זה אבא, לא? ככה טוענים אחרים.. ומה יקרה אם הילד שלי יהיה גדול וירצה לדעת איפה סבא? מה אגיד לו? נכון זה עוד רחוק כמה שנים אבל זה תהייה שעוברת לי בראש כל פעם. האם לגונן על הילד מאכזבה ולא לאפשר לו להיות עם סבא בקשר, או לתת לילד את זכות הבחירה?
אשמח מאוד לייעוץ. אני מתלבטת מאוד אם להסכים לבעלי לדבר עם אבי. לא יודעת אם אני רוצה את הסאגה הזו שוב בחיי. בפעם האחרונה לקח לי המון זמן להתגבר שוב על האכזבה והכאב שאבא שלי לא רוצה אותי בחיי. מצד שני............
תודה
