התייעצות

[I Was Hoping]

התייעצות

הוזמנתי להשתתף בכנס בחו"ל, ונתבקשתי לשלוח אבסטרקט לפייפר שלי. עד כאן הכל ברור לי (כן, אני בלחץ!). ולשאלתי - מכיוון שהפייפר עדיין לא נכתב, ובאופן כללי אני בשלב מאוד ראשוני של כתיבה של התזה, האם אני יכולה לכתוב אבסטרקט שיקצר את הצעת המחקר שלי? כלומר את מה שאני עתידה להציג ועדיין לא נכתב? תודה

 

[tulkin]

הייתי פעם במצב דומה

לא ממש זהה, כיוון שאבסטרקט הייתי צריך לשלוח מראש לשיפוט כדי שיקבלו אותי לכנס מלכתחילה. בכל מקרה גם את האבסטרקט, וגם את החומר לproceedings (שלא היה המאמר המלא... זה היה תקציר ארוך בהיקף של 2000 מילה) הגשתי על סמך ההערכה שלי של מה אני הולך להציג בכנס בפועל, תוך הימנעות מהתייחסות ישירה לפרטים שעוד לא היו ידועים לי (בזמן ההגשה לכנס), אבל הנחתי שיהיו לו בכנס עצמו. זה עבד. אבל אני חושב שזו טקטיקה לא מוצלחת במיוחד. אחרי הכנס הייתי כל כך באנטי-קליימקס, כך שיצא שמעולם לא השלמתי את המאמר השלם לפרסום והסתפקתי במה שנשלח מראש ובסדרה של שקפים שהצגתי בכנס. בדיעבד זה חבל.

 

[I Was Hoping]

אתה צודק

לכל הבדברים האלה יש תופעת לוואי צפויה של אנטי קליימקס, וזה נורא. אחרי כל הגשה אני כל כך מרוקנת מכוחות וממש קשה לי לחזור לעבוד. בעיקר כשאירועים כאלה הם כל כך מסיחים את דעתי... וזאת למרות שאני כותבת על הנושא שלי, אך כידוע זה אף פעם לא אותו הדבר ונמשכים לזוויות שונות שיתאימו יותר לכנס. תודה

 

[I Was Hoping]

אשמח לדעות נוספות ובעיקר לטיפים

תודה

 

[mummy]

לדעתי בד"כ האבסטרקט שנשלח בשלב ההרשמה

או ההצעה או הזמנה או מה שזה לא יהיה, נכתב לפני שיש פייפר כתוב - לפחות זה מה שקרה לי במעט הפעמים שזכיתי וזה גם מה שהגיוני שיקרה לדעתי... לא נראה לי שאנשים כותבים פייפרים ואז מחפשים איפה להציג אותם? מקסימום יש רעיון מרכזי שבכל פעם משנים או מתאימים לנושא הכנס הספציפי. אז במובן הזה, אין מה להלחץ. ובתשובה לשאלתך, מה לכתוב: תנסחי רעיון מרכזי, טענה שאותה את מתכוונת לטעון ולהציג, פסקה אחת מקדימה שממקמת את הטעון בשדה המחקר ואולי עוד אחת שמעגנת אותה בתיאוריה שאת משתמשת בה (או תיאוריות). וזהו, בד"כ אין מקום ליותר מזה באבסטרקט... בהצלחה!

 

[פלפל אנגלי]

אתם מדברים גם על מחקרים אמפיריים?

כי היום נחתה בתיבת האימייל שלי הזמנה להשתתף בסימפוזיון שיתקיים במסגרת כנס באוניברסיטה (קטן, אבל נחשב), ולצערי אין לי משהו שאפשר להציג בשלב הזה. יש לי רעיון למחקר, שטרם גובש לכדי משהו קונקרטי, ואני תוהה אם יש טעם לטרוח על כתיבת אבסטרקט כשהכל עוד כל כך אמורפי.

 

[משוש30]

בכל הכנסים שהשתתפתי בהם האבסטקט היה

מבוסס על מחקר שכבר עשיתי, לפחות את רובו. אני לא מאמינה בלכתוב אבסטרקט למשהו שעדיין לא חקרת, אבל זו אני. ואני מודעת לזה שהרבה עושים את זה. בעיני זה לא מקצועי.

 

[d a p h n a]

באמת? מה את עושה ב-grant proposals?

הרי בהם חייבים לכתוב אבטרקט ותמיד זה של מחקר שעוד לא ביצעת כי זה מחקר שבשבילו את מבקשת כסף.

