התייעצות לגבי צורת טיפול ניתוח/ תרותפתי
הי בנות,
אז הייתי אתמול אצל חמני. קודם כל. חייבת לספר לכם שהוא מדהים. ישבתי אצלו שעה ועשרים דקות. הבן אדם שם את כל המידע על השולחן. השקיע זמן. בדק יסודי מאד (בשונה מסוריאנו שבעיקר ירד עלי שאני מכווצת ושאשחרר כי א"א לבדוק אותי ככה) הסביר במלוא הסבלנות על הכל. סיכונים סיכוניים ודרכי טיפול. נתן לי את הנייד והמייל שאשמור איתו על קשר ואם יש שאלות אז אני מוזמנת לשאול. וכשיש תוצאות לבדיקות נדבר. פשוט מדהים.
עכשיו הוא טוען שממש מישש נגעי אנדו על הרצועות של הרחם. ושלדעתו המצב שלי לא קל. ויש סיכוי טוב מאד. שיש לי גם אדנומיוזיס.
הוא אמר שממליץ להתחיל עם ויזאבל ולראות אם עוזר ואם לא נחפש דכוי מתאים. לגבי ניתוח. הסביר לי את כל המעלות אבל במפורש הזהיר שלא אחשוב (בשונה ממה שאמר לי סוריאנו) שאם אעבור ניתוח ואהיה על דכוי הכל יגמר. במפורש הסברי שזה תיק עד גיל המעבר. ויש מצב טוב שהכאבים יוקלו מאד אבל לא מתחייב לזה.
הוא אמר שביינתיים לדעתו אני יכולה לחיות עם טיפול תרופתי בלי כאבים ובלי ניתוח אבל זה דחיית הקץ בלבד. ולא מתחייב לכמה זמן. ושבטוח מתישהו בשנים הקרובות נצטרך לעשות את זה. גם כדי לאבחן סופית וגם להוציא וגם לדעת כמה חמור המצב.
עכשיו, כן דיברנו על זה שיש לי 3 בנות בבית (הקטנה בת שנתיים בלבד) ואנחנו מאד רוצים בן. אבל לא עכשיו. עוד כמה שנים. ושזה חלון זמן לנסות לבדוק (בניתוח) מה המצב, מה החומרה ולמצוא גם טיפול תרופתי מתאים. ולא לדחות את זה שאני אנסה להיכנס להריון נתחיל עם כל הסבב. (וביינתיים אין לי ב"ה בעיות פוריות. השלחות חופשיות ונקיות)
שלח אותי לסיטי ולMRI לנסות לראות מה חומרת מעורבות המעיים והשלפוחית כי יש לו תחושה שהם עמוק בעסק ושיש גם מוקד רקטווניגנלי. ואמר שהתוצאות גם פקטור לניתוח.
זהו. החלטה שלי עכשיו. אם לנסות רק טיפול תרופתי ולדחות את הניתוח ללא תאריך, ולזרום ולראות מה קורה ואיך אני מגיבה (כפי המלצת חמני)
או כן להתייחס למה שאמר סוריאנו שמתישהו אצטרך לעשות זאת וכל עוד לא נוציא את הנגעים הסיכוי שהדיכוי יחליש את הכאבים נמוך. ואם בכל מקרה נעשה את זה מתישהו אז למה לסבול ביינתיים?
מה אתן אומרות?
הי בנות,
אז הייתי אתמול אצל חמני. קודם כל. חייבת לספר לכם שהוא מדהים. ישבתי אצלו שעה ועשרים דקות. הבן אדם שם את כל המידע על השולחן. השקיע זמן. בדק יסודי מאד (בשונה מסוריאנו שבעיקר ירד עלי שאני מכווצת ושאשחרר כי א"א לבדוק אותי ככה) הסביר במלוא הסבלנות על הכל. סיכונים סיכוניים ודרכי טיפול. נתן לי את הנייד והמייל שאשמור איתו על קשר ואם יש שאלות אז אני מוזמנת לשאול. וכשיש תוצאות לבדיקות נדבר. פשוט מדהים.
עכשיו הוא טוען שממש מישש נגעי אנדו על הרצועות של הרחם. ושלדעתו המצב שלי לא קל. ויש סיכוי טוב מאד. שיש לי גם אדנומיוזיס.
הוא אמר שממליץ להתחיל עם ויזאבל ולראות אם עוזר ואם לא נחפש דכוי מתאים. לגבי ניתוח. הסביר לי את כל המעלות אבל במפורש הזהיר שלא אחשוב (בשונה ממה שאמר לי סוריאנו) שאם אעבור ניתוח ואהיה על דכוי הכל יגמר. במפורש הסברי שזה תיק עד גיל המעבר. ויש מצב טוב שהכאבים יוקלו מאד אבל לא מתחייב לזה.
הוא אמר שביינתיים לדעתו אני יכולה לחיות עם טיפול תרופתי בלי כאבים ובלי ניתוח אבל זה דחיית הקץ בלבד. ולא מתחייב לכמה זמן. ושבטוח מתישהו בשנים הקרובות נצטרך לעשות את זה. גם כדי לאבחן סופית וגם להוציא וגם לדעת כמה חמור המצב.
עכשיו, כן דיברנו על זה שיש לי 3 בנות בבית (הקטנה בת שנתיים בלבד) ואנחנו מאד רוצים בן. אבל לא עכשיו. עוד כמה שנים. ושזה חלון זמן לנסות לבדוק (בניתוח) מה המצב, מה החומרה ולמצוא גם טיפול תרופתי מתאים. ולא לדחות את זה שאני אנסה להיכנס להריון נתחיל עם כל הסבב. (וביינתיים אין לי ב"ה בעיות פוריות. השלחות חופשיות ונקיות)
שלח אותי לסיטי ולMRI לנסות לראות מה חומרת מעורבות המעיים והשלפוחית כי יש לו תחושה שהם עמוק בעסק ושיש גם מוקד רקטווניגנלי. ואמר שהתוצאות גם פקטור לניתוח.
זהו. החלטה שלי עכשיו. אם לנסות רק טיפול תרופתי ולדחות את הניתוח ללא תאריך, ולזרום ולראות מה קורה ואיך אני מגיבה (כפי המלצת חמני)
או כן להתייחס למה שאמר סוריאנו שמתישהו אצטרך לעשות זאת וכל עוד לא נוציא את הנגעים הסיכוי שהדיכוי יחליש את הכאבים נמוך. ואם בכל מקרה נעשה את זה מתישהו אז למה לסבול ביינתיים?
מה אתן אומרות?