התייעצות וגם קצת פורקן
שלום לכולם,
אני חדשה בפורום הזה, ולמעשה גיליתי על קיומו רק אתמול. לצערי, בענייני הטיפולים אני לא ממש חדשה.
אני בת 33, יש לי בת בגיל שנתיים, תוצאה של סבב ראשון ומוצלח של ivf , אחרי שישה סבבי הזרעות כאשר הסיבה לטיפולים היא ספירת זרע נמוכה. אצלי לא התגלתה שום בעיה. במהלך הטיפולים שבסופם נוצרה בתי, היה חשש קל שאולי אני פוליציסטית אבל זה לא היווה בעיה לכן גם לא נבדק לעומק.
לפני שנה החלטנו לחזור לטיפולים. היינו נאיבים ואופטימים לחשוב שעל הסבב הראשון של ההפריות ניקלט להריון. זה הרי עבד ככה בפעם הראשונה וכיון שאצלי הכל אפילו תקין עוד יותר (מאז הלידה יש לי מחזורים סדירים כמו שעון, הייתי בעברי אנמית- אפילו זה הסתדר אחרי ההריון) . בכל אופן, הגבתי חזק מאוד לטיפול ועל מינון של 150 גונל שאבו לי 32ביציות. מתוכן 21 הפריות, 14 עוברים (חלקם הוקפאו כבלסטו' חלקם כעובר יום שלוש) בגלל שפחדתי שיהיו לי תאומים וגם פחדתי מאוד מתגובת יתר (בהריון היה לי תסביב שחלה) החזרנו עובר טרי אחד. ההריון לא נקלט. עדיין היינו אופטימים. עכשיו, אחרי ההחזרות הכושלות של כל העוברים, אנחנו אופטימים פחות. שלא לומר מיואשים. אנחנו עכשיו אחרי סבב נוסף של שאיבת ביציות. בגלל התגובה המוגברת שלי, הרופא שלי החליט (ואני לגמרי הסכמתי) על מינון נמוך של 75 גונל, בתקווה שיהיו כ 10-16 ביציות. זה לא עבד כמו שתכננו ושאבו רק שתי ביציות, נוצרה הפריה אחת והחזירו עובר אחד יפיפה (לדברי המעבדה). גם הוא לא נקלט. אנחנו כבר ממש מיואשים.
אני מצטערת על הפוסט הארוך. אני פשוט מלאת חששות. אני רוצה עוד ילדים, שבתי לא תגדל לבד. קיוויתי שיהיו הפרשים קטנים, ואני עדיין רוצה מאוד שלושה ילדים לפחות.
לא ברור לי מה הבעיה. אצלי הכל תקין. כל הבדיקות תקינות, היסטורוסקפיה (שעשיתי לפני חודשיים) תקינה. מה לעזאזל קורה פה? כדי לא לגמרי להתייאש, אני לא ממש מחשיבה את מרבית המוקפאים כי לדעתי- ויש גם טענה כזו- כשיש הרבה ביציות האיכות שלהן יורדת.
מחר יש לי תור לרופא שלי, והוא אמר שנשב שוב, נעבור על הכל ונראה מה עושים. ממילא יש פגרה אז החודש הזה אבוד.
האם למישהי יש סיפור דומה? מה דעתכן על העניין? מה מתפספס פה? זה סתם מזל מחורבן?
תודה על ההקשבה, ושתהיה שנה נהדרת ומלאת בשורות טובות.
שלום לכולם,
אני חדשה בפורום הזה, ולמעשה גיליתי על קיומו רק אתמול. לצערי, בענייני הטיפולים אני לא ממש חדשה.
אני בת 33, יש לי בת בגיל שנתיים, תוצאה של סבב ראשון ומוצלח של ivf , אחרי שישה סבבי הזרעות כאשר הסיבה לטיפולים היא ספירת זרע נמוכה. אצלי לא התגלתה שום בעיה. במהלך הטיפולים שבסופם נוצרה בתי, היה חשש קל שאולי אני פוליציסטית אבל זה לא היווה בעיה לכן גם לא נבדק לעומק.
לפני שנה החלטנו לחזור לטיפולים. היינו נאיבים ואופטימים לחשוב שעל הסבב הראשון של ההפריות ניקלט להריון. זה הרי עבד ככה בפעם הראשונה וכיון שאצלי הכל אפילו תקין עוד יותר (מאז הלידה יש לי מחזורים סדירים כמו שעון, הייתי בעברי אנמית- אפילו זה הסתדר אחרי ההריון) . בכל אופן, הגבתי חזק מאוד לטיפול ועל מינון של 150 גונל שאבו לי 32ביציות. מתוכן 21 הפריות, 14 עוברים (חלקם הוקפאו כבלסטו' חלקם כעובר יום שלוש) בגלל שפחדתי שיהיו לי תאומים וגם פחדתי מאוד מתגובת יתר (בהריון היה לי תסביב שחלה) החזרנו עובר טרי אחד. ההריון לא נקלט. עדיין היינו אופטימים. עכשיו, אחרי ההחזרות הכושלות של כל העוברים, אנחנו אופטימים פחות. שלא לומר מיואשים. אנחנו עכשיו אחרי סבב נוסף של שאיבת ביציות. בגלל התגובה המוגברת שלי, הרופא שלי החליט (ואני לגמרי הסכמתי) על מינון נמוך של 75 גונל, בתקווה שיהיו כ 10-16 ביציות. זה לא עבד כמו שתכננו ושאבו רק שתי ביציות, נוצרה הפריה אחת והחזירו עובר אחד יפיפה (לדברי המעבדה). גם הוא לא נקלט. אנחנו כבר ממש מיואשים.
אני מצטערת על הפוסט הארוך. אני פשוט מלאת חששות. אני רוצה עוד ילדים, שבתי לא תגדל לבד. קיוויתי שיהיו הפרשים קטנים, ואני עדיין רוצה מאוד שלושה ילדים לפחות.
לא ברור לי מה הבעיה. אצלי הכל תקין. כל הבדיקות תקינות, היסטורוסקפיה (שעשיתי לפני חודשיים) תקינה. מה לעזאזל קורה פה? כדי לא לגמרי להתייאש, אני לא ממש מחשיבה את מרבית המוקפאים כי לדעתי- ויש גם טענה כזו- כשיש הרבה ביציות האיכות שלהן יורדת.
מחר יש לי תור לרופא שלי, והוא אמר שנשב שוב, נעבור על הכל ונראה מה עושים. ממילא יש פגרה אז החודש הזה אבוד.
האם למישהי יש סיפור דומה? מה דעתכן על העניין? מה מתפספס פה? זה סתם מזל מחורבן?
תודה על ההקשבה, ושתהיה שנה נהדרת ומלאת בשורות טובות.