התייעצות של אמא

[אקווה מאמה]

אובדן- זה ממש מדויק.

זה בדיוק מה שאני מרגישה! בנוסף לכל גם העניין של סודיות מוסיף לי הרבה לחץ. ממש אין עם מי לדבר, רק אני ובעלי... התחלנו ללכת לקבוצת תמיכה להורי טרנס, בת"א. זה ממש נחמד, אבל לא נראה לנו שנוכל להתמיד, הנסיעה, הבית, יש עוד ילדים ... בקיצור, אני מרגישה שכל החיים שלנו נמצאים עכשיו במין רעידת אדמה. אולי זה לא מקום מתאים לכתוב את זה כאן, אבל לא מצאתי מקום טוב יותר.

 

[אקווה מאמה]

ואם יש כאן טעות?

אני חוששת יותר מכל ממצב שיש כאן טעות, בלבול, סקרנות של ילד צעיר, אבל מאד פיקח שאוהב להמשך לקצוות (גם בלי קשר למגדר), שנחשף לנושא ומשכנע את עצמו שזה העולם שלו. אם הייתה לי אפשרות להיות בטוחה שהוא טרנס - אני חושבת שהיה לי פחות קשה. כרגע יש מצב של חוסר בהירות מבחינתי. הוא נפגש עם אנשי מקצוע (התחלנו תהליך) , אבל מה אם זה רק מכניס אותו לטריפ? מה אם זה משהו שלא באמת שייך לו? הרי אם הוא היה בא ואומר שהוא הומו - לא מדובר כאן בשום תהליך בלתי הפיך, הייתי אומרת - מה שבא לך, חמוד. אבל כשאנחנו מדברים על שינוי מין- זה תהליך בלתי הפיך. אני כאמא רוצה להיות בטוחה שזה באמת, ב-100% זה. הוא נראה לי כ"כ נחוש! אבל מדובר בילד צעיר, שנמצא בגיל ההתבגרות, שכולו הורמונים וביטחון שהוא המציא את העולם. אני מבינה, תומכת, מכבדת, אבל יחד עם זאת מרגישה שהבן שלי הולך לי לאיבוד. אוף, זה הכל ביחד. באמת שלא מדובר כאן בהורים קשוחים, שלא תומכים או משהו כזה. אנחנו עושים מאמץ אדיר, כשאנחנו אתו לבד - פונים בנקבה ומכנים בשם שהוא בחר לעצמו. אבל בכל שמדובר בתהליך הורמונלי - זה ממש קשה לנו לחשוב על זה בגיל כ"כ מוקדם. אני פשוט נקרעת מבפנים!

 

[פופאפ]

"מיגדר המח" הוא שרלטנות שאין לה כל בסיס מדעי כמו הDSM

מינוחים כאלו יכולים לאמלל נערים ונערות כמו איבחונים פסיכאטרים אחרים על בסיס קוגניטיבי שהוא רופף במהותו.
אלו ניתוחים/הדמיות בוצעו לילדים? ומה הקשר לכרומוזומים XX XY שהם כן ענין מדעי? שרבבת אותם כאשליה
האם ביצעו אי פעם הדמיה או ניתוח מח למי ששינה את מינו בארץ ובמיוחד לנערים? ברור שלא!
אבחון פסיכיאטרי בשיחה איננו אבחון מדעי בשום תסמונת כשהמאובחן יכול לספר סיפורים כאוות נפשו.
מה שכתבת כאן כ"כ מקומם שמצאתי לנכון לכתוב בניק שלי כדי להבהיר כמה חמורים ומזעזעים-
האבחונים על פי תחושה או סיפור והשקר המקומם כאילו יש בסיס מדעי לכך.
שנוי העדפה מיני נקבע בכל גיל בעיקר מהתנהגות מינית היא שמשנה אזורים במח ולא ההיפך
לא אתווכח על כך שיש חריגויות אבל אין מצב של מי שנהנה פיזית מחיי המין שלו וירצה לעבור למין אחר
לכן כל עוד לפרט אי ןחיי מין או התנסויות מיניות שמקבעות את הנטיה אין להתערב בביולוגיה שלו
הרי ישנם גברים עם גנונים נשיים ונשים שנראות גבריות בהתנהגות עדיין רק בחיי המין נקבעת המיניות שלהם.

