התייעצות

[פלפלית79]

התייעצות

שלום לכם,

4 חודשים אחרי ניתוח טבעת.
סגורה 8.5 ומרוצה מההגבלה.

בד"כ שותה המון מים במשך הבוקר וכוס קפה , אוכלת משהו קל ובצהריים אוכלת ארוחת צהריים.
כאמור, במהלך היום שותה המון מים.

אתמול היה לי יום מאד עמוס ולחוץ ולא הצלחתי לשתות כמעט בכלל (2 כוסות מים לא נחשבות) וגם לא הצלחתי לאכול.

כשהשתחרר לי הלחץ בשעות הצהריים המאוחרות, כמעט ולא הצלחתי לשתות.
עשיתי טעות ושתיתי יותר מדי מים בבת אחת (כחצי כוס), וזה יצר לי לחץ מאד גדול בטבעת והתחילו לי כאבים באזור הטבעת ואז התחלתי להקיא.
במשך כשעה בערך הקאתי מים ומעין ליחה כזו וההרגשה הייתה מאד לא טובה.

גם לאחר מכן היו לי כאבים חזקים והרגשה לא טובה ולא הצלחתי לשתות - לא חם ולא קר.

רק לאחר כמה שעות, הצלחתי לאט לאט לשתות תה וככה שתיתי 2 כוסות תה.
זה פחות או יותר מה ששתיתי ו"אכלתי" אתמול.

לשמחתי זה לא קרה לי עד היום, אבל בסך הכל לא נעים - אבל לא נורא.

היום הקפדתי לשתות כל הבוקר, כמו שאני רגילה והכל בסדר.
כמובן שגם הצלחתי לאכול כמו שאני רגילה.

שאלתי היא כזו - האם לזה גורמות שעות "צום" שכזה ?
האם העובדה שלא שתיתי כל כך הרבה שעות (כולל הלילה) היא שהביאה לסגירה ממש של הטבעת?
האם זו הסיבה שאופירה ממליצה לאכול כל 2-3 שעות?

תודה רבה!

 

[קוביd1]

לא קרה שום דבר

מקרה חד פעמי בגלל יום עמוס ודחוס ,גם הטבעת הושפעה מזה ,זה קורה לפעמים ,אל תלחצי מהתופעה הזאת העיקר שהכל היום בסדר והכל חזר לקדמותו,.אופירה ממליצה לאכול כל כמה שעות שלא תגיעי הביתה אחרי הרבה שעות בלי אוכל ותטרפי את כל המקרר.
אל דאגה הרבה בריאות והצלחה בהמשך.



קובי

 

[אופירA]

ניתוח טבעת = חבלה במערכת העיכול

במקרים רבים הרפואה נאלצת לחבול בגופנו ולקלקל איברים תקינים, כדי להציל את חיינו ולתקן מצבים חיוניים יותר.
האיבר שנחבל יוכל להמשיך לתפקד גם לאחר החבלה.
אבל הוא כבר לא יהיה מושלם, ויהיה בתפקודו ליקוי זה או אחר, ברמה זו או אחרת. וזה דורש מבעליו של הגוף לדעת שהגוף שלו אינו מושלם, ויש לו "צרכים מיוחדים".

קיבה שחובלה ע"י ניתוח טבעת, למעשה נהיית צרה מאוד מאוד באיזור מסוים.
וכיוון שבכל קיבה רגילה השרירים מתכווצים ומתרחבים כתוצאה מכל מיני מצבים, וגם מצבי לחץ והורמונליים שונים, אז במקום שבו המרווח בין שרירי דפנות הקיבה צר במיוחד, השפעת השינויים הללו תהיה משמעותית במיוחד.

זה לא אומר שאסור לצום 24 שעות עם טבעת, או שאסור לעבוד בעבודה לחוצה.
אבל זה אומר שצריך להעניק לקיבה את צרכיה המיוחדים לאחר צום ולאחר עבודה לחוצה, ולזכור באופן כללי שצום ועבודה לחוצה אינם טובים לבריאות, כך שטוב להימנע מהם עד כמה שאפשר (אבל כמובן לא בכל מחיר). את השילוב שלהם בוודאי ובוודאי שיש למנוע!

