חגית אמא של אלה
New member
התייעצות (בעקבות סיפור אביגיל)
תמיד חשבתי לי שלא צריך ממנו מזונות! אם הוא לא רוצה את הילדה שלי ואין לנו קשר איתו, אז אי-מזונות משתווה לאי-קשר. באיזשהו שלב הבנתי שממש אין קשר והמזונות זה לא לי- זה לה!!. כמו שנאוה´לה אמרה- די עם ההתנערות!! גם הוא היה שם!! (ועוד ארבע שנים לפני ההריון!). למה אני צריכה לשמוע מאמא שלו איך הוא התקדם בחייו וממשיך לתואר שני ושוכר דירה ונהנה מהחיים, כשאני נאבקת כלכלית מדי יום ביומו?! (אני לא בקשר עם האמא יותר, בעיקר בעקבות העדכונים הרגישים האלה שלה). בקיצור, הבנתי שכדאי לברר מה אפשר לעשות כלכלית. אני אמנם לא רוצה אותו בחיינו אבל זה באמת לא ריאלי- הוא גר בקנדה. זה לא שהוא יתבע חזקה משותפת או משהו. בקושי על עצמו מסוגל לקחת אחריות. הגעתי לנעמ"ת לייעוץ משפטי והשורה התחתונה היתה: לא לטרוח. הבנאדם לא אזרח ישראלי. הוא בחו"ל. הוא לא ישלם מרצונו החופשי ואי אפשר לאכוף את זה. הסבירו לי שדבר ראשון- אני אצטרך לרשום אותו בתור אביה שזה דבר מגביל ולא רצוי בפני עצמו (הוא יכול לא לאשר להוציא לה דרכון וכל מיני כאלה. מגיע לו זכויות שממש לא מגיעות לו!!!). דבר שני לתבוע ובטוח אני אזכה, אבל לאכוף את זה יהיה בלתי אפשרי כי הוא בחו"ל, ולשכור עו"ד שירדוף אחריו בשבילי יהיה הון תועפות בפני עצמו. אבל... הילדה בת שנתיים וקצת. הוא מעולם לא נתן אגורה שחוקה. כלום. אני נאבקת פה והוא מבלה שם וכלום לא מזיז לו. בא לי להעיף לו כזה בוקס. אני פשוט נחרדת מההתנערות הזאת. כאילו הוא לא קשור לכל זה. מה עושים? יש פה למישהו נסיון עם אבות לא ישראלים שנמצאים בחו"ל? האם יש עוד מקום להתייעץ מלבד נעמ"ת?? תודה על ההקשבה...
תמיד חשבתי לי שלא צריך ממנו מזונות! אם הוא לא רוצה את הילדה שלי ואין לנו קשר איתו, אז אי-מזונות משתווה לאי-קשר. באיזשהו שלב הבנתי שממש אין קשר והמזונות זה לא לי- זה לה!!. כמו שנאוה´לה אמרה- די עם ההתנערות!! גם הוא היה שם!! (ועוד ארבע שנים לפני ההריון!). למה אני צריכה לשמוע מאמא שלו איך הוא התקדם בחייו וממשיך לתואר שני ושוכר דירה ונהנה מהחיים, כשאני נאבקת כלכלית מדי יום ביומו?! (אני לא בקשר עם האמא יותר, בעיקר בעקבות העדכונים הרגישים האלה שלה). בקיצור, הבנתי שכדאי לברר מה אפשר לעשות כלכלית. אני אמנם לא רוצה אותו בחיינו אבל זה באמת לא ריאלי- הוא גר בקנדה. זה לא שהוא יתבע חזקה משותפת או משהו. בקושי על עצמו מסוגל לקחת אחריות. הגעתי לנעמ"ת לייעוץ משפטי והשורה התחתונה היתה: לא לטרוח. הבנאדם לא אזרח ישראלי. הוא בחו"ל. הוא לא ישלם מרצונו החופשי ואי אפשר לאכוף את זה. הסבירו לי שדבר ראשון- אני אצטרך לרשום אותו בתור אביה שזה דבר מגביל ולא רצוי בפני עצמו (הוא יכול לא לאשר להוציא לה דרכון וכל מיני כאלה. מגיע לו זכויות שממש לא מגיעות לו!!!). דבר שני לתבוע ובטוח אני אזכה, אבל לאכוף את זה יהיה בלתי אפשרי כי הוא בחו"ל, ולשכור עו"ד שירדוף אחריו בשבילי יהיה הון תועפות בפני עצמו. אבל... הילדה בת שנתיים וקצת. הוא מעולם לא נתן אגורה שחוקה. כלום. אני נאבקת פה והוא מבלה שם וכלום לא מזיז לו. בא לי להעיף לו כזה בוקס. אני פשוט נחרדת מההתנערות הזאת. כאילו הוא לא קשור לכל זה. מה עושים? יש פה למישהו נסיון עם אבות לא ישראלים שנמצאים בחו"ל? האם יש עוד מקום להתייעץ מלבד נעמ"ת?? תודה על ההקשבה...
