התייעצות לגבי טיול אחרי צבא.

Paradise8

New member
התייעצות לגבי טיול אחרי צבא.

היי.
רציתי להתיעץ איתכם,לשאול מה הייתם עושים במקומי.. לא שאלה של חיים או מוות אבל אני קשה בקבלת החלטות.
אני בת 20, כרגע עובדת אחרי צבא, תמיד היה לי דיבור עם חברה שאנחנו רוצות לטוס יחד לדרום אמריקה לכמה חודשים באזור ינואר 13 (השתחררנו בינואר 12)
יצא הדבר והיא התמקמה ישר עם מועדפת ,עובדת שם עד עכשיו,
אני..חיפשתי את עצמי חח והתחלתי מקום עבודה מסודר לפני חודשיים..גם מועדפת, אבל מקום מסודר ממש,לא סביבה של צעירים, ומבחינתם המועדפת זה עניין שולי..לפי מה שהם יודעים אני שם לטווח ארוך ולא בראש של לימודים או טיול כרגע.
שיקרתי נו, מה אני יעשה. בגלל המצפון שלי יצא שנגררתי כמה חודשים טובים בלי עבודה ככה שכבר לא היה לי אכפת. אז בהתחלה היה לי לא נעים שאני משקרת ואז ראיתי שעובדים מתחלפים שם על ימין ועל שמאל, הבוס כמו כל בוס במדינה או בעולם..מושך את העובדים עד הקצה,מתקמצן, לא סימפטי אבל תמיד יש יותר גרוע. אז המצפון דועך לאט לאט.
כרגע אני מסתדרת שם והתנאים טובים לי ממש אבל לא רואה את עצמי מושכת שם שנה..קשה לי לא לגוון. מצד שני באמת ראיתי כמה קשה למצוא עבודה נורמלית או עבודה בכלל.
בכל מקרה.
אני בנאדם נורא לא החלטי.....כל דבר אצלי הוא שיקול מכל הכיוונים ומכל הזוויות 890 פעם כדי שאני לא אתחרט או אעשה טעות .. ובגלל זה גם אף פעם לא קורה שאני מרגישה שאני רוצה משהו ואני הולכת עליו ב100 אחוז עכשיו בלי סימני שאלה. אין אצלי דבר כזה לצערי.
את הטיול לדרום אמריקה אני רוצה גם בגלל שמושך אותי הטיול עצמו, וגם כי אני נורא רוצה לנסות להיות עצמאית ולהסתדר לבד..לעשות משהו פעם ראשונה בחיים שלי בלי להגיד מראש "עזבי אותך את יודעת שזה לא מתאים לך,לכי על משהו אחר" שזה בדרך כלל האפשרות הבנאלית הצפויה. בכל נושא בחיים. אני רוצה קצת להתרחק מכל השגרה כאן ופשוט לראות עולם.
אז כמובן שזה מלווה במליון סימני שאלה... איך אני אסתדר..הרי אני לא סובלת חום.. ואולי ההוא צודק שזה ממש לא מתאים לי ואני צריכה להזרק בחוף בתאילנד..ואיך אני אסחוב את התיק..ולהסתדר כל כך הרבה זמן מחוץ לבית.. ומה יהיה עם החברה..
זה טיול שאי אפשר לצפות הכל מראש מן הסתם.
אז כמו כל דבר בחיים אני דואגת להוריד לי את החשק.. :/

השאלה שלי אם הייתם עוזבים מקום עבודה מסודר עם תנאים ממש טובים בשביל טיול ארוך אחרי סהכ חצי שנה שעבדתם שם? ולא, לא תהיה לי אפשרות לחזור כי סביר להניח שזו תהיה עזיבה מכוערת.
כרגע אני במצב שאני לא מרגישה אני לגמרי לגמרי רוצה עכשיו לטוס לטייל בכל כוחי ולא יכולה להתאפק יותר. אבל ככה אני תמיד בעצם. אני הורסת לעצמי חח.
וצריך להכיר בעובדות,ששותפה אני לא תמיד אמצא, לבד אני לא מתכננת לנסוע, ואופציה לזמן אחר למקום הספציפי הזה אין לי.
בקיצור.
אולי זו שאלה מטומטמת ואתם אומרים לעצמכם שאלו יהיו הצרות שלך. אבל אני סתם בחורה קשה ולא החלטית ומעניין אותי לדעת מה אתם הייתם עושים!
תודה :)
 

Purple Mushroom

New member


 

goldy

New member
עדיף שתצאי לטיול

לפני שתסיימי לצבור ניסיון באופטימיות.
 