אין סיבה לא להעלות את הנושא בפתיחות עם המתלבטים.

 

[יש עם מי לדבר]

אמא יקרה

שלום לאמא היקרה,
&nbsp
הרשו לי להצטרף למסר המקסים של RENE : "אני כל כך שמחה בשביל הילד/ילדה שלכן שיש לו הורים כמוכן שמתעניינים ותומכים". אכן. אני מציע שתקבלי סיוע ותמיכה על מנת שלא תעברי את התהליך הזה לבד. קבוצות תהל"ה ברחבי הארץ נותנות תמיכה להורים של טרנסג'נדר ושאר חברי הקהילה הגאה. זאת כתובת לשתף ולהתייעץ ומנסיונינו זו חוויה חיונית ומעצימה. הקבוצות נפגשות ברחבי הארץ. אני מציע שתתקשרי במהלך שעות היום לטלפון: 03-6205591 ושם יוכלו להכווין הלאה. את מוזמנת גם להתקשר לאותו מספר בשעות הערב (א-ה 19:30-22:30) ואז תוכלי לדבר עם אחד/ת המתנדבים שלנו פה בקו הטלפוני הגאה "יש עם מי לדבר" .
&nbsp
לשתי האמהות : הילדים שלכם גדולים ויקבלו את החלטות החיים שלהם. מה שלא יחליטו, עם הזמן זה יהיה לכן קל יותר ,וזכרו שבבסיס אדם הוא אדם , לא משנה מה מגדרו. בן או בת - זה אותו ילד, עם אותו אופי, ואותה אהבה גדולה .
&nbsp
בהצלחה!
&nbsp
עמיר
יש עם מי לדבר
קו הקשב והמידע של הקהילה הגאה

 

[פופאפ]

שנוי מיגדר כחקוי תרבותי חברתי

הדמגוגיה כאילו רופאים הם אנשים נהדרים יותר, מוטעית - להיפך, מרוב מאמץ אינטלקטואלי/מדעי
כמו במקצועות אקדמאיים מאתגרים נוספים, הכישורים הריגשיים שלהם לא אחת נפגעים והם נכים ריגשית.

ישנם בני 50+ סובלים מחרדות ביצוע מיני שמוביל אותם לברוח למגדר אחר... כי על מין לא נעים לדבר..
ואז ממציאים שמתמיד חשו לא שייכים למגדר ובכ"ז נהלו חיים הטרוסקסואלים שנראו וחשו אמינים (?)

התאבדויות על רקע זהות מינית בצעירים מתערבבות עם אהבות נכזבות ומשברי זהות בכלל
שגוי מאוד להשליך הכל על מצוקה מגדרית..

עובדה שבתיאלנד גנטית גברים רבים נראים נשיים: מיעוט שיער פנים וגוף דק -
הולידה תרבות של שנוי מין כדרך קיומית, המערבת לרוב שרותי זנות ומין.
זה מכבר נחקק שם חוק המאפשר שנוי מין ללא תהליך ניתוח או אף אבחון פסיכיאטרי - להוכיח כמה קל והפיך הסיפור כביכול.
http://www.gaystarnews.com/article/taiwan-allows-legal-gender-changes-without-transitioning091213

יש לתת את הדעת שגם הקידמה כביכול היא סה"כ חקוי חברתי מהתקשרת במיוחד של "ידוענים" כוכבי זמרו כד'
החוקרים לא ירתעו למצוא ולהמציא הסבר צידוק פסאודו מדעי לשנוי מגדר תוך הדחקת הקרדינליות של חיי המין.

הבורות היא של הורים ומטפלים שלא מאפשרים לילדים להגיע לבגרות מינית והתנסות מספקת - להם נדרש הצדק.
זו העצמאות שאתם גוזלים מהם.

