למה שיעלבו? הרי היא לא הולכת באופן גורף לימי הולדת כאלו...
אז ברור שהסיבה היא לא הן - פשוט תגידי לאימהות שלצערך היא ממש לא אוהבת ימי הולדת רק של בנות ולכן לא תגיע - והן כבר יסבירו את זה לבנות שלהן כראות עיניהן.
לגבי ההפרדה בעתיד - נראה לי מיותר לדאוג למשהו שאולי יקרה עוד שנתיים. היא יכולה לשנות לגמרי את ההעדפות שלה עד אז. וגם אם לא - היא תמצא פיתרון בעצמה, אם תראה שהיא מחוץ לעיניינים וזה לא ימצא חן בעיניה היא תעשה מאמץ ותשחק עם הבנות.
אני יכולה לומר לך שאני שיחקתי רק עם בנים עד כיתה ב'. אני לא זוכרת אפילו חברה אחת שהייתה לי כל תקופת הגן וכיתה א' - היה לי חבר אחד ממש טוב שגר בשכונה שלנו - היינו משחקים הרבה ב"מחנה" בחוץ, רוכבים על אופניים, מקימים אוהל בסלון וגם משחקים ברופא וחולה ובאבא אמא... והיה לי שכן שגר מעליי והיה קטן ממני בשנה והיה די גרופי שלי ועשה כל מה שאמרתי לו
כששיחקתי למטה ברחוב זה תמיד היה איתו. בכיתה א' התחברתי עם ילד חדש שמצא חן בעיני ושיחקנו יחד בכל ההפסקות. בכיתה ב' התחלתי לגלות עניין בבנות בכיתה ולשחק איתן.
מה שכן, עד סוף היסודי - תמיד הייתי נחשבת קרובה לצד של הבנים והיה לי דיבור איתם - ומאוד אהבתי את זה בעצמי ועד היום אני מאוד לא נשית במובן הקלאסי (איפור, בשמים, קרמים, ציפורניים, עקבים וכו') וגם את זה אני אוהבת בעצמי.