התייעצות לגבי כף רגל נתפסת

trilliane

Well-known member
מנהל
התייעצות לגבי כף רגל נתפסת

שלומות,

חיפשתי בתפוז פורום מחול/ריקוד (לא ריקודי עם...) או אפילו יוגה ולא מצאתי... ואז אמרתי לעצמי "ננסה התעמלות" והגעתי חזרה לפורום הזה, שהוא בעצם כבר במועדפים שלי מאז האולימפיאדה האחרונה (אף שאיני פעילה כאן הרבה, מודה). בקיצור, יצאתי טחינה


ולענייננו:
יש שני נושאים לא קשורים שהייתי שמחה להתייעץ לגביהם (את השני אכתוב בהודעה נפרדת, אני לא רוצה לחפור יותר מדי בהודעה אחת...
).

1. מה גורם לכף הרגל להיתפס?

לאחרונה התחלתי (מאפס) להחליק על רולר בליידס. ליתר דיוק, לדדות... אני די חסרת ביטחון ואין לי רקע בהחלקה. אבל לא איכנס לחוסר הביטחון שלי או לעייני החלקה כי זה לא הפורום; הבעיה שאחרי 20 דקות לכל היותר נתפסת לי כף הרגל ואני חייבת להוריד את המגף ולשחרר אותה (ע"י עיסוי ידני). חשוב לציין שקניתי במיוחד מידה שלא לוחצת לי באורך, אפילו יש לי קצת מרווח קטן בצדדים (פחות אידאלי, אבל אני לא יכולה להתפשר על האורך והרגל שלי לא רחבה, מה לעשות). כמובן, כדי להחליק ביציבות צריך להדק היטב את הנעל על הרגל, אבל ברגע שאני עושה את זה זה רק מחריף את הבעיה...


בהקשר לכך אציין שבסביבות גיל 12 למדתי קורס שחייה (המשך) ולמדנו חתירה וגב עם סנפירים. לא הצלחתי כמעט אף פעם להחזיק מעמד ברכה שלמה (חצי אוליפית בסה"כ) בלי שתיתפס לי כף הרגל. הסנפיר חייב אותי למתוח את הרגליים בפוינט ובאמצע הברכה הייתי מתחילה להתעוות מכאבים. נדמה לי שבלי הסנפיר המצב היה קצת יותר טוב (בפרט שאז היה לי קל יותר לשחרר אותה כי לא הייתי צריכה לחלוץ שום דבר ולחכות עד שאגיע לקצה הברכה לשם כך).

מדי פעם לאורך חיי קרה שנתפסה לי כף הרגל, זה קורה די בקלות אם אני מאמצת אותה בפוינט מסיבה כלשהי, בעיקר כשהיא "לכודה" בתוך נעל כלשהי ואז אני לא יכולה לשחרר אותה מיד. מכיוון שאיני רוקדת או עוסקת בספורט, זה לא ממש הפריע לי עד עכשיו... ביום יום נדיר שזה קורה לי סתם כך. בהקשר לכך אציין שאני לא נועלת נעלי עקב, נעלי שפיץ או כל מיני נעלי נשים שנחשבות לבלתי בריאות (אני אוהבת שנוח לי, חובבת מרחב בנעליים שלי).

התייעצתי עם מישהו שבענייני ריצה והוא הפנה אותי לסרטונים ביוטיוב:
Yoga for Plantar Fasciitis part 1 with Gwen Lawrence
https://www.youtube.com/watch?v=MYKTf0RAJ38
שממנו אני מנסה לתרגל בעיקר את שני התרגילים הראשונים (ישיבה על העקבים) אם כי אני לא מסוגלת להחזיק הרבה זמן כי הלחץ מכאיב לי.
?Are You Ready to Go Minimal
https://www.youtube.com/watch?v=YtICeFOKjIs
שממנו לקחתי תרגיל של הרמת הבוהן (לא ממש מצליחה להרים את שאר האצבעות), תרגילים של כיווץ והרמה באמצעות אצבעות הרגליים (אני גם ככה עושה זאת מדי פעם בשוטף, כדי לא להתכופף
) ותרגילי עמידה על רגל אחת.

