התייעצות ובקשת עזרה - אתר הנצחה

[tiramisu1]

התייעצות ובקשת עזרה - אתר הנצחה

שלום. אני מנהל מזה כשלוש שנים אתר שהקמתי לזכר המשורר נתן יונתן. בתחילה, נהנה האתר מתמיכה ואישור של מי שהייתה זוגתו. כתוצאה מחילוקי דעות הסתיימה פעילות האתר ורק לאחרונה החזרתי אותו לאוויר במאפיינים שונים מעט. השבוע קיבלתי מכתב התראה מעורך הדין שלה, שאני מעוניין לברר כמה מהנקודות שעולות ממנו, והאם הן אכן עילה לגיטימית לתביעה: 1. הוא טוען שאין לי זכות לעשות שימוש בדומיין natanyonatan.com ושזהו "גזל חמור" המנוגד לפסיקות מפורשות של הארגון לקניין רוחני העולמי WIPO. הוא דורש ממני "להעביר לאלתר לידי מרשותיי את שם המתחם ולחדול עשיית כל שימוש בו". האם זה הגיוני? שילמתי עליו בכספי. מה זה "להעביר"? 2. הוא דורש "להציג בראש עמוד הבית...באופן בולט הודעה המבהירה כי האתר הוא פרטי... ואיננו אתר רשמי...". בנוסף הוא טוען כי העובדה שהאתר נקרא "*ה*אתר לזכר המשורר נתן יונתן", כלומר ב-ה' הידיעה, יש בה לשדר מסר מטעה כאילו האתר "רשמי" ושאליי לחדול לקרוא כך לאתר. השאלות שלי הן: א. האם יש חוק או תקנה המגדירה מהו "אתר רשמי"?; ב. האם הטיעון הלשוני לגבי ה' הידיעה קביל?; ג. האם יכולים להכתיב לי איפה ובאיזה גודל לכתוב את ההצהרה, בהנחה שכבר קיימת הצהרה באתר האומרת שהוא אינו רשמי? 3. דורש ממני "לחדול מכל שימוש מסחרי בשמו ... של נתן יונתן לרבות על ידי קישור לפרסומים ממומנים של גוגל. האם הוא יכול להחליט עבורי אם יהיו לי באתר פרסומות או לא? חשוב להדגיש, שאין באתר הצגה של טקסטים או יצירות של המשורר. 4. דורש "לחדול מיצירת קישורים עמוקים לשיריו של נתן יונתן באופן מטעה" - למרות שכתוב בפירוש שזה קישור לשירונט ולמרות שיש לי אישור ממנהל שירונט לעשות קישורים עמוקים. האם לגיטימי? המון תודה. אם יש מישהו המתמחה בתחום ומוכן לסייע לי מעבר לכך - אשמח.

 

[עו~ד דורון זיסו]

לפני הכל

אני רוצה לציין שאיני מתייחס בפורום לאתרים פעילים. אם אתה מצפה לקבל בפורום הערכה מוקדמת לפסק דין או פסק דין בסכסוך הזה, חוששני שממני לא תוכל לקבל. אני אתייחס לשאלותיך באופן כללי, ללא קשר לשם האתר שלך. מובן שבמקרה שמישהו מקבל מכתב מעו"ד חייב להתייחס ברצינות וטוב יעשה אם יתייעץ בעו"ד בעל ניסייון בדיני אינטרנט וקניין רוחני. 1. אני מניח שאתה מתכוון להחלטות ועדת הבוררות שליד WIPO לעניין שמות מתחם. זה דבר שמחייב בדיקה פרטנית. במקרה שלך, אתה משתמש בשמו של אדם שנפתר. צריך לבדוק היטב את השימוש והאם הוא אכן פוגע באיזושהי זכות של מישהו.. ההליך של "העברת שם מתחם" קיים וזה בכלל לא משנה אם שילמת על השימוש באותו השם או לא. תאמין לי, כל האנשים והארגונים שעד היום ניתנו נגדם פסקי דין ופסקי בוררות שעליהם להעביר שמות מתחם, שילמו. אף אחד מהם לא נולד עם שם מתחם ביד או בתיק. חשוב שתבין, זה שניתן לנהל הליך משפטי וזה שקיים בית משפט שמוסמך לצוות על מחזיק שם מתחם שעליו להעבירו, עדיין לא אומר שבמקרה הספציפי שלך, הדרישה מוצדקת והצד שכנגד יזכה. זה דבר שמחייב בדיקה פרטנית מדוקדקת. 2. המונח "אתר רשמי", הוא לטעמי מונח חסר אחיזה בחוק. זה פשוט ביטוי שבא להבהיר שאם האתר עוסק באישיות, האתר יכול להיות מטעם האישיות או מי שמוסמך לנהל את ענייני אותה אישיות. האם יכול להיות אתר רשמי ליוצר שהלך לעולמו? זאת שאלה בפני עצמה. כאשר זכויות היוצרים של היוצר פגו (למשל, ח"ן ביאליק, רחל המשוררת וכד') כנראה שזה בלתי אפשרי. בכל מקרה, לדעתי, לא די לפזר מילים כגון "הטעיה". אין הטעיה בעלמא. יש הגדרות משפטיות מאד ברורות למונח הטעיה. 3. העניין קשור גם לשאלה "מהו אתר אינטרנט". אם למשל, היית בונה אנדרטת זיכרון או מקים מוזיאון למשורר המנוח, בתוך חצר שלך? ואם האנדרטה היתה מושכת מבקרים. ואם באיזשהו שלב, היית גובה דמי כניסה, האם הדבר הזה אסור? האם ליורשי משורר יש מונופול על הנצחתו? איני מכיר דין שקובע זאת. שימוש מסחרי בשם של המשורר, האם אכן קיים. איני יודע מה אתה עושה באתר וכאמור איני מתייחס לאתרים פעילים. אם אתה עושה שימוש מסחרי, יתכן וזאת עוולה של פגיעה בפרטיות. צריך לבדוק את זה פרטנית. 4. קישורים עמוקים לאתר צד ג' שמכילים יצירות מוגנות בבעלות צד ב'. לכאורה אין בסיס לדרישה מעין זו. צד ב' פועל כנראה ברשיון ומפרסם באינטרנט ברשות. אם אתר צד' ב' הרשה לך לקשר, הרי שאינך מפר את ההסכם עם צד ב' מכאן שהטענה של צד א' לא נראית לי מבוססת, אבל צריך לקחת תשובה זו בערבון מוגבל, כי איני מכיר את כל העובדות ויתכן ויש עובדות שמשנות את התמונה. בקש שיסבירו מה לדעתם מטעה באותם קישורים שהעמדת באתרך. מעבר לכל העניין, צריך לזכור: ליורשים יש זכויות כלכליות אבל אין להם מונופול על הנצחה. לציבור יש חופש ביטוי והיורשים לא יכולים לשלול ממך את החרות שלך, אלא אם כן יש בהתנהגותך כדי לפגוע בזכויות שלהם. העניינים האלה אינם חדים וחלקים, וצריכים בדיקה של מכלול הנסיבות.