 

[פופאפ]

עצוב ליחס לסמלים שנטעים בילדים זהות מינית

היום הפמיניזם תוקף את הבידול בחינוך מגדרי והתהליך המדובר נשען על אפליה מגדרית
לילד קטן עדנער אין נטיה לשנוי זהות מינית אם לא היו מראש סמלים כאלו שהחברה מאלצת
אין לנשים נטיה טבעית להתאפר להיפך בטבע הזכרים הם הצבעוניים יותר
וכן בבגדים או בתחביבים או בעיסוק
כך לטעון שילד חש מינקות שהוא ילדה וההיפךבגלל משיכתם לסמלי המגדר השני היא פשוט שקר גס

לילדים יש נטיה מינית שנקבעת מאברי הרביה שלהם רבים מאוננים בלי להבין את פשר מעשיהם
לצורת האוננות יש גם פן התפתחות הזהות המינית

ההדחקה המינית שאת מייצרת בהמנעות מדיון נוקב על חיי המין והתעסקות במגדר היא נסיגה לימים החשוכים
שלא מדברים על מין במיוחד עם הגיל הרך. שנוי מין הוא האם אמא של הדחקה מינית נבערת.

 

[פופאפ]

לא מספיק פוסט אחד להבין את התרמית והטלת רגשי אשם

נתחיל מהסוף: "מפרקים ובונים מחדש" - תרמית כי לא ניתן לשחזר את אברי הרביה
לאשה שתוכל לפלוט זרע כמו גבר ולגבר שיוכל לחוש פרפרים (בבטן) ברחם כמו אשה
שנוי מין הוא פשרה כואבת מחיים במגדר המולד גם בחריגויות שנולדים עם אברי מין כפולים וממהרים לחתוך...

אין שום יסוד למספר 1% ולמחקר כביכול ללא ציטוט ברשת.. שנעשה בסבירות ללא קבוצות ביקורת
או בצורה קוגניטיבית שהיא כאמור בלוף, כפי שבתיאלנד ניתן לשנות מין על פי הצהרה בלבד.

להבהיר שאין לי כל טענה למי ששינה את מינו - להיפך יש בי חמלה שלא הצליח למצות את מינו המקורי
(בשל חקוי כנ"ל) שהוא מעבר לתחושה הדרך הטבעית והסלולה להתרבות ולממש את המשכיות הגנים שלו.

אין שום פרוטרוט בהסבר על שנויי מין מיגדר המח. חקר המח בחיתוליו ולא ניתן להפריד את המערכת העצבית
מהמח כישות נפרדת. המערכת העצבית > משפיעה על המח כפי שיטת גרינברג משנה את המהות הקיומית מהפעילות
לאותם ילדים תמימים לא עורכים שום הדמיה או בדיקה הורמונלית אלא נסויים מזעזעים כמו ד"ר מנגלה.
פעילות מינית> משנה זהות מינית כפי שלומדים כל פעילות ומיומנות אחרת - נבצר ממני שוב חוסר ההתיחסות למיניות עצמה.

 

[פופאפ]

חוץ מלקלל בבורות ובשטויות בפורום רגיש, את מי אתה מייצג?

כמו מחפה על מעשי הוונאה? וכן רופאים עו"ס וחברי וועדות יכולים להיות עבריינם ומשוחדים מנסיון
פסיכיאטירים מאבחנים אבחנות שקר עם קבלות!! גם מבצע כסף וכך עובדות סוציאליות מונעות מאינטרסים.
האינטרס לבצע שנויי מין בפלסטיקה היא גורם לא מבוטל ..
ובכלל לא ברור לי למה לא לפתוח את הדיון עד העצם בסקס שהוא שרש הענין כשמדובר בשנוי מין
והרבה יותר מכך לפי תורת פרויד.
נוכחת כמה בורות הציגו אמהות הנערים/ות ואף הם עצמם לא מעלים את הנושא בשום דיון
אז אולי אני עצם בגרון של ההונאה שלך - תסתגל לרעיון שנושא הסקס יתפח לדיון נוקב בשם חופש הבטוי ובצדק.

