sweetchildOmine
New member
התייעצות - האם לחתוך?
היי, אני חדשה פה אז קודם כל שלום לכולם ואני שמחה שמצאתי את הפורום הזה
קצת רקע עליי -
אני בת 26, לפני כחצי שנה יצאתי מקשר של 5 שנים (נגמר טוב, פשוט לא התאמנו והחלטנו להמשיך הלאה)..
אחריו היה לי קשר של חודש וחצי עם מישהו שהייתה לי איתו כימיה מטורפת מכל הבחינות. אבל הוא עשה לי סרטים ומשחקים ולא היה רציני לגביי, אז חתכתי איתו.. היינו קצת on/off ושוב גיליתי שהוא לא מסוגל להתחייב. ועד היום (כשלושה חודשים אחריי) יש לי מחשבות עליו ותחושת החמצה.
ועכשיו לעניין -
לפני חודש התחלתי לצאת עם מישהו. הבחור מקסים, מפרגן, מרעיף אהבה, מעריץ, מוכשר ובאמת כל הדברים שהייתי רוצה בבן זוג. יש לנו מלא נושאי שיחה ותמיד זורם וכיף כשאנחנו נפגשים. אבל אני לא מרגישה איתו כימיה ואש, אני לא מרגישה שהוא סוחף אותי ושבא לי רק להיות איתו ולראות אותו..
יותר כמו מישהו שהייתי רוצה שיהיה ידיד שלי.
סימני אזהרה ששמתי לב אליהם -
הוא קרא לעצמו "חבר" שלי, הוא קורא לקשר שלנו "זוגיות", אומר לי מילים יפות ומדבר על העתיד.. ובמקום להתרגש אני נרתעת וזה לא עושה לי כלום בלב.
כשאנחנו בסיטואציה אינטימית אני לא מרגישה במקום הכי נכון, וכשאני מתעוררת איתו בבוקר אני לא מרגישה שבא לי רק לחבק אותו ולהתכרבל איתו עוד.
יוצא לי הרבה לחשוב על הבחור הקודם.. ואני חושבת שאם הוא היה סוחף אותי מספיק המחשבות האלה היו נעלמות.
כבר כמעט החלטתי סופית שזה צריך להסתיים.. אבל חשבתי על שתי סיבות למה אולי בכל זאת לתת עוד צ'אנס:
1. יכול להיות שהכימיה והמשיכה יכולות לבוא עם הזמן? ואני צריכה לתת לזה עוד קצת זמן? (למרות שאני לא חושבת שאחרי חודש זה כבר יכול להתפתח.. אבל אשמח לדעת אם למישהו היה נסיון אחר)
2. הוא מרעיף עליי מחמאות וכל הזמן מציין שאני מושלמת בעיניו. זה גורם לי להרגיש לא בנוח ולא 100% עצמי איתו כי זה יוצר מחשבה שאני לא יכולה לעשות משהו שהוא פחות ממושלם.. ואז כשאני איתו אני מרגישה שאני עוטה מעיין "מסיכה" שהיא הבחורה המושלמת שהוא מדמיין.. וככה לא יצא לי ממש להיפתח אליו.
אני תוהה אם עניין ה"חוסר כימיה" נובע מהמקום הזה, ואולי אפשר לפתור את זה? ואם כן איך?
אשמח לעזרתכם!
היי, אני חדשה פה אז קודם כל שלום לכולם ואני שמחה שמצאתי את הפורום הזה
קצת רקע עליי -
אני בת 26, לפני כחצי שנה יצאתי מקשר של 5 שנים (נגמר טוב, פשוט לא התאמנו והחלטנו להמשיך הלאה)..
אחריו היה לי קשר של חודש וחצי עם מישהו שהייתה לי איתו כימיה מטורפת מכל הבחינות. אבל הוא עשה לי סרטים ומשחקים ולא היה רציני לגביי, אז חתכתי איתו.. היינו קצת on/off ושוב גיליתי שהוא לא מסוגל להתחייב. ועד היום (כשלושה חודשים אחריי) יש לי מחשבות עליו ותחושת החמצה.
ועכשיו לעניין -
לפני חודש התחלתי לצאת עם מישהו. הבחור מקסים, מפרגן, מרעיף אהבה, מעריץ, מוכשר ובאמת כל הדברים שהייתי רוצה בבן זוג. יש לנו מלא נושאי שיחה ותמיד זורם וכיף כשאנחנו נפגשים. אבל אני לא מרגישה איתו כימיה ואש, אני לא מרגישה שהוא סוחף אותי ושבא לי רק להיות איתו ולראות אותו..
יותר כמו מישהו שהייתי רוצה שיהיה ידיד שלי.
סימני אזהרה ששמתי לב אליהם -
הוא קרא לעצמו "חבר" שלי, הוא קורא לקשר שלנו "זוגיות", אומר לי מילים יפות ומדבר על העתיד.. ובמקום להתרגש אני נרתעת וזה לא עושה לי כלום בלב.
כשאנחנו בסיטואציה אינטימית אני לא מרגישה במקום הכי נכון, וכשאני מתעוררת איתו בבוקר אני לא מרגישה שבא לי רק לחבק אותו ולהתכרבל איתו עוד.
יוצא לי הרבה לחשוב על הבחור הקודם.. ואני חושבת שאם הוא היה סוחף אותי מספיק המחשבות האלה היו נעלמות.
כבר כמעט החלטתי סופית שזה צריך להסתיים.. אבל חשבתי על שתי סיבות למה אולי בכל זאת לתת עוד צ'אנס:
1. יכול להיות שהכימיה והמשיכה יכולות לבוא עם הזמן? ואני צריכה לתת לזה עוד קצת זמן? (למרות שאני לא חושבת שאחרי חודש זה כבר יכול להתפתח.. אבל אשמח לדעת אם למישהו היה נסיון אחר)
2. הוא מרעיף עליי מחמאות וכל הזמן מציין שאני מושלמת בעיניו. זה גורם לי להרגיש לא בנוח ולא 100% עצמי איתו כי זה יוצר מחשבה שאני לא יכולה לעשות משהו שהוא פחות ממושלם.. ואז כשאני איתו אני מרגישה שאני עוטה מעיין "מסיכה" שהיא הבחורה המושלמת שהוא מדמיין.. וככה לא יצא לי ממש להיפתח אליו.
אני תוהה אם עניין ה"חוסר כימיה" נובע מהמקום הזה, ואולי אפשר לפתור את זה? ואם כן איך?
אשמח לעזרתכם!