התייעצות בנוגע להגירה עתידית של הבן וחברתו - זהירות, ארוך.
בני, בעל גרין קארד, הוא כרגע חייל בקבע ומתגורר בארץ (בא לביקורים כל חצי שנה לפחות + מחזיק ב-REP ליתר ביטחון). עוד לא החליט סופית מה ירצה לעשות בסיום השירות בקבע (עוד 3 וחצי שנים), אך עם הזמן הולכת וגוברת הנטייה להגיע לפה לפחות לכמה שנים כדי לקבל אזרחות.
לבני יש חברה ונראה, אחרי שנתיים שהם ביחד, שמדובר בקשר רציני לטווח ארוך. החברה הינה סטודנטית לתואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון עם התמחות בביוטכנולוגיה. היא רואה את עצמה ממשיכה גם לתארים מתקדמים, ואולי אף עוסקת במחקר, אך היא בת 21 ויש לה עוד זמן עד סיום התואר, כך שהכל עוד פתוח. נכון להיום יש לה ויזת תייר לעוד 9 שנים, והיא כבר ביקרה כאן עם הבן כמה פעמים.
הם מתחילים לדבר על זה שלכשיגיע הזמן שניהם ירצו להגיע לכאן יחד. היא מבינה את החשיבות של לבוא לתקופה שלפחות תאפשר לבן לקבל אזרחות.
למיטב הבנתנו, קיימות עבורה שתי דרכים להגיע לכאן:
1. להתחתן ולהתחיל בתהליך הוצאת גרין קארד עבורה מישראל. היות שהמגיש אינו אזרח אלא רק תושב קבע, מדובר בתהליך ארוך, משהו כמו שנתיים וחצי-שלוש נכון להיום. כדאי להתחיל לפעול בקרוב, נגיד בחצי שנה- שנה הקרובות, כדי שלא יהיו עיכובים ויוכלו להגיע לכאן מיד לאחר שחרור הבן.
יתרונות במסלול הזה: היא תגיע כבר בסטטוס של תושבת קבע, תוכל לעבוד ו/או ללמוד כרצונה, ואם בסוף יחליטו להישאר והיא אף תרצה לקבל אזרחות - הדרך לשם תהיה קלה וקצרה יותר. חסרונות - היות שהתהליך ארוך הוא דורש קבלת החלטות כל כך חשובות כמו להתחתן ולהגיש ניירות להגירה בשלב מוקדם מאוד, כשבתאוריה כל כך הרבה דברים עוד יכולים לקרות במהלך שלוש וחצי שנים שעוד נותרו עד השחרור.
2. לא למהר להתחתן, להמתין עד כשנה לפני השחרור של הבן ולהגיש עבורה בקשה לוויזת סטודנט לתואר שני. סביר שלא תהיה מניעה לקבל ויזה כי מדובר בסטודנטית מצטיינת שגם לא תהיה לה בעיה כלכלית. תהיה עזרה מהמשפחה בשכר לימוד בכל סכום שצריך, כולל התחייבות למימון השהות והלימודים בפני הרשויות. גם לבן לא תהיה בעיה לפרנס אותם, בתור יוצא תלפיות עם תואר שני וניסיון עבודה בתחום הייטק מבוקש. לאחר שיחוו מעט את החיים בארה"ב, כבר יחליטו אם ולכמה זמן ירצו להישאר, ואולי אף יבחרו להתחתן ולפתוח בתהליך הוצאת גרין קארד עבורה. ואם לא - אז פשוט יוכלו לעזוב בתום תקופת הלימודים.
יתרונות - אפשר לדחות את ההתעסקות עם העניין לתקופה הרבה יותר מאוחרת, כשלשניהם תהיה שהות לגבש את הרצונות והתכניות שלהם, מהלך כזה לא מחייב להתחתן בקרוב או בכלל ולקחת על עצמם התחייבויות כל כך הרבה זמן מראש. חסרונות - דרך יותר מסובכת ויקרה בסופו של דבר (שוב, אפשרי כלכלית, אך אם אפשר לצמצם את הנטל – עדיף, אנחנו בכל זאת ממש לא רוטשילדים ובנוסף יהיו לנו 3 ילדים במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית בשנים הקרובות), עם סיכויי כישלון מסוימים (ומה אם לא תתקבל ללימודים מאיזושהי סיבה?). הסטטוס שלה בארה"ב יהיה זמני והרבה פחות גמיש, כנראה לא תוכל לעבוד ולהרוויח כסף (וגם לא תהיה לה אפשרות להמתין עם תחילת הלימודים עד שתיחשב לתושבת הסטייט לצורך קבלת הנחות בשכר לימוד), ותהיה מחויבת ללמוד במסלול שאליו התקבלה בין אם תרצה או לא. אם בכל מקרה יחליטו להתחתן ולקבל כאן סטטוס - זה יקרה בשלב מאוחר יותר מאשר באופציה הראשונה וידחה גם את קבלת האזרחות. בקיצור, אם ירצו להישאר בארה"ב לפחות לכמה שנים זה עלול להקשות וליצור עיכובים מיותרים, מה גם שמי יודע מה יקרה עד אז עם חוקי ההגירה.
בקיצור, הבן פנה אליי לייעוץ. היות שאין לי ממש ידע וניסיון באף אחת מהאופציות האלה, ואני גם לא בטוחה שאני לא מפספסת משהו, הייתי שמחה לקבל תובנות מהמומחים כאן לגבי המשמעויות וההשלכות של כל אחד מהמסלולים שאולי לא חשבתי עליהן, הערכות של לוחות זמנים ונקודות בעייתיות בכל אחד מהם, ובקיצור - כל דבר שיכול להוסיף מידע ולסייע בהחלטה על הכיוון שבו כדאי לבחור.
