התייעצות:

[אבא של נעם]

התייעצות:

שוחחתי לפני כמה ימים עם בחור עיוור (שרידי ראיה מועטים בלבד). הוא סיפר שבמהלך שיקום שעשה לפני כמה שנים סיפרו לו שקבלת כלב נחיה כרוכה בבירוקרטיה רבה, תהליך ארוך ולא פשוט, ועלות כספית. זה ההסבר שקיבל ממורת ניידות. שלושת הדברים אינם נכונים עובדתית, מה שלא הפריע לו להאמין בזה במשך שנים. סקר שנערך לאחרונה על ידי השרות לעיוור העלה שחלק גדול ביותר מהעיוורים שיכולים להעזר בכלב נחיה מבחינת גיל ומצב רפואי אינם יודעים מה משמעות כלב הנחיה עבורם, ובמה כרוכה קבלת הכלב. שיחת טלפון אחת עם אותו בחור שכנעה אותו לבוא לראות במה מדובר ולקבל הסבר מאנשי המרכז לכלבי נחיה, ולא ממישהו "יד שניה". הוא פנה לשם, קיבל הסבר, והחליט מיד שזה מה שהוא רוצה. האם מישהו כאן יכול להאיר את עיני לגבי המצב המוזר הזה? מדוע ישנם כל כך הרבה עיוורים וכבדי ראיה שאינם יודעים מה יכולה להיות משמעות כלב נחיה בחייהם? זה כמו שאנשים רואים לא היו מבינים מה משמעותה של מכונית. אני לא תופס את זה. אשמח לשמוע כל התייחסות, ובעיקר חוויות אישיות אם יש למישהו. אריק.

 

[softwar100]

תהליך השיקום

שלום רב אני ליקויית ראייה בעלת תעודת עיוור ברמת העיקרון כדי לקבל כלב נחייה אין צורך בתהליך בירוקרטי ארוך... מה שידוע לי זה שמורה שיקומית צריכה למליץ ומשם זה מתגלגל די מהר הבעיה היא לא כאן... הבעיה היא בכל מה שקשור בשיקום מקצועי לאנשים עיוורים. הבעיה היא ביחס המזלזל והמשפיל שמקבלים הרבה עיוורים וליקויי ראייה מרשויות הרווחה... הם לא רוצים שנשתקם באמת - כי אז העבודה שלהם תיפגע אז נוח למשוך הכל ולעכב שנים... כמה שאפשר. הבעיה עוד מסתבכת כאשר ישנם עובדים סוציאליים פשוט טיפשים וחסרי ידע ומעוף ורצון לעזור... כאלה שהמערכת הבירוקרטית שחקה אותם והם משליכים את זה על העיוורים המסכנים. ככה שהבעיה היא לא בלקבל כלב נחייה או מקל או כל דבר שהוא יחסית בסיסי ומתבקש הבעיה היא חמורה ועמוקה יותר בכל מה שקשור לשקום מקצועי לאנשים בגיל העבודה בכלל ובעיר כשמדובר בחברה צעירים. הסקרים של השירות לעיוור לא שויים הרבה... אני לא יודעת איזה מדגם הם בוחרים אבל אני גם יודעת על מחקרים שלא מתפרסמים בגלל התוצאות העגומות של השיקום. ועוד משהו... הרבה עיוורים וליקויי ראייה חושים לדבר חוששים לפעול למען שינוי... כי הם פוחדים שהרווחה תפגע בהם... זה מה שיש לי להגיד בנתיים

 

[אבא של נעם]

כמה תיקונים:

1. על מנת לקבל כלב נחיה, או לפחות לבדוק אם זה מתאים, כל מה שצריך זה להתקשר למרכז הישראלי לכלבי נחיה. אין צורך בהמלצה מאף אחד. עוד דוגמא מצויינת לכך שאנשים שיכולים אולי להעזר מאוד בכלב נחיה לא יודעים את הדבר הכי בסיסי - מה צריך לעשות על מנת לבדוק את זה. 2. אני מסכים ששיקום מקצועי הוא הדבר החשוב ביותר. 3. את הסקר שהזכרתי ערכה אחת מחברות הסקרים הטובות בארץ, ותוצאותיו אכן לא קלות. 4. יש קבוצה שאינה חוששת לדבר ולפעול - קוראים לה "אומץ לשינוי". אני ממתין בסבלנות לכך שייכנסו לפורום שלנו ויציגו את עצמם באופן מסודר, לפחות אחת מהם משתתפת כאן באופן די קבוע. נסיכה, את שומעת?

