התייעצות.. בעיקר עם אלה שהיו כבר בפולין

[yaelish5]

התייעצות.. בעיקר עם אלה שהיו כבר בפולין

שלום! קוראים לי יעל ,אני בת 16 מנתניה.. בעוד כמה חודשים (אולי בקיץ בגלל השביתה) יוצאים אצלינו מהבצפר לפולין. אני מאד מאד מאד מתלבטת אם לצאת.. ואני רוצה לשתף אותכם: מצד אחד אני ילדה רגישה, ואני מפחדת שהמראות שם ישפיעו עלי לרעה, וגם ההורים שלי די פוחדים עלי... אחותי הגדולה הייתה שם לפני שנתיים, אבל היא ילדה מאד חזקה, ככה שההורים שלי ידעו שהיא תוכל להתמודד עם זה. אבל מצד שני, אני חושבת שזה מסע מאד חשוב, ושכל יהודי חייב להיות שם ולראות מה העם שלו עבר, וגם סה"כ חברות שלי יהיו איתי ואולי יהיה יותר קל להתמודד. הייתי מאד שמחה לשמוע מה דעתכם, אם כדאי לי ליסוע.. ואם המראות שם באמת מאד קשים שנורא קשה להתגבר על זה. אגב, אני רוצה לציין שמבחינה כלכלית אין בעיה ב"ה.. ככה שזה ממש לא השיקול פה... וגם אני תמניה.. ככה שאין לי קשר משפחתי, אבל אני חושבת שזה לא משנה כי בכל זאת כולנו יהודים.. אשמח לשמוע כמה שיותר תגובות, יעל

 

[שירנות]

היי../images/Emo24.gif

קודם כל אני חושבת שאת צריכה לצאת....מבחינתי זה לא שאלה-המסע הזה הוא כל כך מיוחד ואין דומה לו-כדאי מאוד!!! בקשר לחששות שלך- אני אישית לא חושבת שהמראות קשים כמו החוויה כולה,האמת היא שאת רואה שם הרבה פחות ממה שאת חושבת שתראי את הרוב מדמיינים או שומעים בסיפורים...בלי קשר אני חושבת שאפילו שזה מסע קשה כדאי מאוד לצאת!!!אני לא חושבת שהמסע הוא דבר שמאוד קשה להתגבר עליו וגם אם כן לפי מה שהבנתי המקרים האלה דיי נדירים.תזכרי שאת יוצאת עם עוד אנשים אתם תהיו ביחד הרבה מאוד ויהיו גם מורים וחברים וזה מאוד עוזר ברגעים הקשים שאת צריכה תמיכה. מעבר לזה ההמלצה שלי היא כזאת-קודם להגיש מועמדות ולהתקבל ואז להתלבט,אני יכולה להגיד לך מנסיון שהיו לי חברות שלא הגישו מועמדות בגלל חששות דומים לשלך וכשהם הבינו מה זה המסע הזה ואת זה שיש תמיכה ושגם אם קשה זה בסדר,זה כבר היה מאוחר מדי והם כל כך הצטערו על זה שהם לא ביקשו לצאת והשאירו את ההתלבטות לאחר כך...כי תמיד אפשר להתחרט ולבטל אם את רואה שזה לא מתאים לך אבל חבל שלא תנסי בגלל החששות ואז תגלי שבעצם יש המון תמיכה וזה לא כזה קשה ולא תוכלי לעשות אם זה כלום כי זה יהיה מאוחר מדי. ובקשר לעדה...אז מה אם את תימנייה?זה לא ממש קשור...גם אני עירקית והיו לנו מספיק מרוקאים וכל מני עדות המזרח למניהם במשלחת... העניין הוא שכולנו יהודים והשואה הייתי בגלל היותם יהודים לא בגלל היותם אשכנזים. מקווה שעזרתי

בכל מקרה נשמח לשמוע מה החלטת בסוף

 

[yaelish5]

חח היי שירנוש =]

ברור שאין קשר לזה שאני תמניה.. ושהם מתו על היותם יהודים (גם כתבתי את זה בהודעה שלי) ואצלנו אין דבר כזה להתקבל.. כל אחד יכול לצאת... אין לי מושג מה אני אחליט בסוף, אני מאד מאד מפחדת.. ואני גם לא יודעת לאן ממש ידחו את זה (בגלל השביתה) אני מקווה לפחות שזה יצא בקיץ, כי אז לא יהיה את הבעיה של הקור.. אבל אני אשתף אתכם בסוף בעז"ה במה שאני אחליט

 

[שירנות]