 

[RENEK]

לפופאפ

שלום. שמי רנה, אני בת 42 בתהליך שינוי מין. קראתי את מה שכתבת והתלבטתי אם לענות או לא. והחלטתי שכן.
ראשית, אני יכולה להבין אותך.הייתי שם. הכוונה ב"שם" זה למוח. במשך 41 שנים חייתי בראש. שם הכל בסדר. שם הכל מסתדר. אלא שהגוף יודע והגוף זוכר. מדוע אתה מתאהב במישהו אחד ולא אחר? ומה אם הבנאדם הזה "לא טוב" בשבילך? זה משנה משהו? עם הזמן אולי תפרדו אבל התאהבות לא ניתן להפסיק בהיגיון. האם מישהו היה צריך לספר לי בגיל 10 שמה שאני רוצה זה להיות עם בן ולא עם בת? הגוף שלי רצה את זה. אבל הגוף שלי גם רצה עוד משהו - הוא רצה להיות עם בן כשאני עצמי בת ולא בן ופה לא השכלתי להקשיב לו. הקשבתי להיגיון. למחקרים. לאחרים. רק לא לגוף. ועברו 40 שנה של סבל ויסורים שאני לא מאחלת לאף אחד. הסתובבתי כבני ישראל במדבר, במעגלים, עיוור ואפילו לא הייתה ארץ מובטחת לתקווה. לא היה יום שבו לא חשבתי על המוות והיו פעם פעמיים שגם כמעט הצלחתי להסתלק מגופי אך נשארתי. ואז הפסקתי להקשיב להיגיון, לדיונים לעצות למחשבות. רגע של חסד שאני מאחלת לכל אדם. ולפתע גשם! הגשם מנקה הכל, האבק נופל והנה הבנתי את אשר לא הבנתי במשך 41 שנים. אני אישה. אני תמיד הייתי אישה. מה זה אישה? ממש לא משנה. אני רק יודעת שאני כך. זה ברור כל כך שזה מדהים ! מאותו רגע התחלתי בתהליך. עברה מאז כשנה וחצי. מאדם שחשב על המוות בכל שעה של היום התחלתי לחשוב רק על החיים. אני נהנית לעשות דברים מטופשים כמו להיסתכל על הציפורניים הארוכות שלי והמטופחות. אני נהנית לקנות בגדים. אני מסוגלת להיסתכל בראי! אני יוצאת ומבלה. אני פשוט נהנית! אני חיה. ואני מחכה בקוצר רוח לניתוח שלי שאחריו אני אהיה אישה בגוף שהולם את המחשבות והרגשות שלה. כמה עצב צער יגון וכאב יכולתי לחסוך אם רק הייתי מקשיבה לעצמי בגיל 10! מה היה יכול לקרות אם היו לי הורים וסביבה שהייתה נותנת לי תמיכה? ונגיד שהייתי מרגישה שאני רוצה להיות ילדה והייתי מתנסה בזה ובסוף מחליטה שזו לא אני. לא עדיף מאשר לחיות מלכתחילה בשקר? אבל כל זה היה וניגמר. אני לא מסתכלת יותר אחורה. כמו אשת לוט. יצאתי מהתופת ומבחינתי זה הדבר החשוב. הייתי מאד רוצה שאחרים לא יעברו את התופת הזו ולכן חשוב היה להגיב.
לכל האנשים שקוראים פוסט זה אני רוצה לומר - תחיו מתוך אהבה ולא מתוך פחד. תנסו לפחות. אכן כמו שאומר פופאפ, זה הכל מה שהחברה מגדירה. הכל אינטרסים. לכן תגדירו אתם את מי שתרצו להיות ולכו אחרי הלב. הכל הבל הבלים - כל זמן שאתם חיים בפחד. אבל שום דבר אינו הבל כאשר אתם חיים מתוך שמחה ותשוקה אמיתית. שום דבר.
אני מאחלת לך שתרגיש מה שאני מרגישה ולו רק ל-5 דקות ותדע מהי שמחה אמיתית.
מקווה שהצלחתי להעביר את המסר שרציתי, במיוחד שהוא לא נתמך בשום מחקרים ועדויות וניתוחים.
אוהבת
רנה