 

[softwar100]

שינוי

שלום רב, אני מדברת מתוך ניסיון מר וכואב של תהליך השיקום זה לא שיקום מה שהם עושים לנו זה דמורליזציה - השפלות, פגיעה בביטחון העצמי ועוד כמה מילים לא יפות. במיוחד הם נהנים לפגוע באקדמאים שבנינו ולדאוג לכך שהם לא ישתלבו באמת באמת בשוק העבודה בקשר לאומץ לשינוי - שמעתי משהו על החברה האלה אבל הם רוצים שנפעל בהתנדבות שזה עוד דבר שמקומם... למה אני צריכה להתרוצץ בכל הארץ בשבילם ולבזבז כספים וזמן על חשבוני... בשביל מה? בשביל לנפח להם את האגו... חוץ מזה אני מבטיחה לך שאנחנו מתחילים לפעול אבל לא ברמה של הידברות איתם כי זה כבר מיצה את עצמו ולא מוביל לשום דבר עכשיו הגיע הזמן לפעול בדרך קצת יותר אגרסיבית כי אכן הגיע הזמן לשינוי!!! אגב מי שמעוניין לספר סיפור אישי על תהליך השיקום שלו ועל היחס המשפיל של רשויות הרווחה מוזמן לכתוב לי במייל ל [email protected] אני אקרא אד הדברים ואתייחס ואם יהיה צורך ונכונות לשיתוף פעולה נוסף נשמח שעוד אנשים יצטרפו למאבק חשוב לי לציין שאנחנו לא ארגון אלא אנשים פרטיים שנמאס להם מארגונים כאלה ואחרים שלא באמת מעניין אותם ה"שינוי" ומעוניינים לקדם קודם כל את האינטרסים שלהם ואגב איפה אפשר לקרוא את הסקר הזה ותוצאותיו?

 

[arie2507]

תגובה

שלום רציתי לומר שאני מסכים עם כל מילה. רציתי עוד לחזק ולהדגיש: שאותם עוס"ים פשוט לא מאמינים בשיקום... הם גם לא בהכרח מגיעים מהתחום... למשל ידוע לי שאנשים באו בכלל מתחום הנוער וכדומה. ישנן מחלקות שיקום מפוארות למדי, עובדים רבים שמגיעים לעבודה פיזית... אבל אין תהליך שיקום רציני... אין אנשים מוכשרים לכך, אין אנשים יצירתיים ופתוחים לנושא, אין אנשים "משוגעים" לנושא, אין רצון ומוטיבציה ובקיצור אין! כך זה נראה בשטח! אותם "עובדים" יתרצו חידלון זה בהעדר תקציבים, בשכר נמוך שלהם עצמם ועוד תירוצים שונים ומשונים. אני אומר שטויות במיץ עגבניות... שכר של ע"וס במשרה של שישים אחוזים מרוויח בסך 4500 שקלים, הלוואי עלינו... כמוכן מה קשור שכרם לאי תפקודם, הם לא חייבים להישאר שם... לא רק זאת, ישנם תקציבי עתק במשרד הרווחה, השאלה היא מה סדרי העדיפויות שם? היכן משובץ נושא השיקום בסדר העדיפות שלהם? בכלל אוכלוסיית העיוורים נופלת בין הכיסאות ומצבם בישראל קשה עוד יותר משאר האוכלוסיות. העיוורים לכאורה מטופלים ע"י השרות לעיוור ושרותי הרווחה ולא ע"י הביטוח הלאומי. אלא שלפנינו גוף כשרות לעיוור שהינו "אימפוטנטי וחסר תפקוד בלשון המעטה... אנו כאמור לא מוכרים כנכים בביטוח הלאומי... מה נותר?! נכון, אין לנו "אימא ואבא", אין למי לפנות והמצב חמור ביותר. כן, אני מסכים גם שהביטוח הלאומי אינו "אגוז" קל לפיצוח, אבל לפחות זהו גוף שעובד לפי כללים, לפי ספר... ואפשר להיאבק בו... אולם, קשה להיאבק נגד גוף שאין לו כללים – כמו השירות לעיוור ורשויות הרווחה, כל אחד עושה מה שהוא רוצה והאנרכיה חוגגת... אפשר לכתוב בלי סוף על הטרגדיה של העיוורים וליקויי הראייה...

 

[אבא של נעם]

אם כך,

מה לדעת שניכם אפשר לשפר?

 

[arie2507]

זה מה שצריך לעשות

זה מה שצריך לעשות יש לערוך ארגון מחדש בשרות לעיוור אם רוצים להישאר במתכונת זו: צריך לדאוג שכל אנשי השיקום יבואו מתחום השיקום, יעברו רענון כל תקופה, בשיתוף העיוורים יש להגדיר מחדש את מטרות השיקום, גישות ודרכים, מה שיחייב רענון תקנות וכל אלה שיעלו בקנה אחד עם עיקרון הנורמליזציה. יש להגדיר את עיקרון הנורמליזציה לא כאידיולוגיה בלבד אלא להופכה הלכה למעשה לגישת עבודה ודרך חיים בשטח. לשם כך יש צורך שהעיוורים/לקויי ראייה ייקחו חלק פעיל בכל הארגון מחדש וההגדרות החדשות הלללו. אם בכוונתנו להמשיך עם המר"שלים והאגודות למען העיוור כולל המרכז לעיוור יש צורך להגדיר בתקנה מחייבת שנותני השרותים יבואו מקהילתנו בעלי הכישורים המתאימים. רק כך נוכל לתת דוגמא טובה לכלל החברה ולהניע את נושא המודעות... יש בהחלט הרבה מה לעשות ואנו מתכוונים לעשות זאת!

