התייעצות

[ttReU]

התייעצות

שלום לכולם.. רק עכשיו גילתי את הפורום הזה וחבל שרק עכשיו.. חזרתי לפני שבוע מהמסע לפולין.. ואני עכשיו פשוט בOUT רציני.. אני מרגישה שזה היה קצר מידי ( היינו 8 ימים).. כיאלו לא הספקתי למצות ולחוות את פולין עד תום.. יש לי איזשי ריקנות כאזות.. אחרי כל המסע הזה עם כל הרגשות המעצימות לחזור לכאן לשיגרה הסתמית הזו.. ללימודים ולעבודה הכול נראה לי כ"כ חסר טעם פתאום. אני כ"כ רוצה לחזור לפולין... יש כאן בטוח אנשים שהיו וחוו את המסע.. מה עושים עכשיו לעזעזל ??

 

[מדריך פולין]

מה עושים עם זה עכשיו

שלום לרעות... מה עושים עכשיו עם המסע... שאלה מצויינת. ואין, פשוט אין תשובה אחת. וזה שהכל נראה אחרי המסע תפל וחסר טעם, זה כל כך ברור. והאמיני לי שגם לי כמדריך לוקח כמה וכמה ימים לחזור לעצמי. אפשר לחשוב על כמה דברים אבל, הכי חשוב זה מצד אחד לא להרפות, לא לתת לעצמך לצאת מהעניין בנושא אבל מצד שני לשמור על מינון נכון, לא להפוך לטיפוס שואתי, פשוט לחזור ולחיות. אפשר לחשוב על כמה רעיונות כמו - הכנסת ספרים בנושא לרשימת הקריאות שלך (אני מניח שאת מאלה שעוד קוראים ספרים....) אם רוצים באמת לעשות משהו זה למצוא בסביבת המגורים שלך ניצול שואה ולהיות איתו קצת, משהו כמו שעתיים בכל שבוע. גם אם הוא לא צריך ממש עזרה. ניתן למצוא ניצולי שואה בעזרת לשכת הרווחה במקום מגורייך או באמצעות ארגוני הניצולים ואם תצטרכי עזרה, אשמח לסייע. שבוע טוב מדריך פולין

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gifבמותם ציוו לנו את החיים

והחיים זה שגרה- לימודים, עבודה, חברים, משפחה.. צריך לתת לדברים לשקוע, זה באמת לוקח קצת זמן. 8 ימים בפולין במסע זה בד"כ מרוכז כמו חודש, את מוזמנת לחלוק איתנו חוויות שעברת שם

שבוע טוב

 

[שירנות]

היי

אז קודם כל ברוכה הבאה

גם לארץ וגם לפורום

ועכשיו לעניין, אין לך מה להרגיש שונה,דיברתי עם המון אנשים שהרגישו ככה,וגם אני בעצמי הרגשתי דברים דומים. נורא קשה לחזור מייד לחיים הרגילים,אחרי דברים כמו שרואים שם,ואחרי שלומדים שם כל כך הרבה,ולא רק על השואה,אלא גם על החיים ועל עצמך,קצת קשה לחזור מייד ללימודים ועבודה וכו'. אז קודם כל רק שתדעי שאת לא לבד אני אישית פשוט לקחתי ת'זמן. הרי,אם תחשבי בהיגיון על העניין,המסע הזה הוא 8 ימים מאוד מרוכזים ומאוד מאוד אינטנסיבים שקורה לך כל כך הרבה דברים בהם. זה הגיוני שזה לא יעלם ברגע שחוזרים לארץ,וגם לא שבוע אחרי. צריך זמן לעכל,להסתגל בחזרה לשיגרה, לתת להכל לחלחל. אני מאמינה שעם הזמן את תתחילי לחזור לעצמך וגם השיגרה תיראה לך הרבה פחות טפלה. ואת יודעת,לא חשבתי על זה אף פעם עד שחזרתי מהמסע ודיברתי על זה עם המדריכה שלי אבל מה שאמרו פה לפני הוא לגמרי נכון... "במותם ציוות לנו את החיים!" זה באמת באמת פשוט הכי נכון שיש. ולגבי זה שאת רוצה לחזור לפולין, ואוו אין לך מושג כמה שגם אני רוצה לחזור(ועברה כבר שנה).אני זוכרת שישבתי עם חברים איזה חודש וחצי אחרי המסע ודיברנו ופשוט כל כך התגעגענו לפולין. רוב מי שנסע רוצה לחזור. המסע הזה מיוחד,אין ספק,והוא משאיר בנו משו מאוד מאוד גדול ולפעמים אפילו קצת כבד שקשה להתמודד איתו... אבל זה כל היופי שבו. הרי אם הוא לא היה משאיר בנו את כל הדבר הזה,אז מה זה היה שווה? זה היה הופך אותו לסוג של דבר דיי סתמי... טיול שנתי או משו בסגנון צריך פשוט לתת לעצמך את הזמן,זה יסתדר,לאט לאט את תתחילי לחזור לעצמך והטעם שקצת נעלם מהשיגרה יחזור אלייה. הממ...מקווה שעזרתי לך

אגב,אני זוכרת שגיברתי עם המדריכה שלי לגבי זה והיא אמרה לי שגם היא מרגישה ככה כל פעם שהיא חוזרת אחרי מסע וגם לה לוקח זמן להתאפס על עצמה ולחזור לראות את הטעם שבשיגרה. ככה שלא רק שאת לא היחידה,אפילו המדריכים מרגישים ככה כל פעם מחדש

 

[מחצית הפונקציה]

אמאלה! הזדהתי עם כל מילה של כל אחד מהכותבים.

לי היה הכי קשה לחזור לביה"ס אח"כ, ולפגוש את כל אלה שלא יצאו (אצלנו די הרבה לא יצאו) שחושבים שהם מבינים, אבל הם בכלל לא. כולנו (כל המשלחת) הסתובבה בהלם שבועיים אחרי המסע... ה"נחיתה" לשגרה לקחה די הרבה זמן... טיפ- לדבר עם אנשים שעברו את זה, זה די עוזר. ככה שהתחלת טוב בהודעה שכתבת. אני דיברתי עם בת דודה שלי שנסעה לפני 8 שנים, זה היה לי מעולה. הטיפ שהמדריך נתן- לעזור לניצולי שואה וכדו' הוא נכון, אבל יש לי עוד טיפ (שהבת דודה שלי נתנה לי) אם את לא רוצה להכנס למסגרת של התנדבות. במסע הזה ממש מתבגרים וסוף המסע הוא הזדמנות מצויינת להמשיך את ההתבגרות הזאת גם הלאה, כי בשלב הזה זה הרבה יותר קל, ולהחליט כל מיני החלטות, כמו למשל להפסיק להיות קטנוניים. בהצלחה רבה, ו"נחיתה" קלה.

 

[Efrat K]

אני די התפלאתי גם כן ככה

בכלל,לקחתי יום חופש לאחר מכן בזמן שכולן הגיעו לבי"ס והייתי בטוחה שכולן יבריזו כי זה היה חתיכת מסע,חשבתי שבנות ירצו לעכל את מה שראינו והתאכזבתי... יום אחרי שחזרנו הכל חזר לקדמותו ואני לא חושבת שמשהו השתנה אצל מישהי מהבנות וזה חבל.