הערב מצאתי בגוגל גם את הדף הזה:
4 תרגילים פשוטים לחיזוק כף הרגל
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=12449

אני לא יודעת אם כל התרגילים האלה בכלל רלוונטיים לבעיה שלי. אני חושבת שבסה"כ מצב האצבעות שלי די טוב; השאלה מה לעזאזל עושים כדי שכף הרגל לא תיתפס? אני לא יודעת מה גורם לה להיתפס אז אני גם לא יודעת איך למנוע זאת... האם יש דרך לחזק נקודתית את כף הרגל בהקשר הזה? (אם כל התרגילים הנ"ל טובים אמשיך איתם בלי קשר, אבל אני חוששת שאולי אני סתם מבזבזת את הזמן). אשמח לכל תובנה / עצה / טיפ.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התייעצות לגבי תרגילי גמישות לשפגטים

בהקשר לתרגילים שהזכרתי בהודעה הקודמת, הם גרמו לי להחליט לנסות לעסוק מעט בגמישות. תמיד רציתי להיות גמישה, אבל מעולם לא ממש הצלחתי (טוב, גם לא ממש ניסיתי...
) למעט גמישות טבעית שיש לי קצת בנקודות מסוימות.

אני מודעת לכך שבגילי ה"קשיש", עצמותיי הזקנות ופדלאותי המדופלמת זו כנראה שאיפה מוגזמת, אבל אני אומרת לעצמי יאללה, ננסה; מקסימום נשתפר קצת...

הגמישות הטבעית העיקרית שלי היא היכולת לשבת ב-L (כלומר עם רגליים ישרות צמודות קדימה), להחזיק בכפות הרגליים ולהגיע עם הראש לברכיים. בנעוריי יכולתי לעשות זאת כמעט בלי להתאמץ (שיעור התעמלות מקרי שבו המורה החליטה לתרגל את זה, משום מה, היה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא אי פעם הדגימה עליי משהו...
זה היה מוזר). כיום אני צריכה חימום ארוך יחסית, אבל זה עדיין שם.

כמו כן אני יכולה גם לשבת בישיבת "פרפר" ולהגיע עם הראש לכפות הרגליים. גם כאן נדרש חימום מסוים, אבל אני עושה זאת לא רע. למעשה אני אפילו עושה זאת טוב יותר מדוני החיננית (והגמישה ממני פי כמה):
https://www.youtube.com/watch?v=3EOG8ts8nOc
(מה שהיא עושה ממש בתחילת הסרטון)
The Splits Stretches, Middle Splits Flexibility Workout, How To Do The Splits For Beginners

הדבר האחרון שאני יכולה לעשות הוא להגיע עם כף הרגל לאוזן (תוך שאני מחזיקה את הרגל בידיים, שרירים חזקים אין לי). זה משרת אותי בעיקר לבדיחות על הארנבון שלי (גם הוא עושה זאת
).

כל זה לא עוזר לי בשיט לשפגטים. כלום. כי למרות כל הנ"ל, מפתח הרגליים שלי בשפגט קדמי היה עלוב מאוד כל חיי. כלומר, אי אפשר בכלל לקרוא לזה "שפגט" – אני מעריכה שהוא לא יותר מ-90 מעלות...
(אם אני פותחת אותן הכי הרבה שאני יכולה, העקבים שלי במרחק 7 מרצפות זה מזה, כלומר 1.4 מ', והגובה שלי 1.71 מ'. אין לי מושג מה אורך הרגליים שלי, בוא נניח שהן באורך רגיל. אם זה אומר משהו למישהו, אחלה).

יתרה מכך, אף שברגליים ישרות אני יכולה להתכופף קדימה (לרצפה) בצורה מרשימה, כאמור, ברגליים פסוקות אני לא יכולה להתכופף כמעט בכלל. אני יושבת בפיסוק רחב ושולחת את הידיים קדימה לרצפה והמילה "פתאטי" קטנה מלהכיל. אין לי מושג למה הפער הזה, אבל תמיד היה כך (היום יש לי גם יותר בטן, אני במשקל עודף מסוים, אבל זה היה כך כל חיי, ובנעוריי הייתי במשקל תקין לגמרי). אני רואה את הבנות בסרטונים משתטחות על הרצפה, וזה נראה לי כ"כ הזוי ובלתי מתקבל על הדעת שאלמלא ראיתי די נשים עושות זאת הייתי חושבת שהן חייזריות או משהו.