בני, בעל גרין קארד, הוא כרגע חייל בקבע ומתגורר בארץ (בא לביקורים כל חצי שנה לפחות + מחזיק ב-REP ליתר ביטחון). עוד לא החליט סופית מה ירצה לעשות בסיום השירות בקבע (עוד 3 וחצי שנים), אך עם הזמן הולכת וגוברת הנטייה להגיע לפה לפחות לכמה שנים כדי לקבל אזרחות.
לבני יש חברה ונראה, אחרי שנתיים שהם ביחד, שמדובר בקשר רציני לטווח ארוך. החברה הינה סטודנטית לתואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון עם התמחות בביוטכנולוגיה. היא רואה את עצמה ממשיכה גם לתארים מתקדמים, ואולי אף עוסקת במחקר, אך היא בת 21 ויש לה עוד זמן עד סיום התואר, כך שהכל עוד פתוח. נכון להיום יש לה ויזת תייר לעוד 9 שנים, והיא כבר ביקרה כאן עם הבן כמה פעמים.
הם מתחילים לדבר על זה שלכשיגיע הזמן שניהם ירצו להגיע לכאן יחד. היא מבינה את החשיבות של לבוא לתקופה שלפחות תאפשר לבן לקבל אזרחות.
למיטב הבנתנו, קיימות עבורה שתי דרכים להגיע לכאן:
1. להתחתן ולהתחיל בתהליך הוצאת גרין קארד עבורה מישראל. היות שהמגיש אינו אזרח אלא רק תושב קבע, מדובר בתהליך ארוך, משהו כמו שנתיים וחצי-שלוש נכון להיום. כדאי להתחיל לפעול בקרוב, נגיד בחצי שנה- שנה הקרובות, כדי שלא יהיו עיכובים ויוכלו להגיע לכאן מיד לאחר שחרור הבן.
יתרונות במסלול הזה: היא תגיע כבר בסטטוס של תושבת קבע, תוכל לעבוד ו/או ללמוד כרצונה, ואם בסוף יחליטו להישאר והיא אף תרצה לקבל אזרחות - הדרך לשם תהיה קלה וקצרה יותר. חסרונות - היות שהתהליך ארוך הוא דורש קבלת החלטות כל כך חשובות כמו להתחתן ולהגיש ניירות להגירה בשלב מוקדם מאוד, כשבתאוריה כל כך הרבה דברים עוד יכולים לקרות במהלך שלוש וחצי שנים שעוד נותרו עד השחרור.
2. לא למהר להתחתן, להמתין עד כשנה לפני השחרור של הבן ולהגיש עבורה בקשה לוויזת סטודנט לתואר שני. סביר שלא תהיה מניעה לקבל ויזה כי מדובר בסטודנטית מצטיינת שגם לא תהיה לה בעיה כלכלית. תהיה עזרה מהמשפחה בשכר לימוד בכל סכום שצריך, כולל התחייבות למימון השהות והלימודים בפני הרשויות. גם לבן לא תהיה בעיה לפרנס אותם, בתור יוצא תלפיות עם תואר שני וניסיון עבודה בתחום הייטק מבוקש. לאחר שיחוו מעט את החיים בארה"ב, כבר יחליטו אם ולכמה זמן ירצו להישאר, ואולי אף יבחרו להתחתן ולפתוח בתהליך הוצאת גרין קארד עבורה. ואם לא - אז פשוט יוכלו לעזוב בתום תקופת הלימודים.
יתרונות - אפשר לדחות את ההתעסקות עם העניין לתקופה הרבה יותר מאוחרת, כשלשניהם תהיה שהות לגבש את הרצונות והתכניות שלהם, מהלך כזה לא מחייב להתחתן בקרוב או בכלל ולקחת על עצמם התחייבויות כל כך הרבה זמן מראש. חסרונות - דרך יותר מסובכת ויקרה בסופו של דבר (שוב, אפשרי כלכלית, אך אם אפשר לצמצם את הנטל – עדיף, אנחנו בכל זאת ממש לא רוטשילדים ובנוסף יהיו לנו 3 ילדים במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית בשנים הקרובות), עם סיכויי כישלון מסוימים (ומה אם לא תתקבל ללימודים מאיזושהי סיבה?). הסטטוס שלה בארה"ב יהיה זמני והרבה פחות גמיש, כנראה לא תוכל לעבוד ולהרוויח כסף (וגם לא תהיה לה אפשרות להמתין עם תחילת הלימודים עד שתיחשב לתושבת הסטייט לצורך קבלת הנחות בשכר לימוד), ותהיה מחויבת ללמוד במסלול שאליו התקבלה בין אם תרצה או לא. אם בכל מקרה יחליטו להתחתן ולקבל כאן סטטוס - זה יקרה בשלב מאוחר יותר מאשר באופציה הראשונה וידחה גם את קבלת האזרחות. בקיצור, אם ירצו להישאר בארה"ב לפחות לכמה שנים זה עלול להקשות וליצור עיכובים מיותרים, מה גם שמי יודע מה יקרה עד אז עם חוקי ההגירה.
בקיצור, הבן פנה אליי לייעוץ. היות שאין לי ממש ידע וניסיון באף אחת מהאופציות האלה, ואני גם לא בטוחה שאני לא מפספסת משהו, הייתי שמחה לקבל תובנות מהמומחים כאן לגבי המשמעויות וההשלכות של כל אחד מהמסלולים שאולי לא חשבתי עליהן, הערכות של לוחות זמנים ונקודות בעייתיות בכל אחד מהם, ובקיצור - כל דבר שיכול להוסיף מידע ולסייע בהחלטה על הכיוון שבו כדאי לבחור.