התייעצות וגם קצת פורקן

Caitriona

New member
התייעצות וגם קצת פורקן

שלום לכולם,
אני חדשה בפורום הזה, ולמעשה גיליתי על קיומו רק אתמול. לצערי, בענייני הטיפולים אני לא ממש חדשה.
אני בת 33, יש לי בת בגיל שנתיים, תוצאה של סבב ראשון ומוצלח של ivf , אחרי שישה סבבי הזרעות כאשר הסיבה לטיפולים היא ספירת זרע נמוכה. אצלי לא התגלתה שום בעיה. במהלך הטיפולים שבסופם נוצרה בתי, היה חשש קל שאולי אני פוליציסטית אבל זה לא היווה בעיה לכן גם לא נבדק לעומק.
לפני שנה החלטנו לחזור לטיפולים. היינו נאיבים ואופטימים לחשוב שעל הסבב הראשון של ההפריות ניקלט להריון. זה הרי עבד ככה בפעם הראשונה וכיון שאצלי הכל אפילו תקין עוד יותר (מאז הלידה יש לי מחזורים סדירים כמו שעון, הייתי בעברי אנמית- אפילו זה הסתדר אחרי ההריון) . בכל אופן, הגבתי חזק מאוד לטיפול ועל מינון של 150 גונל שאבו לי 32ביציות. מתוכן 21 הפריות, 14 עוברים (חלקם הוקפאו כבלסטו' חלקם כעובר יום שלוש) בגלל שפחדתי שיהיו לי תאומים וגם פחדתי מאוד מתגובת יתר (בהריון היה לי תסביב שחלה) החזרנו עובר טרי אחד. ההריון לא נקלט. עדיין היינו אופטימים. עכשיו, אחרי ההחזרות הכושלות של כל העוברים, אנחנו אופטימים פחות. שלא לומר מיואשים. אנחנו עכשיו אחרי סבב נוסף של שאיבת ביציות. בגלל התגובה המוגברת שלי, הרופא שלי החליט (ואני לגמרי הסכמתי) על מינון נמוך של 75 גונל, בתקווה שיהיו כ 10-16 ביציות. זה לא עבד כמו שתכננו ושאבו רק שתי ביציות, נוצרה הפריה אחת והחזירו עובר אחד יפיפה (לדברי המעבדה). גם הוא לא נקלט. אנחנו כבר ממש מיואשים.
אני מצטערת על הפוסט הארוך. אני פשוט מלאת חששות. אני רוצה עוד ילדים, שבתי לא תגדל לבד. קיוויתי שיהיו הפרשים קטנים, ואני עדיין רוצה מאוד שלושה ילדים לפחות.
לא ברור לי מה הבעיה. אצלי הכל תקין. כל הבדיקות תקינות, היסטורוסקפיה (שעשיתי לפני חודשיים) תקינה. מה לעזאזל קורה פה? כדי לא לגמרי להתייאש, אני לא ממש מחשיבה את מרבית המוקפאים כי לדעתי- ויש גם טענה כזו- כשיש הרבה ביציות האיכות שלהן יורדת.
מחר יש לי תור לרופא שלי, והוא אמר שנשב שוב, נעבור על הכל ונראה מה עושים. ממילא יש פגרה אז החודש הזה אבוד.
האם למישהי יש סיפור דומה? מה דעתכן על העניין? מה מתפספס פה? זה סתם מזל מחורבן?
תודה על ההקשבה, ושתהיה שנה נהדרת ומלאת בשורות טובות.
 
אני בת 34 לא רשמתי אולי 3-4 חודשים

אז רשמתי כאשרא הייתי אחרי שאיבה ראשונה והוחזרו 2 עוברים שלא הצליחו. והיום עשיתי בטא לאחר החזרה של 2 מוקפאים. בני הראשון בן 5.9 אוטוטו 6 נוצר באופן טבעי ומהר מאוד.... וכל הזרעות נכשלו אפילו לא היה הריון כימי, שאני נורא מתביישת להגיד שאני מקנאה באלה שהצליחו להרות אפילו בכימי או הפלה טבעית. כי יש לי טיפה מוח מעוות שאומר שהן לפחות אצליחו. אבל ממש לא רוצה לחוות את הכאב של ההפלה. בבקשה תסליחו לי. צרות של אחרים ניראים תמיד יותר טוב מהצרות שלי.... זה דיבלי ודפוק ושוב אני מתביישת בזה. עוד לפני שעבר יום אחד אחרי החזרה הספדתי את הסבב הזה.
מה שמעצבן אותי ולא מרגיעה שכל מי שפגשתי בדרך לבדיקת הדם נגע לי בבטן מזל טוב את בהריון. את משקרת את סתם אומרת שאת לא בהריון את רוצה להסתיר את זה בסוד. תרדו לי מהחיים. גם ככה אני לבד מלחיצה את עצמי אני לא צריכה את העזרה שלכן...
בכל אופן את לא לבד גם אני רציתי רווחים קצרים וגם אני רוצה 3 ילדים ולא אכפת לי אם יהיה הריון של תאומים או הריון אחד אחרי השני כדאי לסגור את הבסטה.
ושוב אני מבקשת סליחה לא רוצה להכאיב לאף אחת אבל אין לי עם מי לחלוק את הרגש הזה
 

