התייעצות לגבי ריצה למרחקים ארוכים
אני לא חושבת שהצגתי את עצמי בפורום הזה באופן רשמי. אני נועה, בת 40 וקצת ממודיעין, אמא למאיה ויובל שיחגגו בקרוב 10 ושירה ורוני, בנות ארבע ורבע... עד לאחרונה עשיתי בעיקר ספורט בתוך אולם: ספינינג, מדרגה, פילאטיס, פיטבול וכו'. רכבתי XC באופן מזדמן עם האיש שלי. עם הכושר בא התאבון ולפני שבעה שבועות התחלתי לרוץ בחוץ לפי תכנית הריצה של דובב מזור מאיילות (הורדתי מהרשת). התכנית מתאימה לי היטב ואני מרגישה את הכושר ההולך ונבנה בזכותה. השבוע הוא השביעי בתכנית - שבוע מנוחה שבו אראה בפעם האחרונה את המספר 4.... במוצ"ש רצתי בפעם הראשונה 7 ק"מ ואפילו נהנתי. במקביל עשיתי גם ארגומטריה במדיקס ונאמר לי שהכושר שלי מוגדר "טוב מאד" והדופק המקסימלי הוא 180. יש עדיין אחוזי שומן להפטר מהם והBMI דורש שיפור. אני נהנית לרוץ לבד ולא בקבוצה. העניין שלי בריצה היה בין היתר כי זה ספורט שאפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן וכל מה שצריך הוא נעלי ריצה. (וגם... בגדים מנדפי זיעה, שעון דופק, מחזיק לMP3, אזניות אבל מי סופר....). אני משוכנעת שכיף לרוץ עם עוד אנשים אבל זה דורש עמידה בלוח זמנים וכו'. חברה מפה הזמינה אותי לרוץ איתה ואני מקווה שזה עוד יקרה אבל ברור שלא על בסיס יומיומי. אני רצה בקצב משתנה - תלוי כמה עליות יש בדרך (היתרונות והחסרונות של עיר העתיד
) משהו כמו 6.5-7.5 דקות לק"מ. הדופק שהשתולל קצת בהתחלה, בעיקר בעליות, עומד על 153-155 ממוצע לאימון (בספינינג הוא ירד מדופק כזה ל144-147. מי היה מאמין שספינינג יהפוך לסוג של שחרור...).
ועכשיו לשאלות.... כפי שכבר כתבתי פה בעבר, אני מתאמנת למרוץ הלילה של נייקי ב24.10. אם הכל ימשיך לפי התכנית, ארוץ 10K בפעם הראשונה באמצע ספטמבר, יותר מחודש לפני המרוץ. שאלתי היא איך להמשיך משם
המטרה הקרובה הבאה שלי היא חצי מרתון. נראה לי שקיים סיכוי שאהיה מוכנה לחצי מרתון עין גדי בפברואר. מאיפה כדאי לי להתחיל להתאמן
האם לסיים את התכנית הנוכחית או שאפשר להתחיל ולהעלות קילומטרים מהפעם הראשונה שבה אני רצה 10K או שמא רק אחרי מירוץ הלילה, כלומר חודש אחרי
איך מתאמנים לחצי מרתון
לא מצאתי שום תכנית מסודרת לעלות מ10 ל21.2. אני מכירה את העקרון של להעלות את כמות הקילומטרים השבועית ב10% וכל כמה שבועות לרדת. השאלה אם זה מספיק כדי להגיע לחצי מרתון או שעדיף לקבל תכנית אימונים מסודרת ממאמן/ת שמתמחה בריצה
אני לא מאמינה שיהיה לי תקציב למאמן אישי צמוד וזה גם לא כל כך חשוב לי. המטרה איננה מהירות אלא מרחק. מאמינה שהמהירות תבוא עם הזמן אבל אין לי שום רצון לתפוס למישהי אחרת את המקום על הפודיום. קו הסיום עם חיוך גדול יספק אותי.... אה, וגם להגיע לשם בלי פציעות..... האם מקובל לקחת מאמנ/ת לתכנית ריצה ולהיות איתו/ה בקשר טלפוני כדי לדווח על התקדמות ולקבל תיקונים ושיפורים לתכנית
אם זו אכן הגישה, אפשר לקבל המלצות על מישהו/י טוב/ה
אני מוכנה לנסוע גם קצת אם מדובר בפגישה חד פעמית שממנה ממשיכים בעיקר בטלפון ובמייל.
אני לא חושבת שהצגתי את עצמי בפורום הזה באופן רשמי. אני נועה, בת 40 וקצת ממודיעין, אמא למאיה ויובל שיחגגו בקרוב 10 ושירה ורוני, בנות ארבע ורבע... עד לאחרונה עשיתי בעיקר ספורט בתוך אולם: ספינינג, מדרגה, פילאטיס, פיטבול וכו'. רכבתי XC באופן מזדמן עם האיש שלי. עם הכושר בא התאבון ולפני שבעה שבועות התחלתי לרוץ בחוץ לפי תכנית הריצה של דובב מזור מאיילות (הורדתי מהרשת). התכנית מתאימה לי היטב ואני מרגישה את הכושר ההולך ונבנה בזכותה. השבוע הוא השביעי בתכנית - שבוע מנוחה שבו אראה בפעם האחרונה את המספר 4.... במוצ"ש רצתי בפעם הראשונה 7 ק"מ ואפילו נהנתי. במקביל עשיתי גם ארגומטריה במדיקס ונאמר לי שהכושר שלי מוגדר "טוב מאד" והדופק המקסימלי הוא 180. יש עדיין אחוזי שומן להפטר מהם והBMI דורש שיפור. אני נהנית לרוץ לבד ולא בקבוצה. העניין שלי בריצה היה בין היתר כי זה ספורט שאפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן וכל מה שצריך הוא נעלי ריצה. (וגם... בגדים מנדפי זיעה, שעון דופק, מחזיק לMP3, אזניות אבל מי סופר....). אני משוכנעת שכיף לרוץ עם עוד אנשים אבל זה דורש עמידה בלוח זמנים וכו'. חברה מפה הזמינה אותי לרוץ איתה ואני מקווה שזה עוד יקרה אבל ברור שלא על בסיס יומיומי. אני רצה בקצב משתנה - תלוי כמה עליות יש בדרך (היתרונות והחסרונות של עיר העתיד
