היידי כלום
New member
התייעצות שכזו (קצת כבד, סליחה מראש
)
אז שלום לכן. כתבתי פה כבר לא מזמן, אבל אני יותר קוראת אתכן (באדיקות, יש לציין!) מאשר משתתפת פעילה. בכל זאת, הנושא הזה מעיב עליי ואולי במבט מבחוץ יהיו לכן תובנות.
אישי היקר ואני בני 32, נשואים טריים. טסים לקצה השני של העולם לחודש וחצי בתחילת השבוע הבא. חשבנו על להתחיל לנסות לעבוד על הרחבת המשפחה בתקופה הזו, ולכן גם נערכנו בהתאם - אני לוקחת חומצה פולית כבר כמה חודשים, וביצענו סקר גנטי מורחב. הבנו שלוקח בסביבות חודש לקבל תשובה ולכן בשיא התמימות הגענו לשם חודש וחצי לפני. אז הודיעו לנו שזה יכול לקחת עד חודשיים (!). אז חיכיתי וחיכיתי, והתקשרתי בתחילת השבוע לשם - רק כדי לשמוע שעדיין אין תוצאות. כן, חודש וחצי אחרי.
עקרונית, אם היינו אנשים מין היישוב בלי שום רקע רפואי מיוחד הייתי אומרת יאללה, בוא נתחיל לנסות וזהו. אבל הנושא בעייתי מבחינתי. אמא שלי הייתה (...) חולת CF, כך שברור לי שזה גן שנמצא בצד שלי, לכל הפחות. ואחרי שאיבדתי אותה בגיל 11 - אני מסרבת בתוקף להביא לעולם ילד עם פוטנציאל לחלות בה. אגב, בעת הבדיקה הודעתי על ההסטוריה הרפואית הזו ליועצת והצעתי לחסוך זמן ולתת לבן זוגי להיבדק במקביל, אבל כללים הם כללים, ולא הלכו לקראתנו - "קודם בודקים אותך ורק אם יש בעיה בודקים אותו". יופי.
אז עכשיו אנחנו תקועים, כמה ימים לפני הנסיעה, בלי תוצאות, שיגיעו כנראה רק כשנהיה רחוקים ולא תמיד זמינים טלפונית (וסביר להניח שזה לא יעזור לנו כי ההנחייה תהיה לבדוק גם אותו).
אני לא יודעת מה בעצם אני שואלת כאן כי הפתרון די ברור - כדאי לנו לחכות לחזרה לארץ. אבל זה מבאס אותי, כי זה נושא שנוכח הגיל כבר כדאי להתחיל לקדם, וחוץ מזה - הייתה לנו איזו פנטזיה על ילד שנוצר באותו מקום.
סתם פורקת את התסכול, ו... תוהה אם אני מפספסת משהו. ובקיצור: מה אתן הייתן עושות?
אז שלום לכן. כתבתי פה כבר לא מזמן, אבל אני יותר קוראת אתכן (באדיקות, יש לציין!) מאשר משתתפת פעילה. בכל זאת, הנושא הזה מעיב עליי ואולי במבט מבחוץ יהיו לכן תובנות.
אישי היקר ואני בני 32, נשואים טריים. טסים לקצה השני של העולם לחודש וחצי בתחילת השבוע הבא. חשבנו על להתחיל לנסות לעבוד על הרחבת המשפחה בתקופה הזו, ולכן גם נערכנו בהתאם - אני לוקחת חומצה פולית כבר כמה חודשים, וביצענו סקר גנטי מורחב. הבנו שלוקח בסביבות חודש לקבל תשובה ולכן בשיא התמימות הגענו לשם חודש וחצי לפני. אז הודיעו לנו שזה יכול לקחת עד חודשיים (!). אז חיכיתי וחיכיתי, והתקשרתי בתחילת השבוע לשם - רק כדי לשמוע שעדיין אין תוצאות. כן, חודש וחצי אחרי.
עקרונית, אם היינו אנשים מין היישוב בלי שום רקע רפואי מיוחד הייתי אומרת יאללה, בוא נתחיל לנסות וזהו. אבל הנושא בעייתי מבחינתי. אמא שלי הייתה (...) חולת CF, כך שברור לי שזה גן שנמצא בצד שלי, לכל הפחות. ואחרי שאיבדתי אותה בגיל 11 - אני מסרבת בתוקף להביא לעולם ילד עם פוטנציאל לחלות בה. אגב, בעת הבדיקה הודעתי על ההסטוריה הרפואית הזו ליועצת והצעתי לחסוך זמן ולתת לבן זוגי להיבדק במקביל, אבל כללים הם כללים, ולא הלכו לקראתנו - "קודם בודקים אותך ורק אם יש בעיה בודקים אותו". יופי.
אז עכשיו אנחנו תקועים, כמה ימים לפני הנסיעה, בלי תוצאות, שיגיעו כנראה רק כשנהיה רחוקים ולא תמיד זמינים טלפונית (וסביר להניח שזה לא יעזור לנו כי ההנחייה תהיה לבדוק גם אותו).
אני לא יודעת מה בעצם אני שואלת כאן כי הפתרון די ברור - כדאי לנו לחכות לחזרה לארץ. אבל זה מבאס אותי, כי זה נושא שנוכח הגיל כבר כדאי להתחיל לקדם, וחוץ מזה - הייתה לנו איזו פנטזיה על ילד שנוצר באותו מקום.