 

[hatzilonit]

תודה רבה על ההתייחסות העניינית

 

[פופאפ]

מצטט ממך "ואז הפסקתי להקשיב להיגיון, "

רנה היקרה, אני מוכן לנסות "לצלול" להוויה שלך כדי להדגים את התהליך המר של בריחה מהגיון.
פתחת בתאור מצוין: "הגוף ידע והגוף זוכר" התאהבות מושתת על זכרונות דמיון ריגשי לדמות שהטיבה לך
זכרון של מגע שהיה נעים לך יוצר דמוי שאת/ה נמשכת אליו. המערכת העצבית סביב הפין /פי הטבעת מתפתחת ומתקבעת לנטיה (הפיכה).
תקני אותי אם טעיתי, לא פרטת מה טיב היחסים המיניים שחוית או מערכות יחסים וקפצת ישר לתחושה פסיכית שאינה מינית כלל
שהקנו לך ציפורניים מטופחות ובגדים (?) - ברחת מהגיון בצורך במיניות מספקת יקרתי רחוק וגבוה מאוד

ברחת מהדמוי הגברי שלך באמצעות סממן נשי כמו מסכה או תחפשת שהורידה את העול המעיק להיות גבר "טוב" -
מוצלח במערכת זוגית, שניסית עוד לפניכן לברוח ממנה לתוך מערכת חד מינית שהיתה אף היא פשרה דוחה בדיעבד.
זו השערה שלי שלא מחייבת אותך או אחרים להסכים, אך בינתיים מוסכם עלינו שלא חיית טוב בזוגיות שמצאת לך
וכרגע את/ה בורחת ממנה כבריחה מסדום עם הדמוי המדהים במשמעות של אשת לוט שבחרת כמו ממעשי סדום.
אני מכיר את התחושה יקירה כמו כל בריחה זה החופש הגדול אבל לאן את מגיעה בסוף החופש? לשנת לימודים חדשה
ובביה"ס לא השתנו הכללים. זוגיות דורשת אמינות והיצירה של שנוי מין היא סיפור רחוק מאמינות מגדרית
לכן כביכול הנסיון לברוח למגדר אחר לא ישחרר וישכיח את המועקות אלא יצור סוג חדש של קשיים שהשגעון הזמני לצערי,
כפי שהפסקת לחשוב בהגיון יתעורר למציאות חסרת הגיון בהרבה. אשמח אם תפני מבט חזרה לחיי המין שחווית ונמשיך משם.

 

[hatzilonit]

את לגמרי במקום הנכון

מקווים שנוכל לחזק קצת

לגבי קבוצת הורי טרנס שקשה להגיע אליה - הייתי מעלה את הקושי בפעם הבאה שתהיו שם ושואלת האם יש הורים שיוכלו לדבר איתך בטלפון\ווטסאפ מדי פעם. גם חברה טלפונית מקלה על תחושת "הלבד"...

 

[hatzilonit]

הדאגה שלך בהחלט מובנת, אבל רק זמן יראה את נכונות ההחלטה

אין כרגע מבחן לא פסיכולוגי ולא ביולוגי שיכול לתת תשובה חד-משמעית בסבירות של 100% לגבי מגדר האדם.
וגם,
(תסלחי לי על הדרמטיות) רק המוות הוא באמת בלתי הפיך.
ניתוח (שאני מניחה שיש עד אליו עוד כמה שנים) הוא הפיך במקרה הצורך, ויש סיפורים של א\נשים שהתחרטו וחזרו אחורה.
וטיפול הורמונלי הוא בד"כ בהחלט הפיך...

 

[hatzilonit]

אם רק תוכל להבהיר מה הקשר האישי שלך לנושא שינוי מין?

