התייעצות

[WeAreFine]

התייעצות

בוקר טוב , יש לנו ילד בן 6.5 בכיתה א . אנחנו בטיפול רגשי והדרכת הורים עקב מספר לא מבוטל של בעיות בבית ובבית הספר. בתחילת תהליך של אבחון. הפסיכולוגית מצביעה על דימוי עצמי נמוך וקושי בהמללה ובמנטליזציה (מתבטא בתגובת יתר למה שקורה לו..) כיוון שהעניין מורכב לא אלאה בפרטים.
לשאלתי : 1. הפסיכולוגית רמזה כי התהליך יכול להיות ארוך - אנו מטופלים כבר כשישה וחצי חודשים והיא נתנה דוגמא לילד המטופל אצלה כשש שנים. זה נשמע לי המון ולמען האמת גרם לי לתהות לגבי יעילות הטיפול... מה דעתכם?
2.בשעות שהילד מבלה אצלה כמעט ואין בינהם תקשורת - משחקים במשהו והולכים. נדמה לי שלא יעיל. האם אתם מכירים שיטות טיפול אחרות לחיזוק הדימוי העצמי - חושש מבעלי חיים ושונא יצירה כך שאומנות וטיפול בבעלי חיים נפסל. מה עוד ?

אשמח לטיפים ולחוות דעת

תודה !

 

[מעייןביט]

טיפול יעיל או לא יעיל

שלום לך,
לא ברור לי לגביי נושא האיבחון - האם הפסיכולוגית המאבחנת היא גם המטפלת? בדר"כ נהוג להפריד בין הדברים. איבחון יכול לקחת בין פגישה אחת ל-3 פגישות בדר"כ, ולאחר מכן יש לחכות זמן מה עד שדו"ח האיבחון מוכן, ומקיימים פגישה נוספת של ההורים עם המאבחנת כדי לשמוע ממנה על תוצאות האיבחון ולקבל ממנה את האיבחון המפורט.

לגביי איבחון יעיל או לא יעיל - לטיפול דינמי לוקח בדר"כ הרבה מאוד זמן עד שרואים אפקטיביות, ולעיתים קרובות קשה מאוד לראות את ההשפעות שלו.
אני באופן אישי כאשת טיפול לא חושבת שילדים צריכים להיות שנים בטיפול, גם חצי שנה נראה לי קצת הרבה, אלא אם מדובר על בעיה התפתחותית או על קושי מאוד גדול ומורכב שקשור בהתקשרות של הילד עם הוריו, וגם אז הייתי מעדיפה לטפל בהורים מאשר בילד, כדי שהם יוכלו לתת לו 24/7 סביבה בטוחה ומאפשרת מאשר שיהיה לו אחת לשבוע לשעה סביבה בטוחה ומאפשרת.
עדיף שילד בזמנו החופשי יהיה בחוגים וילמד מיומנויות חדשות מאשר שיהיה בטיפול. זאת תפיסת עולמי.
מהמשפט וחצי שכתבת על ילדך קשה לי להבין במה בדיוק הוא מאובחן ואיפה הקושי שלו, לכן קשה לי להמליץ לך על שיטת טיפול מסוימת.
יש מטפלים שעוסקים בטיפול ממוקד מטרה בילדים. למה הכוונה? קובעים יחד עם ההורה והילד מטרה לטיפול, ואז קובעים יחד מה הדרך להגיע אליה ומתי נדע שחל השינוי.
הטיפול יעיל ורואים את ההשפעה שלו תוך זמן קצר יחסית לטיפול דינמי כפי שתיארת כאן. גם טיפול ממוקד מטרה יכול להיות דרך משחק, אומנות או בע"ח, כפי שתיארת כאן, מה שקובע זה פחות הכלי בו משתמש המטפל כדי ליצור את התקשורת עם הילד, אלא יותר תלוי בגישה הטיפולית שלו.

 

[WeAreFine]

היי , לשאלתך-

המאבחנת אינה המטפלת . אנחנו בשלבים מוקדמים מאוד של אבחון שאנחנו יזמנו - לדעת המטפלת הקושי הוא רגשי והיא לא דיברה בכלל על איבחון. הסיפור הוא באמת ארוך וקשה להיכנס אליו באינטרנט, שאלתי היא עקרונית לגבי אורך טיפול בילדים ולגבי מסגרות טיפול - הקושי המרכזי על הפרק כרגע הוא קושי חברתי . מדובר בבית מאוד מאוד תומך רגיש ומכיל שהילדים בו הם במקום הראשון בסדר העדיפויות וההתנהלות . לא מדובר בבעיה בקשר של הילד עם ההורים להיפך הקשר הזה הוא נקודת אור מאוד גדולה ...
תודה על תשובתך ואשמח להתייחסות לנ"ל.

 

[מעייןביט]

אנסה להתייחס

כאמור, בתפיסת העולם שלי אין צורך שילד יהיה כל כך הרבה זמן בטיפול.

קושי רגשי או חברתי זה מאוד כללי. אבל, למשל אם מקור הקושי הוא בעקבות קושי להשתלב חברתית וחוויה רעה (למשל חרם או משהו דומה שחווה) מה שגורר נניח תגובה הימנעותית שלו, או התיחסות לא נכונה לילדים בבי"ס, אני חושבת שטיפול התנהגותי קוגניטיבי או קבוצת כישורים חברתיים יכולה מאוד לעזור. אם את רצה שאתייחס יותר בפירוט את מוזמנת לפנות אליי גם במסרים או במייל - [email protected]

 

[גרא.]

WeArefine.יש שיטות טיפול היכולות להתאים לילד.

ראשית,טיפול במשחק,טיפול בביליוגראפיה (ספרוטראפיה)
טיפול באמנות בתחוסים ספציפיים כמו נגינה על כלים,טיפול
בצילום וכדומה.התייחסות שיחתית לבעייה נעשית תוך כדי הטיפול.