im the cool taste
New member
התייעצות
מנסה את מזלי גם כאן
בחור חדש, יוצאים כחודשיים והכול באמת מעולה- יש משיכה, תקשורת, כימיה, תחומי עניין פחות או יותר.
אבל, יש כמה דברים, ספק שטחיים וספק לא, שמטרידים אות ורציתי לשמוע את דעתכם הכנה לגבי הקריטיות של העניין. אז ככה:
- אני סטודנטית לתואר ראשון, הבחור לומד מקצוע, אבל הוא לא עושה תואר. ראיתי שרשור דומה פה בעמוד..העניין הוא שאני לומדת די קשה לתואר ובאיזשהו מקום אני מרגישה שהייתי רוצה מישהו שהוא במצב דומה בחייו ושירכוש השכלה דומה.
- הבחור ביזבז המון זמן בלעשות כלום- עבודות מזדמנות וכאלה. אני מתקשה להבין איך הוא לא ניצל את הזמן הארוך הזה להתקדם לעבודה רצינית יותר, לטוס לטיול בחו"ל (זה כן מעניין אותו והייתה לו יכולת כלכלית) או אפילו ללמוד משהו. בקיצור לעשות עם עצמו משהו! אני חוששת שזה מעיד על חוסר שאפתנות ומין חוסר מעש כללי כזה. למרות שאני אציין שדיברנו על זה וכרגע הוא לומד למקצוע ומתכוון להמשיך בזה עד לרמה די גבוהה.
- יש בינינו פערים חברתיים- לו יש בערך שני חברים והוא מסתפק בזה, אני לעומ"ז (עם כל הצניעות) בנאדם שצריך הרבה אנשים בחיים שלו, אני משתדלת מאוד לשמור על קשרים, להיפגש עם חברים, אוהבת את ההמוניות הזו. אני חושבת שבקשר כל צד אמור להיות עולם שלם משל עצמו, השאלה אם פערים כאלו פוגעים בהנחה הזו?
אשמח לתגובתם הכנה חברים
מנסה את מזלי גם כאן
בחור חדש, יוצאים כחודשיים והכול באמת מעולה- יש משיכה, תקשורת, כימיה, תחומי עניין פחות או יותר.
אבל, יש כמה דברים, ספק שטחיים וספק לא, שמטרידים אות ורציתי לשמוע את דעתכם הכנה לגבי הקריטיות של העניין. אז ככה:
- אני סטודנטית לתואר ראשון, הבחור לומד מקצוע, אבל הוא לא עושה תואר. ראיתי שרשור דומה פה בעמוד..העניין הוא שאני לומדת די קשה לתואר ובאיזשהו מקום אני מרגישה שהייתי רוצה מישהו שהוא במצב דומה בחייו ושירכוש השכלה דומה.
- הבחור ביזבז המון זמן בלעשות כלום- עבודות מזדמנות וכאלה. אני מתקשה להבין איך הוא לא ניצל את הזמן הארוך הזה להתקדם לעבודה רצינית יותר, לטוס לטיול בחו"ל (זה כן מעניין אותו והייתה לו יכולת כלכלית) או אפילו ללמוד משהו. בקיצור לעשות עם עצמו משהו! אני חוששת שזה מעיד על חוסר שאפתנות ומין חוסר מעש כללי כזה. למרות שאני אציין שדיברנו על זה וכרגע הוא לומד למקצוע ומתכוון להמשיך בזה עד לרמה די גבוהה.
- יש בינינו פערים חברתיים- לו יש בערך שני חברים והוא מסתפק בזה, אני לעומ"ז (עם כל הצניעות) בנאדם שצריך הרבה אנשים בחיים שלו, אני משתדלת מאוד לשמור על קשרים, להיפגש עם חברים, אוהבת את ההמוניות הזו. אני חושבת שבקשר כל צד אמור להיות עולם שלם משל עצמו, השאלה אם פערים כאלו פוגעים בהנחה הזו?
אשמח לתגובתם הכנה חברים