האם עברת בעצמך שינוי מין שכעת אתה מתחרט עליו?
האם שקלת תהליך של שינוי אבל אז עברת טיפול מוצלח בבעיות בחיי מין, והצורך בשינוי מין נעלם?
האם קיבלת יעוץ של איש מקצוע בנושא והרגשת שמנסים לדחוף אותך למעשה קיצוני ולא מתאים עבורך?

האם אתה בעצמך איש מקצוע - פסיכולוג\פסיכיאטר\קואצ'ר עם נסיון בטיפול בא\נשים עם דיספוריה מגדרית?

 

[RuthPeleg]

פופאפ, אין לך שמץ על מה אתה מדבר.

ציטוט:

לא אתווכח על כך שיש חריגויות אבל אין מצב של מי שנהנה פיזית מחיי המין שלו וירצה לעבור למין אחר
לכן כל עוד לפרט אי ןחיי מין או התנסויות מיניות שמקבעות את הנטיה אין להתערב בביולוגיה שלו
הרי ישנם גברים עם גנונים נשיים ונשים שנראות גבריות בהתנהגות עדיין רק בחיי המין נקבעת המיניות שלהם.

סוף ציטוט.

היה לי מלא סקס נהדר לפני שידעתי שאני אישה בגיל 32. היו לי הרבה רמזים לזה בחיי, עד שיום אחד הרמז היה מספיק גדול שקלטתי ואז זה התיישב לי מעולה ומצאתי דרך שבה אולי יום אחד אוכל להרגיש בבית בגוף שלי. התחלתי לקחת הורמונים ובהמשך אני שוקלת לעשות ניתוחים כי ההורמונים לא משפיעים מספיק על הנראות שלי. ההורמונים במקרה שלי הורידו לחלוטין את החשק המיני וכן, זה עצוב שאני כבר לא יכולה להנות מסקס יותר. אבל היום בגיל 35 אחרי 17 חודשים של הורמונים אני עושה את ההקרבה הזו בשמחה כדי לממש את הזהות שלי שהיא יותר חשובה לי מסקס, עם כל הכבוד לסקס. החרטה היחידה שלי תהיה אם אני אעבור את כל התהליך הזה ובסוף למרות המחירים ששילמתי אראה אותו דבר כמו שתמיד נראתי. אבל אני לא אתחרט על כך שניסיתי, ואני לא אתחרט על כך אם התהליך יצליח.

ברור ממה שאתה כותב שאינך מבין כלל לנפשו או לנפשה של אדם טרנסג'נדר. נשים טרנסג'נדריות לוקחות בכיף את הסיכון להקריב את המיניות שלהן למען מימוש הזהות וחלק מהן דווקא זוכות למיניות חזקה יותר כתוצאה מהתהליך. אבל בשני המקרים השיקול אינו איך יהיה לי סקס טוב. השיקול הוא איך אני אממש את הזהות שלי הכי טוב. וההתמקדות שלך של להפוך את זה לעניין של סקס, משקפת שבעולם שלך אין בעיות של זהות, ואז אתה חושב שלא יכולה להיות בכלל בעיה של זהות ולכן אתה חושב שזה עניין של סקס. זה לא עניין של סקס.

יש טרנסיות\ים הומואים, לסביות, סטרייטיות\ים וביסקסואליות\ים. אין קשר בין מגדר ומשיכה.

ווואללה, אני נהניתי קודם מחיי המין שלי והקרבתי אותם עבור הסיכוי לממש את הזהות שלי. מימוש הזהות שלי הוא חשוב יותר לי. ואני לא היחידה שזה כך אצלה. אז עשה לי טובה, אתה לא מבין כלום במה זה להיות טרנסג'נדר\ית.

 

[RuthPeleg]

ואני רוצה להגיד לך עוד משהו

אני קלטתי שאני אישה רק בגיל 32. אתה אולי תגיד, אחל'ה... זה גיל שבו אני מספיק מבוגרת כדי לדעת.