היי

אני יודעת שכתבת את זה בהודעה שלך-סתם חיזקתי את זה

. לא ידעתי שאין כזה דבר להתקבל אבל בכל מקרה כדאי קודם להגיד שרוצים ואז לחשוב על החששות כי לפעמים נזכרים מאוחר מדי וזה כבר בלתי אפשרי להכנס...אני יודעת שברוב המשלחות אם אתה לא נמצא בהכנות לא נותנים לך לצאת. ובקשר לזה שאת מפחדת אני מבינה אותך וזה לגיטימי אבל אני אומרת שזה שווה את זה והאמת שזה לא כל כך קשה..נכון המסע הוא מסע קשה בחלקו אבל יש גם את החלק החברתי-יש לך את החלקים של האוטובוס ואת הערבים והארוחות וכל הדברים הנחמדים האלה שמקלים קצת ככה שיש גם צד אחר,זה לא שאת מגיעה לפולין ומתחילה לבכות ולדבר על מוות כל היום...זה קצת מצחיק כשהיינו שם המשפחה והחברים כתבו לנו בבלוג של המסע וגם בטל' שנהיה חזקים ושלא נבכה יותר מדי ושהם בוכים בשבילנו וכל מני כאלה והאמת היא שלא בוכים כל כך הרבה והמסע הזה הוא הרבה מעבר לעצב בכי וקושי נפשי...

 

[drummer is in the ho]

אני חייב להדגיש!

חבר'ה הגישה שרק אשכנזים נרצחו בשואה היא מוטעית מאוד! השואה הגיעה לעדות המזרח מהר מאוד! למעשה כל צפון אפריקה עד לאל עלמיין היה תחת הכיבוש הנאצי ,וכמו בכל האוכלוסיה שם גם יהדות צפון אפריקה הלא היא יהדות המזרח... הרבה מהם מצאו את עצמם בגטאות ומחנות ריכוז ,אז אמנם מספר הנרצחים גדול יותר בעדות אשכנז אבל בעדות המזרח גם כן היו קרבנות ולא מעטים... הסבל כתוצאה מרדיפות היהודים באותה התקופה היה לא פחות מבאירופה (יש לציין שאני אשכנזי ואני אובייקטיבי מאוד ובאתי לשבור למעשה איזה צורת מחשבה די מוטעית...) יום טוב

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

תגובה

תראי המסע לא קל, רואים דברים קשים.. אני מאוד ממליצה לצאת.. אפילו שאני מאוד מתעניינת בנושא השואה, אני רגישה ונורא קשה לי לראות דברים. אבל החלטתי שלא משנה מה- אני יוצאת. אני חושבת כמוך- שכל יהודי צריך לצאת למסע הזה... כמו שאמרת את עם חברות שלך, ואתן תיהיו ביחד ותתמכו אחת בשנייה, ואני בטוחה שתכירי עוד חברים שיוצאים איתכם וכולכם ביחד תעזרו אחד לשני... המראות, הסיפורים, הריחות, להיות בלי ההורים- זה לא קל, אז בוכים ופורקים את הכל, והחברים עוזרים.. לדעתי לא רואים מראות שאי אפשר להתמודד איתם, הם נשארים תמיד איתך, ואני בטוחה שאף פעם לא תשכחי אותם, אבל לא שמעתי מחברות שזה הפריע להן לישון בלילה או משהו כזה.. אני ממליצה לצאת ולהתמודד עם זה.. לא קל אבל מתמודדים- בוכים, מדברים עם ההורים, מדברים על זה עם חברים..

 

[or1malka]

היי!

לפני כמה חודשים הייתי בדיוק במצב שלך,גמאני ילדה רגישה וגמאני מאוד פחדתי ולא ידעתי אם כדאי לצאת או לא. היום אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת בסוף!! זה מסע מ-ד-ה-י-ם של פעם בחיים!באמת!! המראות הם לא כל כך קשים כי כמו שאמרו,לא נשאר הרבה מה לראות,וגם כל המסע לא מתעסק רק בזה! יהיו איתך אנשים שיעברו את זה ביחד איתך ותוכלו לתמוך אחד בשני! אני חזרתי לפני שבוע וחצי,לכן זה עוד טרי וגמאני פחדתי מאוד שאני אשתנה או שהמסע ישפיע עליי ותאמיני לי שאני אותו בנאדם! כולם שהיו במסע לא מצטערים אפילו לא שנייה ורוצים לחזור! כדאי מאוד מאוד מאוד לצאת!המלצה שלי! דרך אגב, גם להיות שם בזמן הקור (אני הייתי בזמן הקורר) זו חוויה בפני עצמה! אז יאללה לצאת!

 

[Efrat K]

יעל,פשוט תצאי.