 

[softwar100]

אני חושבת ש:

אני אישית חושבת שאת כל הנושא של שיקום מקצועי יש להעביר למוסד לביטוח לאומי הם עושים עבודה הרבה יותר טובה פרקטית ואפקטיבית בנושא אני גם חושבת שהגיע הזמן שציבור העיוורים וליקויי הראייה המקבלים תעודת עיוור לצמיתות צריכים להיות מוגדרים כנכים במוסד לביטוח לאומי ולקבל אוטומטית שירותים מיוחדים - בלי לחשוב בכלל איפה הם גרים, איך הם נראים וכו' כל הנושא של ההדרכה השיקומית צריך להיות מופרד מיידית מהרשויות הרווחה בערים כי אנשים פשוט לא מקבלים... עושים להם את המוות בגלל שיקולי תקציב כמו שהוציאו את הטיפול של דמי ליווי מהרשויות ברווחה בערים השונות ככה יש להוציא מהם את הטיפול בהדרכה שיקומית ובניידות ולהעביר את זה ישירות למדור להדרכה שיקומית אני רוצה להגיד לכם שאני מכירה את הרווחה מקרוב כל כך והם פשוט לא מתפקדים אני גרה בעיר גדולה שיש בה שני עובדים סוציאליים המטפלים בעיוורים והן פשוט לא עושות כלום שני עובדות סוציאליות שני בנות שירות שמיועדות רק לנוש של עיוורים וכלום לא מתקדם את רוב היום הן מבלות בדיבורים וקשקושים לא רלוונטיים ובשעות הצהריים לוקח להם שעה להחליט מה הן רוצות לאכול ואז הן אוכלותצ שעה ואז גם נגמר היום מה שהכי עצוב זה שהאנשים האלה עם עובדי ממשלה ואי אפשר לפטר אותם אי אפשר לגעת בהם... הם יכולים לעשות ולהגיד מה שהם רוצים ואין מי שייתן על כך את הדעת ויבקר עליהם אני יכולה להמשיך פה עוד שעות ארוכות אבל זהו בנתיים

 

[אבא של נעם]

איזו התלהבות חיובית!

אריה, את כל זה צריך לעשות ברמה ממשלתית, משרד הרווחה והשרותים החברתיים או השר. אני שואל מה אנחנו, האזרחים, יכולים לעשות. כתבת "יש בהחלט הרבה מה לעשות ואנו מתכוונים לעשות זאת!" - למי אתה מתכוון ב"אנו"? ואיך אפשר לעזור לכם?

 

[softwar100]

אני אגיד לך איך

לא שאלת אותי אבל בכל זאת... אני ואריה ידידים טובים צריך לכתוב לנו מייל עם סיפור אישי של אדם שעבר גיהנום מול רשויות הרווחה המטפלים בעיוורים. כמו כן רצוי שיהיה מדובר באנשים שלא יכתבו סתם ויהיו מוכנים גם לקחת חלק פעיל במאבק שלנו שיגיע גם לתקשורת וגם ברמות גבוהות יותר אם יהיה בכך צורך. לדעתי יש להרבה אנשים עיוורים וליקויי ראייה יכולת לתבוע דין וחשבון מרשויות הרווחה וגם ברמה המשפטית על ההתנהגות הבלתי נסבלת והבזויה שלהם. למשל לא ייתכן שבמהלך וועדת שיקום עם רכזי השמה ועובדים סוציאליים ישבו אנשי מקצוע ופשוט ישפילו אדם לקויי ראייה / עיוור על בחירות שעשה בחיים, על העדפותיו ונטיותיו ויעשו ממנו קרקס וגם לא יציעו לו שום דרך לפתרון או להתמודדות או למציאת עבודה... בקיצור בזבוז של כסף וזמן יקר תוך גרימת עוגמת נפש אז הפעם אנחנו מחפשים אנשים כאלה - ליקויי ראייה ועיוורים שנעשה להם עוול אני יודעת שיש הרבה כאלה ואני יודעת שיש הרבה כאלה ששותקים - אותם אנחנו לא מחפשים.

 

[arie2507]

התגובה

אנו האזרחים חייבים להניע את המשרדים הממשלתים וביניהם משרד הרווחה להביא לשינוי המיוחל. הרי ברור לכולנו שאותם משרדים ממשלתיים לא יעשו זאת מעצמם. י בשלב זה מדובר בקבוצת אנשים שאיכפת להם מהמצב, אנשים ששבעו מהתארגנויות חולפות וחסרות עמוד שידרה... כל מי שמעוניין לקחת חלק בפעילות שישלח מייל ל... (אילנה תכניסי את הכתובת שרשמת בהודעתך הקודמת). נשמח להצטרפותם של אנשים פעילים וחדורי מוטיבציה הפעם להצליח! אילנה, מה דעתך? מאחל כל טוב,