anguly

New member
ברוכה הבאה


לשהות קצרה בלבד מהסיבות הנכונות...
&nbsp
יכולתי לכתוב את אותו הפתיח בדיוק ממש - בסבב לילד ראשון, 8 הזרעות שכשלו וIVF ראשון מנצח ממנו נולה בתי הבכורה.
חשבתי שיש לי מתכון מנצח, חזרתי לטיפולים מתוך מחשבה שעושים טיפול אחד וזהו ברור שהכל יעבוד פיקס. אז זהו שלא זה לא עבד ככה בכלל.
בעצם עברתי 10 הפריות מבחנה ועוד 4 החזרות מוקפאים שמאחת מהן הגיע להריון המיוחל ממנו נולדו לי התאומות מיכל וענת.
&nbsp
זה לא תמיד ככה, אבל לפעמים יש כאלה מקרים שסבב ראשון הולך יותר בקלות ואחר כך יותר קשה.
אצלי למשל התברר שהיה משהו בסבב הראשון שפספסנו ועד שלא שחזרנו במדויק זה לא הצליח. (אם תרצי אקשר לך את סיפור הטיפולים שלי).
לעתים השינוי קשור בגיל, כאשר הסבב הראשון רמת הFSH ואיכות הביציות היו טובות, אבל בשנים שחלפו, לעתים חלה הרעה.
לעתים זה רק עניין של חוסר מזל, הבדלים במעבדה וכד'.
לא הייתי מתייאשת כל כך מהר, אלא מנסה לנתח יותר מה עבוד ומה לא עבד, בוחנת את הפרופיל ההורמונלי, השלב בו נשאבו הביציות (גודל למשל), וכד' בניסיון להבין מה עבד אצלך יותר טוב ומה פחות.
אם תכתבי נוכל לחשוב ביחד על כיוונים שכדאי לבחון.
&nbsp
בהצלחה
 

Caitriona

New member
תודה על התגובות.

חייבת לציין שאחרי שכתבתי את ההודעה כבר הרגשתי יותר טוב.
האמת שדיברתי עם הרופא שלי ויצאתי מעודדת מהשיחה. הוא אומר ששני הסבבים שעשיתי של השאיבות לא ממש מייצגים ומצויים בשני קטבים- באחד הייתה תגובה מוגזמת (32 ביציות) ובשני חלשה מדי (ביצית אחת), ולכן אי אפשר להסיק מהם יותר מדי. הוא חושב, ואני מסכימה, שכדאי למצוא את האמצע במינונים- בדיוק כמו בהפריה שממנה נולדה בתי ולכן לדעתו זה המתכון והמינון המנצח. הוא גם הסביר לי שאני לא מגיבה כל פעם באופן דומה לטיפול- פעם אחת הצטרוטייד לא הוריד את ההורמונים בכלל, ובסבב האחרון הוא ממש ניטרל איזה 7 זקיקים שהתחילו להתפתח והוריד לי דרסטית את ההורמונים. לכן הוא אמר שגם קצת קשה לו לצפות את התגובה של הגוף שלי לטיפול. לדעתו מציאת האמצע היא המפתח, ואני נוטה להסכים. הוא גם אמר לקחת דברים בפרופורציה, שבסה"כ החזרנו עובר אחד טרי בכל סבב, וכאמור הסבבים האלו לא מייצגים, גם לא מבחינת איכות העוברים.
בקיצור, קצת נרגעתי. עוד עזר שההשפעה של האוטרגוסטן הנוראי הזה ירדה. הוא ממוטט אותי נפשית. ממש. משום מה עם אנדומטרין יש לי דימום ולכן אני נאלצת לקחת את הגועל נפש הזה. אז החלטתי לנצל את החודש הפסקה לקצת להירגע, להתרחק מזה , לעשות ספורט כמו שצריך, ולחזור להיות "אני". עם כל ההורמונים בכל סבב אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד, ונחמד גם קצת לחזור לשפיות.
תודה רבה על התגובה.
 

anguly

New member
אכן כל הטריק הוא למצוא את נקודת האיזון

ולכן לא צריך להבהל נורא מהפספוסים.
וידוע שהגוף מגיב שונה לאותה כמות הורמונים בסבבים שונים, לכן גם כל כך קשה לאזן.
בכל מקרה לא צריך להתייאש בהחלט יש עוד סיכוי טוב להצלחה
 
למעלה