כולנו מגיעים מאותו הסיפור,לכולנו יש רגישות(תאמיני לי,אני התעלפתי כשעשו לי חור באוזן ואני ממש רגישה)וגמני לפני חודש שיצאתי לפולין הייתי בטוחה שאני אתמוטט מבחינה נפשית וזה עוד היה 4 ימים אחרי שסבא שלי שהיה ניצול שואה בעצמו נפטר ואני לא מתחרטת על כל רגע,זאת חוויה שלעולם לא תחזור לך ואת חייבת לנסוע! להגיד לך שהוא מסע קל?לא,זה לא מסע קל גם מבחינת התנאים(אוכל,שירותים,זמנים)וגם לא מבחינת המראות המזעזעים,אבל זאת תהיה טעות איומה אם לא תצאי בגלל שאת חושבת שאת מאוד רגישה,אני כ"כ שמחה שאני יצאתי למסע הזה כי אני מרגישה שהתגברתי על מחסום מסויים שתמיד היה לי בקשר לנושא של השואה,מחסום של פחד וחשש ומאז שחזרתי אני חושבת שקיבלתי חוזק ועוצמה שלא ידעתי שהיו קיימים אצלי קודם. למרות שבגלל שחזרתי מהמסע לפני פחות מחודש,יכול להיות שעדיין לא עיכלתי אותו ואני יכולה להגיד לך באופן אישי שכשהייתי במחנה ההשמדה בירקנאו היה לי מאוד קשה לקלוט ולהרגיש,הייתה הרגשה שזה מוזיאון כי הכל היה יותר מדי יפה.......בכלל כל הקטע של השינה בלילה והפחד מחלומות רעים על השואה לא שיחק אצלי שום תפקיד,המסע כ"כ גדוש ועמוס שאין לך אפילו זמן לחשוב על זה לעומק עם עצמך ואת ישר נרדמת מכיוון שהלו"ז נורא צפוף. בקיצור מה שאני מנסה לומר לך זה לא לפחד ולא לוותר על המסע הזה,אם לא תצאי תתחרטי.

 

[Galuush]

שלום../images/Emo13.gif

אני חושבת שכדאי לך מאוד מאוד לצאת!!! תראי, המראות הם קשים ומבכאיבים, אבל לדעתי יותר קשה זה לתפוס את הגודל של הרוע שהיה, כי המחנות ענקיים!!! למשל מחנה טרבלינקה- מלבד 17 אלף אבנים, לא תראו שם יותר... 17 אלף אבנים של קהילות יהיודיות שנספו שם, חוץ משל יאנוש קורצ'אק שהיא האבן היחידה עם שם. בכל מקרה, כמו שאמרת, יוצאות איתך חברות, אני מקווה שיהיה לכם סגל מעולה, ובסה"כ יהיה לך במי להיתמך... וכמו שאמרת- זה מסע שכל יהודי חייב לצאת אליו. אני חושבת שכדאי לך מאוד לצאת- מסע מדהים, ששווה כל אגורה שההורים שלי שילמו! תצאי!

 

[yaelish5]

תודה לכולם!!

עזרתם לי מאד!! וניראה לי שאני אצא בעז"ה..!!!

 

[yarden d]

היי יעל ../images/Emo13.gif

לפני קצת פחות מחודש הייתי בפולין. לדעתי אין לך בכלל מה להתלבט. זאת חוויה שלא תחזור, לא משנה כמה תהיי שם החוויה לא תחזור! להתחרט זה הדבר הכי נורא, לכן אני חושבת שפשוט תצאי. כולם חוששים מהמראות הקשים, ואיך הם ישפיעו עלייך, אבל כמו שהרוב אמרו, הלו"ז כל כך צפוף! ולפעמים לא כל כך מתעמקים במראות. אם את אומרת שחברות שלך יוצאות, ויהייה לך קל להתמודד-- אז זה ממש מעולה! ואם ניקח את עצמי כדוגמא, בפולין עצמה לא היה לי כל כך קשה, אני לא יודעת איך להסביר אבל זו הרגשה של בלבול... קשה להסביר את זה. אבל רק אחרי שבועיים (וגם עכשיו) אני יותר חושבת על זה ורואה כמה החוויה השפיעה עלי. אני לא מתכוונת לזה שיש לי סיוטים בלילה ואני בוכה כל הזמן. המסע משנה לך את ההסתכלות על החיים וזה גורם לך לראות דברים כלא ברורים מאליו. בדר"כ את מצפה לבכות כשאת רואה את הדברים הקשים, אבל לאו דווקא מי שבוכה באמת מרגיש, ושוב אני- לא בכיתי בפולין. מה שאני מנסה להגיד לך (למרות שאני לא מכירה אותך) שאת תוכלי להתמודד, כי נראה שאת רוצה לצאת, יצאו איתך חברות ואני בטוחה שיצא/ תצא איתכם מדריכ/ה טוב/ה, לא יצא איתכם סתם מישהו. חוץ מזה אני ממליצה לך לדבר עם אחותך, לראות תמונות, וללכת לכל המפגשים שיהיו לכם לקראת המסע. תנסי להתעניין ואולי הדברים האלה יצליחו לשכנע אותך. ועם כל מי שתנסי לדבר (שטס לפולין) יגיד לך שתצאי. אי אפשר לתאר איזו חוויה זו. מקווה שקצת עזרתי לך, ואשמח לשמוע מה החלטת בסוף...

 

[yaelish5]

היי ירדן

תודה שהגבת.. ואני כמעט בטוחה 99% שאני אצא בעז"ה =]

 

[yarden d]

שמחה לשמוע

לא תתחרטי