 

[tiramisu1]

המון תודות. מרגיע ועושה סדר. האם כדאי לי

לכתוב מכתב התייחסות? האם הוא חייב להיות חתום ע"י עו"ד? ואם כן - אז שאלה פרקטית: כמה צריך לעלות דבר כזה, בהנחה שאת רוב התוכן אני מספק.

 

[יורם ליכטנשטיין]

האם כדאי?

אם מישהו טרח לשלוח לך מכתב עו"ד זה תמיד, אבל תמיד, כדאי להתייעץ עם עו"ד מצידך ולשקול את הפעולה הנגדית. בדרך כלל מומלץ לא להותיר מכתב בלי מכתב תשובה. לגבי נוסחו - כפי שדורון הדגים לך בצורה נהדרת, הנושא מורכב ולא חד משמעי (וגם אם בסופו של דבר תצדקף, ניהול ההליך יעלה לךל כסף). לכן מומלץ להתכונן כמה שיותר מוקדם עם מקצוען שמכיר את התחום יתרון נוסף ישגם בכתיבת מכתב ע"י עו"ד המתמחה בתחום כך שהמשקל שינתן לתשובתו יהיה משמעותי יותר. כמה צריך לעות? "ככה וככה". ככל עו"ד מתמחר כלעבודה לפי היקפה, נסיונו, לקוחותיו הנוספים, הלקוח הנוכחי וכדומה. בגדול - לשלוח מכתב לא צריך להיות יקר אבל שים לב שהנושא בו אצתה זקוק לעזרה יחייב לימוד מוקדם כך שהעלות כנראה לא תהיה שולית. מנגד אפשר להגיע להסדר שהתשלום יקוזז מהתשלום העתידי, אם יהיה ובמידה וינוהל הליך נגדך. מקווה שעזרתי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אולי מרגיע ואולי עושה סדר

אבל לא אמרתי שהפניה חסרת כל בסיס משפטי, כי אין לי תנונים לומר דבר כזה. כאשר אתה מקבל מכתב דרישה מעו"ד, רצוי להתייחס אליו במלוא הרצינות ולהתכונן לבאות. יש 50% סיכוי שאם לא תסכים לדרישה, יתבעו אותך ולכן רצוי שתתחיל להתכונן לכך בצורה הטובה ביותר. אם דרישת הצד שכנגד לא מבוססת, יש סיכוי שעו"ד שתשכור, ייטב להסביר את עמדתך במכתב תשובה. עלויות שרות של עו"ד אינן נושא לדיון בפורום זה, מסיבות אתיות.

 

[tiramisu1]

עמדותיך ברורות ומובנות.

אולי ילדותי מצדי לומר, אבל זה מקומם שבכל רגע נתון, יכול כל אדם לטפול עליי האשמות שווא, והחל מאותו רגע עליי להתכונן, להתגונן, לבזבז כסף רב וכו' מבלי שיש שלב ביניים מינימלי של בירור העובדות. וכמובן, ידו של בעל הממון על העליונה. אין לי אפשרות לממן ייעוץ משפטי, ולכן אשיב על מכתב ההפחדה הזה בשמי בלבד. בתקווה שגם צדק, ולא רק כסף, מכתיבים את עולם המשפט.

 

[עו~ד דורון זיסו]

חזקה על כל אחד שמכלכל את צעדיו

בצורה נבונה. אם אתה שואל כאן, אז המשיבים מנסים להשיב מה לדעתם סביר ונבון. ההחלטה מה לעשות היא תמיד שלך. בכל מקרה, לא הייתי מתייחס לעניין שלך כ"טפילת האשמת שוא". באשר לתקווה שלך, כמובן שעל הקשר בין משפט לצדק נכתבו אי אלו ספרים. מה שאולי לא נכתב בספרים אבל ידוע לכל מי שנמצא בשטח הוא שהצדק לא בוקע לבד, אלא צריך להשקיע משאבים (ידע, עבודה, כספים) כדי להגשים אותו. חוץ מזה, צדק זה דבר סובייקטיבי. מהסיפור שלך, אני דווקא משוכנע שהצד שכנגד לא פחות משוכנע ממך שהצדק נמצא בצד שלו. בדיוק בשביל זה קיימת מערכת משפט. בשביל לעשות משפט.