התייעצות לגבי מקרה עם החברה שקרה בתחילת הקשר
שלום,
יש לי סיפור קטן שבעקבותיו התייעצות.
אני וחברה שלי ביחד 8 חודשים, הכל כפי שכתוב בספרים - באמת, הכל מושלם. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה, נשמות תאומות כזה. יש דבר אחד שמפריע ומטריד אותי, ועל זה הסיפור הבא:
אני והחברה הכרנו בניו זילנד, בזמן הטיול הגדול שלנו. נפגשנו באמצע, חברתי אליה ולחברה שלה, נהיינו ביחד, והחברה התפצלה.
במהלך הטיול אני והיא התפצלנו פעמיים וחזרנו אחד לשניה תוך פחות מיום, כי היה לנו ממש ממש עצוב וריקני אחד בלי השניה.
במהלך הטיול גם דיברנו בינינו לא מעט פעמים על הגדרת הקשר - האם מחויבים? לא מחויבים? זוג? לא זוג? הסיכום לרוב היה שאנחנו פשוט מטיילים ביחד, אך אנחנו לא מחויבים אחד לשניה. הכוונה לא שנמצא מישהו מעניין להיות איתו ונלך לבצע את "זממנו", אלא שאם מגיעים לשלב של פיצול, מדברים אחד עם השניה, מגיעים להבנות וממשיכים הלאה. היו רגעים בהם היה לנו קשה אחד עם השניה אבל רוב הזמן היה מדהים.
לי אישית ההגדרה פחות הפריעה, ידעתי שאני רוצה להיות איתה כי זה הרגיש לי מאוד בנוח. היא גם רצתה להיות איתי אבל הייתה מאוד מבולבלת, בעיקר בגלל שלפעמים היו לנו רגעים לא קלים אחד עם השניה. היא פחדה ממחויבות, הרגישה שהיא בטיול הגדול שלה ושהיא רוצה להרגיש את הרגשת החופש, שהיא לא "כבולה" לאף אחד. אמרתי לה שאין לי בעיה עם השגעונות שלה, ושטוב לי איתה, ושכל ההגדרות האלה לא משנות כלום.
היה שלב בו טסתי כמה ימים לפניה לתאילנד, והיא חברה אליי לאחר מספר ימים.
בשלב הזה ההרגשה שלי הייתה שאנחנו מחויבים.
במהלך שהותה בניו זילנד כשאני הייתי בתאילנד, היא הייתה באותו מקום עם ישראלים נוספים. הם השתכרו קצת ושיחקו ביחד משחקי חברה. במהלך המשחק התפתח פלירטוט בינה לבין מישהו אחר. על פי הסיפור שלה (אני יודע שהוא אמין ממקורות נוספים), הוא תפס אותה ונישק אותה. היא זרמה עם זה לשניה, קלטה מה קורה, והתנתקה ממנו. אמרה שהיא לא מעוניינת כי היא לא רוצה להרוס את זה איתי, ובעיקר בגלל שלא הייתה מרגישה שלמה עם עצמה לעשות משהו כזה כשיש לה משהו אחר. הוא רצה להמשיך, אך היא סירבה, ולא קרה שום דבר מעבר לנשיקה.
בהמשך הם המשיכו לדבר ולפלרטט דרך ה-Whatsapp, אך שום דבר מעבר. דבר זה דעך ונעלם, בגלל שהיא חברה אליי מחדש בתאילנד והיינו שוב ביחד.
בהתחלה היא לא סיפרה לי, אך גיליתי את זה, והיא אמרה שהיא פחדה לספר בגלל החשש מהתגובה שלי, ושאני לא ארצה להיות איתה יותר.
היא הסבירה שלפני הטיול, הרבה זמן היא חיפשה זוגיות רצינית עם מישהו, ופתאום יש שני גברים שכביכול מתחרים עליה, וזה מאוד החמיא לה, ובגלל זה היא המשיכה קצת לפלרטט איתו, והדגישה שמבחינתה לא הייתה לזה משמעות אמיתית מעבר לשיחה שמלטפת לה את האגו. היא לא התכוונה לעשות איתו משהו או להמשיך איתו, והרגישה רע עם זה, אבל זה מאוד מאוד הפריע לי, ושבר לי את האמון בה.
אני חייב לציין שכל מה שהיא אמרה אמת, מכיוון שבשלבים הראשונים זה מאוד העסיק אותי, וגם חיטטתי קצת, כך שיכלתי גם לאמת את זה.
היום, הנושא הזה מפריע לי הרבה פחות. אני כמעט ולא מתעסק בזה, ובטח שלא מחטט בכלום, כי החלטתי שזה לא בריא ולא מוביל לכלום. היא יודעת שזה נושא רגיש אצלי ותמיד מחבקת ומלטפת אותי, ונמצאת שם כדי להסביר כמה זה שטותי ואין לזה משמעות, ושזה היה בתקופה התחלתית כשהיחסים לא היו מוגדרים, והיא מיד הפסיקה את זה.
ובכל זאת, הנושא לפעמים צף ומטריד אותי, וגורם לי לשאול את עצמי האם אני יכול לסמוך עליה? האם אני יכול לדעת שמעשה בגידה לא יקרה בעתיד?
אז ההתייעצות שלי היא כזאת:
1. מה אתם חושבים על הקטע הזה? איך אני אמור להגיב אליו? האם אני אמור לא לסמוך עליה? האם אני אמור להמשיך להיות איתה? האם אני אמור להפסיק להיות מוטרד מזה?
2. במידה ואין לי מקום לחששות בנושא, יש לכם עצות כיצד למזער את המשמעות של האירוע הזה?
