התייעצות...

tweetyt26

New member
התייעצות...../images/Emo124.gif

רציתי להתייעץ אתכם בבעיה שיש לי. למי שלא יודע/ת או ששכח/ה, אבא של אביתר נמצא בחו"ל ולא רוצה להכיר בו כי, לדעתו, הוא עדיין לא מוכן לאחריות שכזו ולכן מלכתחילה לא רצה את ההריון (דבר שלא מנע ממני את המשך ההריון ברוך השם..). כל זה לא ממש מפריע לי משום שאני מגדלת את אביתר בלב שלם ועם המון המון אהבה. יש לציין שהקשר עם אביו של אביתר מסתכם בשליחת תמונה או שתיים שלו. לפני מספר ימים קיבלתי במפתיע טלפון מאמא של הבחור (דהיינו סבתא של אביתר), היא הציגה את עצמה וביקשה לראות את הנכד שלה... המצב הזה מאוד קשה לי משום שמצד אחד אין שום מעורבות מצד אביו (שאמר שלטובת הילד עדיף שלא יהיה בינהם קשר), ופתאום באה אמו ורוצה לראות אותו (בלי להיות כמובן מעורבת משום בחינה- דבר שהתברר לי בשיחה עם הבן שלה. הוא מבחינתו אמר לי שזו החלטה שלי ומצידו- אני לא חייבת להיפגש איתה ואפילו כדאי לי לא להפגש איתה. הסברתי לאבא של אביתר שאני לא סוגרת בפניו שום דלת ואם הוא רוצה או ירצה בעתיד הוא יוכל להיות בקשר עם הילד- בתנאי שהוא ישא גם באחריות ז"א יבוא בזמנים שנקבע וישתתף בהוצאות השונות (בגבול הטעם הטוב כמובן. בשלב זה כמו שאמרתי, הוא לא מעוניין ("אלא אם כן תתני לי לגדל אותו אצלי, בחו"ל"...כדבריו. הייתי רוצה לקבל עצות שיוכלו לעזור לי להחליט אם להפגיש אותו עם סבתו או לא. תודה, טוויטית.
 

דש1דש

New member
לא מנסיון אישי

אלא של חברה שלי, שהEX שלה לא היה כמעט בקשר עם הילדה אבל ההורים שלו כן. לפעמים זה היה קשה לה - אבל בסך הכל איפשר לה לפעמים לצאת ולהתרענן בשבתות וערבים - ואף פעם לא מזיק שיש עוד אנשיפ אוהבים (וזה כמובן תנאי הכרחי) בחיי הילד, ואולי דרכם יתפתח גם הקשרשל הילד עם אביו שנראה לי שאת מעונינת בו. דבר נוסף - בזכותם היא בכלל קבלה מזונות - שכן הם שילמו אותם כדי שיוכלו ליהיות עם הילדה - ובמצבה הכלכלי זה היה מאוד חשוב. כמובן - כל מקרה לגופו! הכי חשוב - שאת תיהיי שלמה עם כל צעד שתעשי - כי ילדים מרגישים הכל!
 