Kagg6

New member
תעשי עוד כסף

ותעופי לטיול, אם את לא אוהב חום אז לכי להודו, אותו עקרון של ד. אמריקה רק סטייל מיזרח רחוק.

רוצה קור? פשוט תתקדמי צפונה, ההימאלאיה דיי קרירים (מניסיון:)

ולבד? חחח תמיד תמצאי פרטנר באתר למטייל, ולטוס לבד זה לא נורא, רק תסתדרי על מסלול ראשוני שלא תלכי לאיבוד שם, שמעתי סיפורים על אנשים (בעיקר בנות) שטסו לבד לד.אמריקה או המזרח, חטפו שוק של החיים ודפקו פרסה הבייתה באותו היום שנחתו.
 

Puskas

New member
כן הייתי עוזב

זו לא עבודה לכל החיים סביר להניח אלא משהו שנחשב מסודר וטוב ביחס לשלב הזה של חייך.
וזה בסדר, כל מקום עבודה שקיבל אותי חשב שאני לפחות שנה לא לומד או מטייל..
fuck it, לא הייתה לי בעיה אחרי כמה חודשים לבוא ולספר שרגע, אני כן מתחיל ללמוד או רגע, כן בא לי לטייל :)
 

Purple Mushroom

New member
מנסה לעזור (_קראתי הכל).

אני חושב שאת צריכה להתמודד עם העבודה עד כמה שאת יכולה, ואחר כך, בשלב שאת באמת מחליטה עם עצמך סופית, שאת רוצה לעזוב. אז לעזוב בטוב. (ככה עם כל דבר בחיים, עבודה, מסגרת, זוגיות). אפילו שקשה, ומאתגר, אז לעזוב בטוב, באהבה
.
ולחפש מקום עבודה חדש. אגב, אח שלי אמר לי פעם, שעוזבים מקום עבודה, רק אחרי שיש כבר מקום עבודה חלופי.
זאת העצה שלי להפעם. בהצלחה בהכל.
אלון :)
=]
 
לא הייתי עוזבת בשביל טיול.

אולי כי מסוג האנשים שיכולים לדחות סיפוקים ואני יודעת שחו"ל לא יברח. ומצטערת, אולי אשמע לך "זקנה", אבל אני לא מצליחה להבין למה חייבים לעשות טיול גדול אחרי צבא. אחרי הצבא לא עשיתי שום טיול גדול, ואני לא מרגישה שזה היה חסר לי או משהו. לשאלתך- הייתי עוזבת עבודה רק אם היה לי ממש ממש רע שם, ברמה שעוד הייתי מסוגלת לקחת Shot gun ולירות במישהו...
 
הייתי נוסעת

יש לך חוזה שמחייב אותך להישאר שם שנה שלמה? אם לא אז תתני להם את ההודעה המוקדמת שמגיע להם וזהו.

אין לך מה להרגיש לא נעים מהם- כנראה שהם ימצאו עובד אחר די מהר. זו לא העבודה שלך לכל החיים מן הסתם, כשתחזרי לארץ ותלכי ללמוד תמצאי עבודה אחרת,

ובנימה אישית אני יכולה לומר לך שלא עשיתי טיול ארוך אחרי צבא ואני מצטערת על כך עד היום למרות שעשיתי מאז הרבה טיולים אחרים...
 

CF15

New member
אז ככה

בתור חיילת משוחררת שעברה בערך מה שאת עוברת..ובסוף בשיניים סיימה מועדפת. אני מציעה לך להתחיל להציב מטרות. תציבי לך מטרה אחת לחסוך מספיק כסף.ואם כבר התחלת מועדפת ואת מצליחה לשרוד במקום שאת עובדת בו וסבבה לך-לסיים אותה.אחרי שחסכת כמו שצריך באמת תתחילי לחשוב על חו''ל.כי את חיילת משוחררת צעירה שרוצה להנות-ומגיע לך.
אם את יכולה לדחות קצת את הטיסה בכדי להחזיק כמו שצריך במקום עבודה ולחסוך תעשי זאת. חו''ל לא בורח לשומקום.....
ובהקשר לשאר הדברים שאמרת..כולנו קצת הפוכים אחרי השחרור ולא יודעים מה אנו רוצים. בין אם זה פאק באישיות או הבעיטה של המערכת הצבאית אותנו לעולם האמיתי. קחי לך זמן ותחשבי מה תרצי לעשות הלאה.סבבה לחסוך.סבבה טיול. מה עם לימודים? פסיכומטרי? תחשבי טוב יהיה טוב :)
 

NFN123

New member
זאת ממש שאלה אישית, הכוונה של אישיות


אני למשל - בלי שום ספק הייתי נוסעת. אם הייתי יכולה, עכשיו הייתי אורזת מזוודה ונוסעת. אני מקנאה בך שיש לך את האפשרות הזאת. אבל אני ואת אנשים שונים ולא בטוח שדעתי דומה לדעתך...