לערוץ PsycheTruth הנ"ל יש גם סרטון תרגול שפגט קדמי (זה "בנות" או "בנים"? אני אף פעם לא מצליחה לזכור) עם מדריכה אחרת, שנראית קצת פחות "כוסית" מדוני ולכן גורמת לי להרגיש קצת פחות רע עם עצמי:
https://www.youtube.com/watch?v=bhUcpoM15HU
Splits Stretches Flexibility Workout How To Yoga For Beginnners, Cheer, Dance & Gymnastics

יש לה גם סרטון לשפגט השני:
https://www.youtube.com/watch?v=LX-1U2FE-b0
(טרם ניסיתי אותו)
וגם לדוני יש אחד:
https://www.youtube.com/watch?v=qZTGgEWPbLk
עם מתלמדת חביבה לצדה שגורמת לי גם להרגיש קצת פחות רע (אם כי היא הרבה יותר טובה ממני ברוב התרגילים). אותו כבר ניסיתי פעם אחת ודי נגמרתי ממנו, אז החלטתי להתמקד בשפגט חזיתי. גם ככה תמיד רציתי להיות מסוגלת לפתוח את הרגליים במפתח קצת יותר מכובד. לשפגט אמיתי אני כבר לא חושבת שאגיע כך או כך... אבל אולי אצליח להתקרב קלות, גם זה משהו.

מעבר לסרטונים האלה (שאין לי הרבה יכולת להעריך, למען האמת) האם יש טיפים נוספים למצבי המוזר? אני לא יודעת מה "תוקע" אותי... אני באמת לא מצליחה להבין איך בנקודות מסוימות הגמישות שלי סבבה בלי להתאמץ כמעט ובנקודות אחרות אני נטולת גמישות לחלוטין! כאילו בממוצע אני ממוצעת, אבל אין אצלי פיזור אחיד של הממוצע...


רעיונות? תובנות?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אוקי, שאלה פשוטה יותר: איזה סוג שפגט עדיף?

למתחילים, הכוונה. מה נחשב לקל יותר?
בהתחלה חשבתי לנסות ללמוד במקביל גם וגם, אבל מכיוון שאני לא בכושר והרגליים שלי גם לא רגילות פתאום למתיחות החלטתי להתמקד כרגע רק בשפגט חזיתי ולהשאיר את השני להמשך. האם זו בחירה נכונה או שכדאי דווקא ללמוד במקביל כי הם מחזקים אחד את השני? (או שזה לא משנה ואין קשר?).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מכל המאמנים והמתאמנים בפורום אף אחד לא יודע?

אין כאן אף גולש/ת עם ניסיון בשפגטים לתת איזה טיפ או לפחות טיפטיפון?
 

אמא לה3

New member
שפגטים..

תראי, למיטב ידיעתי, כל אחת והשפגט שלה, מה זה אומר, לכל מתעמלת יש את השפגט שקל לה יותר, אין שפגט קשה יותר או פחות, יש את אלו שהשפגט אמצע שלהן הרבה יותר קל ויש את אלו שימין יותר וכמובן אלו משמאל, לדעתי, עבדי על שלושתם במקביל, דקה-שתיים ביום כל שפגט ובמהרה תגלי מה זורם לך יותר. בהצלחה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
על התגובה


אני לא מתעמלת ואין אף שפגט שקל לי או שאני יודעת בכלל לעשות... מבחינתי זה גם לא דקה-שתיים ביום (אני לא יכולה להספיק בזה כלום) אלא תרגילים ארוכים יותר של מתיחות הכנה מסביב (כמו בסרטונים שקישרתי).