כן מנסיון אישי

אני לא אייעץ לך מה לעשות- לא מכירה את הסיטואציה שלך מספיק טוב, ובסופו של דבר את צריכה לזרום עם מה שמתאים לך. אני לא יכולתי להיות בקשר עם ההורים שלו. אבל אולי הסיפור יותר מורכב, כי אצלך אני מבינה שאת בכלל לא היכרת את הסבתא עד עכשיו. האם היא גרה בחו"ל? איזה סוג קשר בכלל יוכל להיות לה עם הנכד?. אני הייתי עם האקס כמעט ארבע שנים לפני ההריון, ותמיד הרגשתי שההורים שלו לא ממש רוצים אותי (בקיצור רב אסביר שהם קתוליים וכל הענין היה חטא בעיניהם). הקשר שלי איתם היה מינימלי, התראינו 4-5 פעמים בשנה בחגים. כשנודע להם על ההריון (לא ממנו) הם נהיו נורא רגשניים ופתאום קיבלו אותי באהבה, אבל זה היה מאוחר מדי ומאוד מלאכותי בעיני. ימים ספורים אח"כ עזבתי וחזרתי לארץ. הסבא לא הצליח כנראה להתמודד עם כל זה ובכלל לא שמעתי ממנו. הסבתא שלחה לי המון אימיילים והאמת היא שנורא ניסיתי לשמור איתה על קשר כי ריחמתי עליה וחשבתי על העתיד, אבל ידעתי שעם האבא אני לא רוצה כלום וזה יהיה מאוד קשה. הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי, היה שהתחילו אימיילים בהם היא הגנה על בנה המסכן בכל הפרשה והציגה אותו בתור קורבן אומלל שלא רואה את בתו. זה אחרי שהוא איים לרצוח אותי כשנכנסתי להריון, העביר אותי גיהינום שלידו כל קושי שאני עוברת נראה לי כמו בדיחה, וכמובן מעולם לא סייע בדרך כלשהי בעניין הילדה. מיותר לציין שמעולם לא הזכרתי אותו או את מעשיו באימיילים שלי, ממש עקפתי את דמותו וניסיתי לשתף אותה בהתפתחות של אלה. ואז הבנתי שזה לא יכול לקרות. בעיני, אי אפשר לשמור על קשר איתם בלי שהוא יהיה מעודכן (ואני לא רוצה שיהיה, כי יום אחד עוד יבוא לו רעיון שהוא קשור אלינו), מה גם שההתנהגות שלה ממש פגעה בי. זהו, כבר שנה וחודשיים מאז נגמר הסיפור וההקלה הורגשה מיד אח"כ. אני יודעת בוודאות שעשיתי את הדבר הנכון. אז מה כדאי לך לעשות? אני לא יודעת. אבל אם את בוחרת להיות איתה בקשר, אין לזה שום עיסקת חבילה עם האבא, כי הוא פשוט לא מעונין. בהצלחה ותעדכני!!
 
../images/Emo13.gif לא כל כך יודעת

ולא מכירה מקרים כאלה אבל מהאישי שלי הסבתא לא כל כך אהבה להיות סבתא אבל מאז שהתגרשנו לפני 5 שנים בערך התחילה להתענין להתקשר כל כמה חודשים בטענה שהיא מתגעגעת, הם מבקרים אותה בערך פעם בחודש ואף ישנים אצלה כי מעדיפים מאשר אצל האבא עם החברה, היא היתה רוצה שנחזור אבל לפי דעתי זה לא שייך, היא נותנת להם חום ואהבה פחות או יותר כמו סבתא וזה חסר להם, אצלך זה קצת בעיתי בגלל המרחק, קשה לי ליעץ לך אני מצטערת מאוד מאוד .
 

tweetyt26

New member
../images/Emo41.gifתגובה לתגובה...

היי, נכון שהסיפור שלי קצת מורכב כי לא הכרתי את ההורים שלו, ובכלל הכרתי אותו רק בארה"ב ואמו נמצאת בארץ. לא יצאנו הרבה זמן וכמו שאמרתי, הוא לא רצה בהריון ולא בילד. למעשה עזבתי את ארה"ב מחשש שיממש את איומיו נגדי ונגד הילד כל עוד נשאר קרובים אליו. גם עכשיו הוא לא מפסיק לרמוז שאם נבוא לארה"ב הוא ירצה לגדל את הילד לבד... הוא סיפר לי שאין לי מה לצפות מאמא שלו מבחינה כספית ומבחינת תמיכה בכלל כי אפילו לו היא לא קנתה בחיים שום דבר... חוצמזה היא טיפוס של מצבי רוח לדבריו ולא כ"כ כדי לי "להסתבך" איתה. לאור הדברים שהוא אמר לי, אני ממש לא רוצה לקחת את הסיכון של לפגוש אותה ובמיוחד לאור העובדה שהבן שלה לא רוצה שום קשר עם אביתר ("בשלב זה ואולי בכלל לא). בינתיים אני לא יוצרת איתה קשר בכלל ומקווה שגם היא לא תיצור קשר איתנו. מצטערת שזה נשמע רע אבל אני אעשה הכל כדי לשמור על אביתר! תודה על התגובות המקסימות שכתבתם לי...
 