שלום,
יש לי סיפור קטן שבעקבותיו התייעצות.
אני וחברה שלי ביחד 8 חודשים, הכל כפי שכתוב בספרים - באמת, הכל מושלם. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה, נשמות תאומות כזה. יש דבר אחד שמפריע ומטריד אותי, ועל זה הסיפור הבא:
אני והחברה הכרנו בניו זילנד, בזמן הטיול הגדול שלנו. נפגשנו באמצע, חברתי אליה ולחברה שלה, נהיינו ביחד, והחברה התפצלה.
במהלך הטיול אני והיא התפצלנו פעמיים וחזרנו אחד לשניה תוך פחות מיום, כי היה לנו ממש ממש עצוב וריקני אחד בלי השניה.
במהלך הטיול גם דיברנו בינינו לא מעט פעמים על הגדרת הקשר - האם מחויבים? לא מחויבים? זוג? לא זוג? הסיכום לרוב היה שאנחנו פשוט מטיילים ביחד, אך אנחנו לא מחויבים אחד לשניה. הכוונה לא שנמצא מישהו מעניין להיות איתו ונלך לבצע את "זממנו", אלא שאם מגיעים לשלב של פיצול, מדברים אחד עם השניה, מגיעים להבנות וממשיכים הלאה. היו רגעים בהם היה לנו קשה אחד עם השניה אבל רוב הזמן היה מדהים.
לי אישית ההגדרה פחות הפריעה, ידעתי שאני רוצה להיות איתה כי זה הרגיש לי מאוד בנוח. היא גם רצתה להיות איתי אבל הייתה מאוד מבולבלת, בעיקר בגלל שלפעמים היו לנו רגעים לא קלים אחד עם השניה. היא פחדה ממחויבות, הרגישה שהיא בטיול הגדול שלה ושהיא רוצה להרגיש את הרגשת החופש, שהיא לא "כבולה" לאף אחד. אמרתי לה שאין לי בעיה עם השגעונות שלה, ושטוב לי איתה, ושכל ההגדרות האלה לא משנות כלום.
היה שלב בו טסתי כמה ימים לפניה לתאילנד, והיא חברה אליי לאחר מספר ימים.
בשלב הזה ההרגשה שלי הייתה שאנחנו מחויבים.
במהלך שהותה בניו זילנד כשאני הייתי בתאילנד, היא הייתה באותו מקום עם ישראלים נוספים. הם השתכרו קצת ושיחקו ביחד משחקי חברה. במהלך המשחק התפתח פלירטוט בינה לבין מישהו אחר. על פי הסיפור שלה (אני יודע שהוא אמין ממקורות נוספים), הוא תפס אותה ונישק אותה. היא זרמה עם זה לשניה, קלטה מה קורה, והתנתקה ממנו. אמרה שהיא לא מעוניינת כי היא לא רוצה להרוס את זה איתי, ובעיקר בגלל שלא הייתה מרגישה שלמה עם עצמה לעשות משהו כזה כשיש לה משהו אחר. הוא רצה להמשיך, אך היא סירבה, ולא קרה שום דבר מעבר לנשיקה.
בהמשך הם המשיכו לדבר ולפלרטט דרך ה-Whatsapp, אך שום דבר מעבר. דבר זה דעך ונעלם, בגלל שהיא חברה אליי מחדש בתאילנד והיינו שוב ביחד.
בהתחלה היא לא סיפרה לי, אך גיליתי את זה, והיא אמרה שהיא פחדה לספר בגלל החשש מהתגובה שלי, ושאני לא ארצה להיות איתה יותר.
היא הסבירה שלפני הטיול, הרבה זמן היא חיפשה זוגיות רצינית עם מישהו, ופתאום יש שני גברים שכביכול מתחרים עליה, וזה מאוד החמיא לה, ובגלל זה היא המשיכה קצת לפלרטט איתו, והדגישה שמבחינתה לא הייתה לזה משמעות אמיתית מעבר לשיחה שמלטפת לה את האגו. היא לא התכוונה לעשות איתו משהו או להמשיך איתו, והרגישה רע עם זה, אבל זה מאוד מאוד הפריע לי, ושבר לי את האמון בה.
אני חייב לציין שכל מה שהיא אמרה אמת, מכיוון שבשלבים הראשונים זה מאוד העסיק אותי, וגם חיטטתי קצת, כך שיכלתי גם לאמת את זה.
היום, הנושא הזה מפריע לי הרבה פחות. אני כמעט ולא מתעסק בזה, ובטח שלא מחטט בכלום, כי החלטתי שזה לא בריא ולא מוביל לכלום. היא יודעת שזה נושא רגיש אצלי ותמיד מחבקת ומלטפת אותי, ונמצאת שם כדי להסביר כמה זה שטותי ואין לזה משמעות, ושזה היה בתקופה התחלתית כשהיחסים לא היו מוגדרים, והיא מיד הפסיקה את זה.
ובכל זאת, הנושא לפעמים צף ומטריד אותי, וגורם לי לשאול את עצמי האם אני יכול לסמוך עליה? האם אני יכול לדעת שמעשה בגידה לא יקרה בעתיד?
אז ההתייעצות שלי היא כזאת:
1. מה אתם חושבים על הקטע הזה? איך אני אמור להגיב אליו? האם אני אמור לא לסמוך עליה? האם אני אמור להמשיך להיות איתה? האם אני אמור להפסיק להיות מוטרד מזה?
2. במידה ואין לי מקום לחששות בנושא, יש לכם עצות כיצד למזער את המשמעות של האירוע הזה?