כרגע אני לא עושה כל יום כי ביום שאחרי אני עוד מרגישה את הרגליים שלי כואבות ואני לא רוצה להעמיס יותר מדי על השרירים, אז אני עושה כל יומיים; אבל אולי אתחיל לשלב באמת גם את הסוג השני יחד, בחזקת "אם כבר אז כבר".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בינתיים אני בהפסקה... לא הולך לי


דווקא ביום ראשון האחרון (לפני שבוע) היה לי ערב מוצלח, אבל אולי "קרעתי" את עצמי מדי... אני משתדלת יום כן יום לא, כי ביום שאחרי בד"כ עוד כואבות לי הרגליים מהמאמץ. אבל גם בשלישי עוד כאבו לי הרגליים... ניסיתי להתאמן קצת והרגשתי שאני מסוגלת עוד פחות מתמיד, אז ויתרתי. ברביעי ישנתי רע והייתי עייפה, בחמישי כאב לי נורא הגב (בלי קשר למתיחות, כנראה ישנתי לא טוב).

בשישי בערב (אתמול) החלטתי שזהו, עברו די ימים... והתחלתי שוב, וממש הרגשתי שאני יכולה עוד פחות משיכולתי לפני כן. שמתיחות שהן בתחום הגמישות הטבעית שלי ובתחילת החודש הלכו לי טוב ממש כואבות לי, וכואבים לי השרירים על ההתחלה, עוד לפני שאני מתחממת ומגיעה למקומות שכבר הגעתי אליהם בעבר.

ואני יודעת שמתיחות אמורות לכאוב קצת בכאבים של מתיחה, מן הסתם, אבל אלה היו כאבים לא נעימים, של עייפות, מאמץ, עומס... תחושה לא טובה. ממש מדכא. אני כבר תוהה אם אולי כדאי לוותר על כך... האם יכול להיות שאני פשוט זקנה מדי והגוף שלי לא מסוגל להתמודד עם זה?


אני מתלבטת אם לנסות שוב מחר... בשני בערב אני הולכת לשיעור ניסיון בפילטיס אז אני לא רוצה להגיע אליו מותשת וקרועה, ומצד שני אני כן רוצה מאוד להמשיך עם המתיחות ולהתקדם (רק נראה לי שאני מתקדמת לאחור...
). מה אני עושה לא נכון?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
באמת, אף אחד? הרגתי אתכם עם כמות המלל?


 

רשף כשף

New member
לגבי כף רגל

זה קורהלי לפעמים כאשר אני מאמצת את השריר של פלקס/פוינט: השריר של הקשת בכף הרגל.
הפתרון שאני מצאתי הוא להרפות את השריר ברגל, ובעזרת היד בלבד, למתוח את אצבעות הרגל לפלקס או לפוינט (תלוי מה נתפס לך).
חשוב להקפיד לעשות זאת כאשר שרירי כף הרגל אינם מופעלים, אחרת זה מאוד כואב.
בהצלחה!!!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה; אני לא מחפשת הרפיה אלא תרגילי חיזוק

כדי לנסות למנוע או לפחות לצמצם את המקרים שבהם השריר נתפס.

מצאתי בערוץ של PsycheTruth תרגיל שהם ממליצים עליו לרצים שיש להם קשת נפולה ברגל:
http://youtu.be/2AwRK3js5dg?t=6m58s
תרגיל בשם pen penny: הם אומרים למקם מטבע (רצוי קפוא) מתחת לבסיס הבוהן, למקם עט מתחת לקשת הרגל, ואז לנסות "לדחוף" את המטבע למטה בלי לגעת בעט. הרעיון הוא שאין מנוס אלא לקשת את כף הרגל על מנת לעשות זאת כהלכה... (אם כי אני לא לגמרי סגורה על כך שהבנתי, או כמה זמן / פעמים צריך לבצע את התרגיל הזה).

מצאתי עכשיו סרטונים נוספים לתרגיל הזה, למשל:
https://www.youtube.com/watch?v=BQ3vP-cQGzo

הבעיה העיקרית שלי עם התרגיל, פרט לכך שהוא קצת "אמורפי" מדי עבורי, היא שהוא די משעמם... בלית מטרה מוגדרת התחושה היא שלא מתקדמים לשום מקום.
 
למעלה