אשמח לעזרתכם.
אני בת 30. התחלתי לצאת עם מישהו לפני כמה שבועות ויש בינינו חיבור מעולה מבחינת התקשורת וחשבתי שגם מבחינת משיכה. היו כמה פעמים ששכבנו ונראה ששנינו מעוניינים בכך במידה דומה.
אבל מאז בפעמים האחרונות, הוא מנסה להתחמק מסקס ואפילו ממגע שהוא מעבר לחיבוק/נשיקה. דיברנו על זה כמה פעמים (כי התקשורת בינינו באמת טובה ופתוחה) והוא בעיקר מרגיש אשמה על זה שזה אישיו ושהוא "לא מספק את מה שהוא אמור לספק" כגבר ועל זה שאני נפגעת ממנו כי מרגישה דחייה מצידו. ואני נפגעת בגלל תחושת הדחייה הזו.
בסופו של דבר, בכל פעם אחרי שאנחנו מדברים על זה, יש תחושה שמשהו משתחרר אצלו ואנחנו כן שוכבים והוא לגמרי בעניין ושנינו נהנים. אבל זה מרגיש שזה הופך להיות יותר ויותר עניין כי זה תמיד מתחיל בריחוק ובחוסר היענות שלו. למרות שדיברנו על זה הרבה, הוא לא יודע להסביר אם מדובר בהימנעות מסוימת, בדרייב מיני חלש מהממוצע, בקושי "להניע" וכו'. הוא נוטה לחשוב שזה דרייב מיני חלש ואולי זה נכון אבל זה לא לגמרי מתיישב לי עם התמונה הכללית של ההתנהגות שלו (ואולי אני באמת לא מבינה בזה מספיק).
בגלל שהנושא לא מאוד ברור, קשה לי להתמודד איתו כי אני לא יודעת מה הצורך שלו ומה מקשה עליו. אם יש לו חשק מיני חלש משלי, זו התמודדות מסוימת ואם הוא יותר בקטע של הימנעות כלשהי מהסיטואציה מסיבות כלשהן, זו התמודדות אחרת.
הצעתי לו ללכת לטיפול כדי לבדוק אם יש בעיה ואז לטפל בה או שאין בעיה כי זה המצב ואז יהיה לו קל יותר להבין את עצמו ולפעול בהתאם למה שמתאים לו, לא נשמע לי שהוא מתכוון ללכת בקרוב ואני קצת מבינה אותו וגם קצת מתוסכלת מזה.
לסיכום, אשמח לרעיונות איך להתנהג ואיך לעזור לי (ולו) להבין מה קורה לו ומה באפשרותי לעשות הלאה. ואולי גם לנקודת מבט של הצד השני על הדברים כדי אולי לנסות להבין יותר את התחושות שלו מולי.
תודה מראש.
אני בת 30. התחלתי לצאת עם מישהו לפני כמה שבועות ויש בינינו חיבור מעולה מבחינת התקשורת וחשבתי שגם מבחינת משיכה. היו כמה פעמים ששכבנו ונראה ששנינו מעוניינים בכך במידה דומה.
אבל מאז בפעמים האחרונות, הוא מנסה להתחמק מסקס ואפילו ממגע שהוא מעבר לחיבוק/נשיקה. דיברנו על זה כמה פעמים (כי התקשורת בינינו באמת טובה ופתוחה) והוא בעיקר מרגיש אשמה על זה שזה אישיו ושהוא "לא מספק את מה שהוא אמור לספק" כגבר ועל זה שאני נפגעת ממנו כי מרגישה דחייה מצידו. ואני נפגעת בגלל תחושת הדחייה הזו.
בסופו של דבר, בכל פעם אחרי שאנחנו מדברים על זה, יש תחושה שמשהו משתחרר אצלו ואנחנו כן שוכבים והוא לגמרי בעניין ושנינו נהנים. אבל זה מרגיש שזה הופך להיות יותר ויותר עניין כי זה תמיד מתחיל בריחוק ובחוסר היענות שלו. למרות שדיברנו על זה הרבה, הוא לא יודע להסביר אם מדובר בהימנעות מסוימת, בדרייב מיני חלש מהממוצע, בקושי "להניע" וכו'. הוא נוטה לחשוב שזה דרייב מיני חלש ואולי זה נכון אבל זה לא לגמרי מתיישב לי עם התמונה הכללית של ההתנהגות שלו (ואולי אני באמת לא מבינה בזה מספיק).
בגלל שהנושא לא מאוד ברור, קשה לי להתמודד איתו כי אני לא יודעת מה הצורך שלו ומה מקשה עליו. אם יש לו חשק מיני חלש משלי, זו התמודדות מסוימת ואם הוא יותר בקטע של הימנעות כלשהי מהסיטואציה מסיבות כלשהן, זו התמודדות אחרת.
הצעתי לו ללכת לטיפול כדי לבדוק אם יש בעיה ואז לטפל בה או שאין בעיה כי זה המצב ואז יהיה לו קל יותר להבין את עצמו ולפעול בהתאם למה שמתאים לו, לא נשמע לי שהוא מתכוון ללכת בקרוב ואני קצת מבינה אותו וגם קצת מתוסכלת מזה.
לסיכום, אשמח לרעיונות איך להתנהג ואיך לעזור לי (ולו) להבין מה קורה לו ומה באפשרותי לעשות הלאה. ואולי גם לנקודת מבט של הצד השני על הדברים כדי אולי לנסות להבין יותר את התחושות שלו מולי.
תודה מראש.