 

[משוש30]

גם שם ../images/Emo13.gif לרב צריך להשקיע כסף כדי לקבל

לכן משתמשים בכסף ממחקר אחד לתחילת מחקר שני ורק כשהרבה מאד מהמחקר השני כבר עשוי מבקשים כסף למחקר ואז משתמשים בחלק ממנו למחקר הבא...

 

[משוש30]

הסיכוי שלך לקבל כסף על משהו שכבר חקרת

ואת יודעת בדיוק מה להציג וכיצד וזה הרבה יותר מבוסס וממוקד גדול הרבה יותר ממשהו אמורפי ולא ברור אם בר ביצוע. אני יודעת שזה מעוות אבל ככה זה עובד.

 

[d a p h n a]

אני מכירה את השיטה הזו מהמדעים

אבל אני לא רואה איך היא עובדת להיסטוריה, ובטח לא למצב הנוכחי שלי (היינו, שאני עומדת לפני בקשת גראנטים למחקר לדוקטורט). אם אני צריכה לקבל כסף בשביל לעשות שנת מחקר באנגליה, נגיד, אני לא יכולה לממן את זה בעצמי ולחכות למחקר הבא כדי להחזיר את הכסף או משהו כזה. אני חייבת את הכסף בזמן שאני עושה את המחקר. ברור שאני משקיעה קצת במובן זה שלמשל הקיץ אני אסע לשבועיים על חשבוני כדי להתחיל לעבוד בארכיונים כדי שהצעת המחקר שלי תהיה קצת יותר מבוססת ולכן שהאבסטרקט שלי יהיה קצת יותר מבוסס, אבל אני באמת לא רואה איך אפשר לעבוד עם זה אחרת. גם מכל הקורסים שעושים לנו על professionalization תמיד הדגישו בפנינו שההצעה של הגראנט היא משחק כזה, שלכולם ברור שמה שכתוב בה לא יהיה הפרוייקט הסופי ושהרעיון הוא פשוט להראות שאנחנו יודעים בערך על מה אנחנו מדברים אבל שברור שבסוף יש סיכוי טוב שנשאל שאלות אחרות ונשתמש במקורות אחרים ושהמחקר יראה אחרת. כלומר, עושה רושם שזה לא רק ש"יש אנשים שעושים את זה" אלא שכתיבת grant proposals לפני שיש מחקר זה הסטנדרט בתחום.

 

[משוש30]

תראי אני קיבלתי באמת המון מלגות

את רובן קיבלתי בשלבים שכבר ידעתי בהם מה אני כותבת. גם בדוקטורט כיוון שבחלקו הוא מסתמך על התיזה כבר ידעתי לקראת מה אני הולכת למרות שזה לא היה 100% ואכן התמקדתי יותר. אבל ברור לי שזה הרבה יותר משכנע את הקוראים כשמדגימים להם למה רוצים להגיע, מראים להם איפה נמצאים הנתונים, ובאופן כללי ברור להם לחלוטין שזה משהו בר ביצוע. בדרך כלל תוכלי להגיע לרמה כזאת כשכבר די ידוע לך מה את הולכת לעשות וכבר עשית עבודת הכנה לא קטנה. לדוגמא אם את צריכה כסף לשנת מחקר באנגליה צריך להיות ברור לך ואת צריכה להיות מסוגלת לשכנע, שזה אכן נחוץ למחקר שלך ואת צריכה להיות מסוגלת גם להסביר באיזה אופן בדיוק. אם אין לך שום מושג אז למה שיתנו לך מלגה בעצם?

 

[d a p h n a]

נו, ברור שצריך לעשות הכנה מקדימה

כלומר ברור שכשאני באה לבקש כסף זה אחרי שקראתי את הספרות המשנית, וגם הרבה מקורות ראשוניים מודפסים, ובאמצעות הספרות המשנית ושיחות עם אנשים גם ביררתי מה יש בארכיונים. במובן הזה ברור שכבר עשיתי חלק מהעבודה ואני יכולה לשכנע שיש לי מושג על מה אני מדברת ואני לא סתם המצאתי נושא אתמול בבוקר ועכשיו רוצה כסף לחקור אותו. אבל מצד שני, גם ברור לכולם שאני כותבת הצעה שמבוססת על החומרים התיאורטיים שאולי אני אמצא בארכיון, ושבסבירות מאוד גבוהה אני אמצא דברים אחרים לגמרי ולכן הנושא שלי גם יראה אחרת אחרי כמה חודשים של מחקר. אז מצד אחד ההצעה צריכה להיות מבוססת על משהו ולהראות שאני מבינה על מה אני מדברת, אבל מצד שני זה גם מסמך די פיקטיבי במובן זה שאף אחד לא מצפה שבסוף תהליך המחקר הוא יראה כמו מה שכתבתי בהצעה.