עוד זווית להסתכל על העניין ../images/Emo11.gif ../images/Emo140.gif

האם דיברת עם אימא שלו? איך א ת הרגשת? אני לא הייתי סומכת על הבחור שלך... תארי לעצמך מה יקרה אם את ואימא שלו תסתדרו? מה יקרה אם היא תתאהב בילד ותחשוב שהבן שלה צריך לקחת אחריות? את חושבת שזה מקרי שהיא בארץ והוא בניו יורק? הוא בטח מפחד מכל מיני התפתחויות שישאירו אותו חלש (כרגע, את מפחדת ממנו, הוא בשליטה). עם כל מה שסיפרת עליו... איך את בכלל סומכת על מילה שהוא מוציא מהפה? אני תוהה!!!! תבדקי את האימא בעצמך, כמו שאמרתי: עם פתיחות ועם זהירות רבה העריכי את הערכותייך, הסיקי את מסקנותייך ועשי את הדבר שהכי טוב לילדך וגם לך...
 
ללכת עם פתיחות ועם זהירות

אפילו להעמיד תנאים מוקדמים. מצד אחד, אולי היא אישה נהדרת שתאב את אביתר, תעריף עליו מתנות ובכלל... מצד שני, לפעמים טוב יותר כלום. מכיון שאף אחד לא יודע יותר טוב ממך, כיון שאת בעצם לא מכירה אותה ולכן לא מכירה את כוונותיה, נקטי באמצעי זהירות. אני מציעה לברר מה כוונותיה. אם היא סתם רוצה לראות אותו - שלחי תמונות. אם היא רוצה לממש את זכותה להיות סבתא, וכיון שבנה לא משלם כלום - שתתרום משהו קבוע לחיי היומיום שלהנכד. בינתיים, לפגישה ראשונה, את יכולה לומר: אנחנו עושים פגישת ניסיון. הילד ישמח לקבל X כמתנה (הזדמנות לפנק את בנך במשהו שאת לא יכולה להרשות לעצמך...). התנהלות הפגישה תלויה בתגובת אביתר אליה, ולא ברצונות שלה. למשל: היא לא מתנפלת על אביתר בנשיקות ובחיבוקים ובהרמה על הידיים כי עבור אביתר היא אדם זר!! שתתקרב לאט, תשחק וכדומה ואת תצפי בהתנהגותו. אם נוח וטוב לו איתה - מחייך, צוחק, אולי היא יכולה להרים אותו. בהתחלה אל תשאירי לבד - בכלל, אל תשאירי לבד עד שיש הסכם משפטי (קצת מהסרטים, אבל אם לאבא רצון לגדל אותו בצעצמו בחו"ל - הכל יכול להיות
) לא הייתי מציעה לפסול על הסף כי אולי זה מביא דווקא דברים טובים לחייכם. כן אני מציעה זהירות וחשדנות עד שיובהרו הכוונות שמאחורי...[ מה שתחליטי - שיהיה בהצלחה!!!
 

ראוי

New member
יש ביטוי משפטי* נהדר: "טובת הקטין".

(*וזה שבית המשפט ושלוחותיו וגרורותיו לא תמיד נוהגים לפיו לא פוגעים בתוכן העיקרון הנאצל הזה.) כל החלטה הנוגעת לילד חייבת לעמוד באמת המידה הזו. אנחנו נעשים ראויים להורות מתוקף זה שאנחנו מזהים את העיקרון הזה ופועלים לפיו, ולא מכוח זה שהכנסנו או נכנסנו להריון. שיקולים זרים מתגנבים לסביבת העיקרון הזה בערמומיות כה גדולה עד שלפעמים הם מסווים עצמם אפילו בפנינו כ"טובת הקטין" ואנחנו מעבירים את עצמנו ואת סביבתנו (והנורא מכל: גם את ילדינו!) שטיפת מוח שאת מחירה ישלם תנחשו-מי. ולהסיר ספק, זה לא לומר שטובת הקטין צריכה בהכרח לפגוע בבוגר כלשהו. ממש לא... "טובת הקטין" צריכה להיות אבן בוחן בכל זמן.
 
למעלה