התייעצות עם מומחי הופרום...

pink floyder

New member
התייעצות עם מומחי הופרום... ../images/Emo13.gif

החלטתי לפתח את השמיעה שלי... רציתי לדעת אם הדרך שאני הולך לעשות אותה היא נכונה, או שגויוה: בשבוע הראשון לעבוד על דו רה מי... ולעבוד עליהם בצורת: הכתבות, עם האתר GOOD EAR,ולעשות סולפאז' עם התוים האלו. ושובע אחריו, את פה וסול, ושבוע אחריו לה סי. כמובן שבוע אני ממשיך לעבוד גם על התווים של השבוע שלפניי. מה דעתכם?
 

SHEX

New member
אני לא בטוח שזה חכם..../images/Emo95.gif

אתה לא צריך להפריד כל זוג תווים לשבוע אחר.. רצוי אולי באמת להתחיל רק משלושה תוים, אבל אחרי שבוע להגדיל את המנעד שעליו תעבוד. שבוע ראשון דו-מי. שבוע שני דו-סול. שבוע שלישי דו-דו וכן הלאה. בסופו של דבר כל שבוע מגוון הצלילים שלך יגדל, אבל תנסה להשאיר את התרגילים עם מרווחים לא גדולים מדי. לאחר מכן תגדיל יותר את הקפיצות כדי שתוכל לזהות יותר טוב גם קפיצות גדולות מאוד. מעבר לזה, אני ממליץ לעבוד כבר שהצענו לך, להתחיל בכלל ממרווחים ורק אז לעבור למלודיות..
 

pink floyder

New member
אני רשמתי שכל שבוע...

אני אעבוד גם על השבוע שלפני... הכוונה לצרף את המנעד. האמת שאני לא מבין למה זה חכם קודם מרווחים. נראה לי יותר חכם ללמוד קודם את התווים. אפשר אולי במקביל?
 

handlessman

New member
תראה...

מכיוון שהמלודיות מורכבות ממרווחים, עדיף ללמוד קודם אותם. קודם ללמוד את האותיות, אחרי זה לעבור לקרוא ספרים.
 

pink floyder

New member
סליחה שזה נשמע כאילו אני מתווכח...

חחח, זאת לא הכוונה...
"הספר" בנוי מכמה דברים, אותיות(שזה התווים, האותיות של המוזיקה...) ועוד משהו... אני יודע מה...לא עולה לי כלום לראש...(שזה המרווחים)... לא קודם צריך לדעת את האותיות ואז את המשהו האחר...? חחח! ושוב, במקביל אי אפשר ללמוד?
 

GustavM

New member
למה לא לקפוץ למים וזהו?

הסדר של הוספת צלילים לפי מנעד עולה לא נראה לי נכון, כי הוא לא הגיוני טונאלית. אני הייתי מתחיל מדו-מי-סול, אז מוסיף פה ורה, אז לה וסי, ואז מתחיל עם הכרומטיים: מי במול, סי במול, פה דיאז לה במול, רה במול. בסדר הזה. זה פשוט הכי הגיוני, ולדעתי זה מסתדר יותר טוב באוזן (בגלל אוברטונים יותר קל והגיוני לשמוע אקורד מז'ורי מאשר רצף של סקונדות). כמו כן אני מאוד מתנגד לקטע של עבודה על מרווחים. לדעתי זה די מטומטם שלא לומר אינפנטילי לעבוד שנים עם מרווחים, ואחר כך להגיע לשנה ג' באקדמיה ולגלות שיש בעולם דבר כזה שנקרא ספטאקורד, ויש לו היפוכים - ושאם חושבים על כל אחד מהם לפי המרווחים שלו, זה לוקח שנים. אז מההתחלה עדיף להתרגל לא לעבוד עם מרווחים, אלא ישר לשמוע גוון של אקורד. מכאן שאני לא רואה סיבה לא להתחיל ישר ממשולש מז'ורי והיפוכיו, ואז לאט לאט להוסיף משולשים אחרים. הסדר הוא לדעתי - מז'ור, מינור, מוקטן, מוגדל. ברגע שיש את ארבעתם, כדאי לעשות השוואות: מז'ור מול מוגדל - מינור מול מוקטן, וכמובן מז'ור מול מינור - מוגדל מול מוקטן. ההכתבות הכי טובות שיש לדעתי זה כוראלים של באך, אבל זה לשלב מתקדם יותר. מה שכן יכול מאוד לעזור זה לנסות לכתוב את המוזיקה שאתה שומע. לא משנה מה, לנסות לכתוב את זה. לא את הכל כמובן, מה שאתה יכול - כמה שיותר יותר טוב. בהצלחה :)
 