 

[tenshem]

למרות שלעיתים קרובות

מציגים בכנס עבודה שכבר נעשתה, או בשלבים מתקדמים, אני דווקא חושבת שהרבה פעמים כנסים ממריצים לכתוב משהו שעד כה היה רק רעיון. אני מציגה שבוע הבא משהו, שרק כשכתבתי את האססטרקט, פתאום התעורר לי בראש כרעיון מאוד מעניין. בדיוק אמרתי לחברה שלי אתמול, שבלי הדרישה לאבסטרקט הזה, הרעיון הזה לא היה קורם עור וגידים. האססטרקט היה לפני חודשיים, כך שהיה לי זמן לפתח את הרעיון, שבכל מקרה אינו צריך להיות מוגמר לכנס, בו אתה מציג משהו שהוא בתהליך. כך שהכל אפשרי.

 

[I Was Hoping]

זאת בדיוק הייתה ההתלבטות שלי

ואת הלילה האחרון העברתי בהחלטה תוך כדי יישום, משום שהדד ליין הוא היום בבוקר. להגיד שעוד לא עשיתי את המחקר יהיה לא לגמרי נכון - אני יודעת מה ייכתב בו ומה התשובה לשאלת המחקר שלי, אותה גיליתי תוך כדי קריאה ונבירה מחקרית. פשוט לא כתבתי את זה בצורה אקדמית סופית עדיין, מפני שאני בעיצומו של התהליך. כתבתי את האבסקרקט בצורה עתידית תוך כדי הצגת השאלה והתשובה, והראיתי שהתשובה כבר ידועה לי. אני מקווה שעשיתי טוב... לזה אני מתכוונת כשאני אומרת, שהלוואי והיו חוקים כתובים לכל ההתלבטויות האלה, למה מותר ומה אסור, במקום מה נהוג ומה כדאי. זה היה חוסך לי המון לחץ וכאבי בטן. תודה רבה על הדיון, השאלה הזאת מאוד מעניינת אותי.

 

[mummy]

ברור שהאבסטרקט מבוסס על מחקר שכבר עשית

אבל לא בהכרח על זווית שכבר הצגת איפה שהוא או שכבר ניסחת לעצמך את התובנות לגביה. כלומר יש מחקר, יש ממצאים, יש הרבה זוויות להתייחס אליהם - ובכל פעם מתייחסים מזוית אחרת. ובענין הדיון שלכן למטה - יש הבדל בין אבסטרקט לכנס, לבין הצעה (פרופוסאל) למלגה או מענק - זה שני דברים שונים, לא? הראשון מבוסס על משהו שכבר עשית ואת יודעת, ואת מציגה בכל פעם מזווית אחרת. השני מציע כיוון חדש למחקר, יכול להיות שהוא מבוסס על מחקר קיים שכבר עשית וממשיך אותו, אבל את מציעה ללכת לכיוונים אחרים, שעוד לא ברור מה יצא מהם. ובמובן הזה דפנה צודקת לדעתי - כותבים את ההצעה כשברור לכולם שהקשר בינה לבין מה שיהיה אחכ הוא לחלוטין לא מחייב.

 

[22ק ו ס ם]

לא צריכה להיות שום בעייה

אלא אם כן מדובר במחקר ספציפי שאין לך את הנתונים לגביו, את יכולה לתאר את המחקר שלך בקוים כלליים ואת מה שאת כן יודעת. זה מאוד מקובל ואין לך מה לחשוש.

 

[אבן ניר ומספרים]

שני הדברים מקובלים

גם להציג תקציר למחקר שכבר בשלבים מתקדמים וגם למחקר שהוא בשלב יותר ראשוני. לכנס השנתי אצלנו מגישים בערך שנה לפני את האבסטרקט, וזאת בדיחת קרש קבועה בהרצאות, שנושא ההרצאה אפעס השתנה מזה הכתוב בתוכנית. כל עוד התקציר התקבל, ההרצאה טובה, והוגש גם מאמר - זה לחלוטין במסגרת כללי המשחק.