hadasarbel
New member
התייעצות!!!!!!!!!!
ערב טוב. אני אמא לשניים, בת 3 ובן שנה. ביתי ילדה מקסימה, עד כה לא נתקלתי אצלה בשום התנהגות שלילית מאוד, קשה, לא נתבקשתי ממש לכעוס, אלא רק להציב גבולות הגיוניים. היום נתקלתי במס' מקרים שהצליחו להוציא אותי מדעתי, היה לי כל כך קשה איתה שלא האמנתי שזו אותה ילדה..... היה לה יום לא קל בגן, בעיקר בגלל שהתקשרתי לשאול עליה ועל אחיה ונתנו לי לדבר איתה.....(שזו הייתה טעות), מאותו הרגע היא פשוט לא שיתפה יותר פעולה בגן וכשבאתי לקחת את אחיה הקטן בצהריים לקחתי גם אותה כי הבנתי שממש קשה לה. כשהגענו הביתה רציתי להשכיב את שניהם והיא פשוט עשתה הכל כדי לא ללכת לישון ולהפריע לי להשכיב את הקטן (שעדיין יונק ולכן הייתי חייבת להניק אותו), היא ממש התנהגה בצורה שהביאה אותי לכעס, להחזרתה למיטה הלוך ושוב עד כדי כך שבסוף התייאשתי (מה שלא קרה מעולם) ולא הצלחתי להשכיב אף אחד מהם. (עד שבעלי הגיע והיה איתה קצת ואני השכבתי את הקטן שהיה עייף מאוד.....). אמרתי לה שעל ההתנהגות הלא נעימה הזו תענש ואכן כל אחה"צ לא יצאנו ההחוצה, לא קיבלה חטיף/קרטיב ולא באו אליה חברים. היא ניסתה עוד מס' פעמים לעשות דווקא אחה"צ (לזרוק דברים בארוחה, לגעת בדברי חשמל מסוכנים וכו') אבל השתדלתי לא להיגרר איתה שוב לכעס כזה כמו בצהריים. אני ממש לא יודעת אם פעלתי נכון, כיצד רצוי להגיב, הרגשתי שאיבדתי שליטה וזה הרגיש ממש רע. לא רוצה להיות במקום הזה כלל. אני ממש מרגישה שהיא בודקת אותנו ואם לא נפעל כראוי כעת זה יימשך....... אשמח מאוד לעיצה!!!!
ערב טוב. אני אמא לשניים, בת 3 ובן שנה. ביתי ילדה מקסימה, עד כה לא נתקלתי אצלה בשום התנהגות שלילית מאוד, קשה, לא נתבקשתי ממש לכעוס, אלא רק להציב גבולות הגיוניים. היום נתקלתי במס' מקרים שהצליחו להוציא אותי מדעתי, היה לי כל כך קשה איתה שלא האמנתי שזו אותה ילדה..... היה לה יום לא קל בגן, בעיקר בגלל שהתקשרתי לשאול עליה ועל אחיה ונתנו לי לדבר איתה.....(שזו הייתה טעות), מאותו הרגע היא פשוט לא שיתפה יותר פעולה בגן וכשבאתי לקחת את אחיה הקטן בצהריים לקחתי גם אותה כי הבנתי שממש קשה לה. כשהגענו הביתה רציתי להשכיב את שניהם והיא פשוט עשתה הכל כדי לא ללכת לישון ולהפריע לי להשכיב את הקטן (שעדיין יונק ולכן הייתי חייבת להניק אותו), היא ממש התנהגה בצורה שהביאה אותי לכעס, להחזרתה למיטה הלוך ושוב עד כדי כך שבסוף התייאשתי (מה שלא קרה מעולם) ולא הצלחתי להשכיב אף אחד מהם. (עד שבעלי הגיע והיה איתה קצת ואני השכבתי את הקטן שהיה עייף מאוד.....). אמרתי לה שעל ההתנהגות הלא נעימה הזו תענש ואכן כל אחה"צ לא יצאנו ההחוצה, לא קיבלה חטיף/קרטיב ולא באו אליה חברים. היא ניסתה עוד מס' פעמים לעשות דווקא אחה"צ (לזרוק דברים בארוחה, לגעת בדברי חשמל מסוכנים וכו') אבל השתדלתי לא להיגרר איתה שוב לכעס כזה כמו בצהריים. אני ממש לא יודעת אם פעלתי נכון, כיצד רצוי להגיב, הרגשתי שאיבדתי שליטה וזה הרגיש ממש רע. לא רוצה להיות במקום הזה כלל. אני ממש מרגישה שהיא בודקת אותנו ואם לא נפעל כראוי כעת זה יימשך....... אשמח מאוד לעיצה!!!!