GustavM

New member
יש כמה, אבל בעיקרון צריך מורה

פיתוח שמיעה זה מקצוע שצריך בו מורה לא פחות מנגינה, מכיוון שבאותה מידה צריך את הדחיפה וכן את הפידבק של מישהו חיצוני שהוא מקצוען בתחומו. להלן כמה תרגילים חשובים לפיתוח שמיעה וזיכרון שאפשר לעשות לבד, אבל תזכור שרק זה, לא יספיק בחיים. למשל, נגינה של צלילים רנדומליים בפסנתר לפרק זמן קצר, ואז שירה שלהם (שם הצליל באותו הגובה לא בהכרח אותה אוקטווה). אח"כ עושים את אותו הדבר עם 2 ועם 3 צלילים בו זמנית. ספציפית ה-2 צלילים, מעוד עוזר לקטע של מרווחים, אם כבר עוסקים בזה. כמו כן חשוב גם לפתח זיכרון מוזיקלי שמיעתי, נגיד ע"י נגינה של סדרה של 2-4 אקורדים מומצאים על המקום ורנדומליים לחלוטין ולסנות לחזור עליהם במדויק כמה שניות אח"כ. בעיקרון צריך לעשות הרבה הכתבות - של מלודיות, מהלכים הרמוניים, אקורדים, וכו'.
 

GustavM

New member
שמיעת מרווחים - מתכון לצרות

אם מתחילים לשמוע מלודיה לפי המרווחים בין תו לתו לעולם לא יוצאים מזה. צריך להתחיל ישר ממלודיות, ולא להקדיש למרווחים הרבה יותר זמן מלדעת איך קוראים להם. המרווחים יבואו לבד בהמשך, עם העבודה על חומר אמיתי.
 
גוסטב יקירי,

אתה מנסה לזרוק אותו לבריכה עוד לפני שמילאת אותה במים. איך בידיוק הוא אמור לדעת איך נשמעים מינור ומג'ור בלי שהוא יודע איך נשמעת טרצה מינורית ומגו'רית?! זה הבסיס לזיהוי האקורד. כנ"ל לגבי מוקטן ומוגדל. ומה יהיה כשהוא יגיע להיפוכים?! הרי הדרך הבסיסית ביותר להבדיל בין סקסט לקוורט-סקסט זה לשמוע איפה הקוורטה. וכנ"ל גם הדרך להבדיל בין שלושת היפוכיו של הספטאקורד - לפי מקום הימצאה של הסקונדה. כמובן שאם הוא יתאמן שעות על גבי שעות בסופו של דבר הוא יזהה את ה"צבע" של כל אחד מהאקורדים האלה. אך זוהי דרך מייגעת, מיותרת ולא מקצועית בעליל. זה כמו ללמוד תפקיד אופראי בעזרת הקשבה אין סופית להקלטה. זה כמו ללמוד ניצוח בעזרת ניפנוף באויר עם הקלטה ברקע.
 

GustavM

New member
כן ולא

בהחלט צריך בהתחלה ללמוד מרווחים, הבעיה שלי היא שמושכים את השלב של המרווחים יותר מדי. אנשים לומדים מרווחים שנים על שנים, כשבפועל זה לא צריך לקחת יותר מחודש-חודשיים לכל היותר. מה גם שהאזנה לצבע של אקורד אולי באקורדים פשוטים כמו משולשים והיפוכיהם היא דרך יותר מסובכת, אבל אם מתרגלים אליה זה מועיל מאוד בהמשך - שכן זו הדרך הכי נוחה לשמוע ספטאקורדים והיפוכיהם, נונאקורדים והיפוכיהם ומצבים מפוזרים של שני אלה. כמו כן זו הדרך הנוחה ביותר לשמוע אקורדים קוורטיאליים וקלסטרים.
 

GustavM

New member
נכון - צריך להתחיל מהבסיס

כל מה שאמרתי הוא שאם מתחילים מבסיס שנראה במבט שטחי קצת יותר מסובך, בהמשך זה מאוד מועיל, במקום להתחיל בבסיס "יותר פשוט" ואז לא למצוא את הידיים והרגליים כשמגיעים לדברים מורכבים יותר - ואז צריכים ממילא להתחיל מההתחלה בדרך שאמרתי, אז למה לא להתחיל בה מראש וזהו? זה בטווח הארוך גם מפתח את השמיעה יותר וגם חוסך לא מעט כאב ראש.
 
באופן כללי

מקצוע כמו פיתוח שמיעה זה דבר נורא אינדיוידואלי. יש בזה המון אלמנטים של כישרון. למשל אני איכשהו תמיד ידעתי איפה זה מינור ואיפה זה מג'ור עוד לפני שלמדתי לקרוא תווים בגיל 8 (ובטח שלפני שידעתי לזהות מרווחים). לעומת זאת יש אנשים שיודעים מרחווים באופן מושלם אבל יש להם בעיות עם אקורדים. זה קורה. לכן אני לא חושב שאנחנו יכולים להגיד לו פה מהפורום מה הוא צריך לעשות. זה עסק נורא רגיש ואישי.
 

GustavM

New member
ובדיוק בגלל זה פתחתי ואמרתי,

שאי אפשר בלי מורה רציני בתחום.
 
למעלה