זה מצחיק, זה יישמע זקן לחלוטין וגם לי כל הזמן זרקו את הקלישאות של "התקופה הזאת לא תחזור על עצמה" ושלל גרסאותיה, ותמיד הבנתי את זה אבל לא ידעתי לנצל אותה באמת כמו שצריך. וכשזה עובר זה לא חוזר...


בקיצור, תפסיקי לחשוב יותר מדי על הכל - יהיה לך מספיק זמן לזה בהמשך החיים
העבודה שלך, עם כל הכבוד לה, היא לא קריירה ולא שום דבר - תהיה עזיבה לא נעימה? אז תהיה. לא קרה כלום. הם נשארים שם, ואת הולכת למקום אחר. לא מדובר בחברים או משפחה או אפילו בסתם אנשים שתצטרכי לפגוש בהם שוב מסיבה כזאת או אחרת (לא יודעת במה את עובדת ומה התכנונים שלך לעתיד, אבל אני מעריכה הערכה גסה).

לגבי שותפה - אני גם לא הייתי נוסעת לבד. אבל מה שטוב במקומות האלה, שמתחילים ביחד - אם לא מסתדר, תמיד אפשר להתפצל. תמיד מוצאים עם מי להמשיך להסתובב ואחרי שמתרגלים לאיזור ולסביבה לפעמים גם רוצים להמשיך לבד. ולפעמים זה גם מסתדר עם השותפים יותר טוב ממה שחושבים
 

מיקמיק24

New member
ברור שלנסוע!!!

קבלי עצה ממי שלא עשתה את הטיול הזה מעולם ועד היום מתחרטת - לא יהיו לך עוד הזדמנויות לעזוב הכל ולנסוע לשנה. גם אני חשבתי אז שאני לא בנויה לזה, זה לא בשבילי... גם אני בן אדם כבד שלא מחליט החלטות במהירות.היום, הרבה שנים אחרי, אני יכולה לומר שזה ה - דבר שאני מתחרטת עלעו. עבודות, בני זוג - הכל יבוא אחר כך בשפע. הזמן הוא המשאב היחיד שיילך ויתמעט.
 

Paradise8

New member
מצטערת על הדיליי,לא היה לי מחשב

תודה לכולם על התגובות..
די התחלקתם בדעות אבל כן עזר לי לשמוע מה עוד אנשים חושבים..
מלאה סימני שאלה,אם ללכת על זה וקצת להפסיק לחשוב או לא, אבל מקווה להגיע להחלטה חח
תודה בכל מקרה..
 
הצעה קצת שונה...

הי,
קראתי כל מה שכתבת ומאוד מזדהה! אני אחרי הצבא עשיתי טיול קצר יחסית לאירופה, החלום הגדול היה דרום אמריקה כמוך.. אבל אז נסחפתי לעבודה ונסחפתי ונסחפתי.. ובסוף לא נסעתי רק לתאילנד אחרי כמה שנים וגם לקצר יחסית.
אני אומרת- אם יש לך את האפשרות - לכי על זה - זה גיל שלא חוזר. החוויות של גיל 20 זה לא אותן החוויות של גיל 30!

יש לי רעיון מגניב בשבילך, שאני גם שמתי לי אותו ב- to do list בעיקר אחרי שקראתי את לאכול, להתפלל, לאהוב :) חחח
יש לך אופציה לנסוע לדרום אמריקה אולכל מקום שאת רוצה וללמוד שם את השפה. כמה זמן שאת רוצה באיזה קצב שאת רוצה. את גם מקבלת מגורים, גם פוגשת מלאאא אנשים חדשים מכל העולם ככה שבטוח תכירי עוד אנשים לטייל איתם, גם מתחילה את הטיול עם "פור" על כולם כי יודעת את השפה מצוין. בקיצור- מגניב!

תעשי מה שהלב שלך אומר לך- אם זה חו"ל- אז חו"ל. עבודה תהיה פה תמיד, תאמיני לי...
תכנסי כדי לקרוא עוד על ללמוד שפה בחו"ל אולי תקבלי רעיונות .. :) אם יש לך עוד שאלות, אז בכיף!

בכל מקרה שיהיה בהצלחה, והעיקר שתהי שלמה עם מה שאת בוחרת....
 
למעלה