אבל יצא מה שיצא ואני איבדתי את השיער שלי עוד בגיל 18. בגיל 21 כבר הייתי לגמרי קרחת למעלה. אם הייתי יודעת בגיל 18 או קודם ולוקחת הורמונים כבר אז, היום כנראה עוד היה לי שיער.

אתה יודע כמה זה דופק את איכות החיים שלי כאישה טרנסית שלעולם לא יהיה לי שיער משלי? אני לובשת פאות משיער אמיתי והן נראות די אמיתיות. אף אחד לא מעיר לי שאני לובשת פאה. אבל הן יקרות והן מגרדות אם אני מנסה ללבוש אותן יותר מכמה שעות ביום. כרגע אני במצב שבו הפאות הן הרכיב העיקרי בהקניית נראות נשית במידה מסוימת וברגע שאני מורידה אותה אני נראית כמעט לגמרי גברית. יש לך מושג כמה זה פוגע בי שאין לי גישה לחוויה 24/7 את הגוף שלי כגוף נשי שיש לנשים אחרות שיש להן שיער? כולי תקווה שניתוחי פנים וגרוגרת והמשך ההורמונים יתנו לי סממני נראות נשית במידה מספקת כך שגם בלי שיער יזהו אותי כאישה, אבל אין ספק שהחיים שלי היו הרבה הרבה הרבה יותר קלים מבחינת לעבור בנראות שלי כאישה אם עדיין היה לי שיער, וזה היה מתאפשר אם הייתי מתחילה בגיל 18.

אז ההתעקשות שלך של לחכות עם זה עד לגילאים מבוגרים יש בה השלכות שליליות אפשריות לכל החיים. ככל שמחכים עם המעבר, כך הסיכוי שהמעבר יצליח קטן.

 

[אקווה מאמה]

עמיר, תודה רבה!

 

[אקווה מאמה]

התייעצות של אמא

היי חברים וחברות יקרים! אני אמא של נער שנמצא בתהליך יציאה מהארון כטרנסית. אנחנו (אני ואבא שלו) קצת בהלם, כרגע זה מידע דיי סודי... רציתי לשאול אתכם מה עוזר, איך אפשר לתמוך בילד שלי, קשה לי לפנות אליו בנקבה, במיוחד שזה רק כשאנחנו לבד. בקיצור, נראה לי שאני פשוט צריכה עצות ותמיכה, לשמוע שזה לא סוף העולם.

 

[RENEK]

לפופ אפ

אין שום דבר בעולם שאני יכולה להגיד במילים כדי להעביר את מה שאני מרגישה וכדי שאתה תצליח לתפוס. כנראה שהיכולת שלך להרגיש פגומה. אני מצטערת בשבילך ומקווה שיום אחד משהו טוב יקרה לך ותתחיל להרגיש. לגבי, אני מעדיפה לחיות בשגעון. אולי יום אחד ניפגש באיזה מוסד סגור. נשיקות

 

[פופאפ]

לא רק שלא מדובר בהשלכה אישית אלא העניין לא נחלת אנשי מקצוע

עצם המינוח דיספוריה מגדרית הוא פיקציה מילולית שבאה לתאר תופעה/תסמין
שאת הסבות לו ניתן לפרש או לדרוש ואף להתמקח על תפיסתו. כך אגב הוא נולד באסיפת DSM
ברור שהיו לי התנסויות מיניות שונות מהן למדתי שהמשיכה המגדרית היא פונקציה
מובהקת של מעשה המין עצמו. נוסף לידע האישי שכאמור לא ניתן להשליך ממנו
קראתי ספרות מתחום הסקסולוגיה פסיכולוגיה ועוד שהשלימו מבחינתי את תפיסתי.
זכות כל אחד ואף מחובתו להטיל ספק בכל מקצוע שאינו מסתמך על מדע מובהק או קוגניטיבי במהותו.
כפי שנוכחתי מהתגובות כאן: לא קיבלתי אפילו התיחסות ברמז על טיב חיי המין שקדמו לנטיה
לשנוי מגדר. אני בספק עם כל אותם אנשי מקצוע שציינת מסוגלים לתת תשובה כזאת בעצמם.