זה אומר שצריך לשבור את הצום בהדרגה רבה רבה. יתכן שיש צורך בשתייה קצת חמה ו/או חלבית ו/או ממותקת בהתחלה (לכל גוף יש סוג התגובה שלו, וכל אחד חייב ללמוד את התגובה של הגוף שלו).
נראה לי שהבעיה היא ששתית מים בלהיטות ובלי הקשבה מספקת למתרחש בשרירי הוושט והפאוצ'.
ריר וליחה זה סימן שקשה לפאוצ' לעכל ו/או להכיל.
נראה לי שהלחץ שהשתחרר לך אחה"צ, לא השתחרר לגוף שלך בכלל. הוא עדיין היה בלחץ ובטראומה, הגם שלך כבר הרגיש יותר רווחה ומנוח בנפש.
הרבה קיבות עם טבעת מגבילה הגיבו ללחץ ולמתח ולאדרנלין גבוה ע"י נעילה כמו זו שהיתה לך.

אז כמו בכל דבר עם טבעת - אין לדעת מה יגרום כל מצב, אבל יש לדעת להיזהר ממצבים מסוימים שמועדים לנעילה. שילוב של צום עם לחץ זה אחד ממצבי הקיצון הבעייתיים ביותר. ואנשים כמונו צריכים להיזהר יותר מאדם בריא אחר מהשילוב הזה.

עם טבעת טוב מאוד להתרגל לינוק מבקבוק כל הזמן. להיות צמוד לבקבוק שתייה, וללגום לעיתים קרובות. זה עושה ניקיון בפאוצ' ומפעיל את שרירי הוושט באופן קבוע. כמו שצריך לשמן צירים של מכונה, אם רוצים שהיא לא תחרוק ותישבר.
זה גם מנקה את צנרת הוושט מפני כל מיני גירויים עקב מיצי קיבה, ומונע דלקות ברירית הפנימית של הוושט כתוצאה ממאמץ יתר או מגירוי.

ולהמלצה לאכול כל 2-3 שעות אכילה אפילו קטנה, יש הרבה סיבות טובות:
1. להיות תמיד שבע ומסופק, ולא להגיע לארוחה לחוצים ומורעבים, מה שגורם להאטת חילוף החומרים ולהתנפלות על האוכל (ולהפוך למתאבק סומו יפני בפוטנציה).
2. לגרום למערכת העיכול לעבוד כל הזמן, לגרום לחילוף החומרים פעיל ובזבזן, ולשרוף שומנים.
וזו גם הסיבה שכדאי מאוד לאכול סמוך לקימת הבוקר, אפילו משהו קטן כמו חצי מעדן (בתוך שעה מההתעוררות, גם אם לא רעבים).
זירוז חילוף החומרים בכל מיני טכניקות (גם פעילות גופנית היא טכניקה שמזרזת) הוא התשובה לבעיית ההשמנה המורבידית, שבה משמינים בקלות רבה ומרזים בקושי רב.
3. להפעיל את שרירי הוושט תכופות, וכך להשיג יציבות מכסימלית ברוחב המעבר בטבעת. ככה יש פחות הפתעות של מעבר שנהיה צר בלי הודעה מוקדמת, ופחות מצבים שהאוכל נתקע בתחילת הארוחה.
4. למנוע נפילת סוכר שמביאה לתשוקה לפחמימות ומתוקים.
5. לסייע במניעת שריפת שריר במקום שומן בתהליך ההרזיה.
6. למנוע הקאות שנגרמות כתוצאה מאכילה מהירה ורעבה ומערכת עיכול ישנה ולא עובדת. מניעת ההקאות מקטינה לאין שיעור את הסיכונים לתקלות מהטבעת בטווח הארוך.

 

[משקל נסוג]

למה חבלה?

ההגדרה המילונית לחבלה:

1. פעולה מכוונת להרס, פגיעה או הרג.
2. תחום העיסוק בחומרי נפץ.
אני רוצה להניח שלא התכוונת לאפשרות השניה (

), אבל גם האפשרות הראשונה לא מתאימה לדעתי.
אין מדובר בפעולה המכוונת לאחת המטרות שפורטו בהגדרה.
החלפת המילה חבלה ב"שינוי", תעשה עבודה יותר טובה, וגם לא תיצור קונוטציה שלילית.

מה, לא?

 

[קוביd1]

מסכים איתך

לא חבלה ,שינוי מבורך.

 

[אופירA]

face it - מדובר בחבלה

זו במפורש פעולה מכוונת לפגיעה בפעילות התקינה של הקיבה!

הפגיעה היא למטרה טובה מאוד, כמובן, והיא פחותה מהנזק שהיא באה לתקן.
אבל בשורה התחתונה זו פגיעה, זו חבלה, ולכן היא אינה עדיפה לכתחילה, כאשר הנזק קטן מידי.
כלומר בשביל להוריד 10-15 קילו עודף לא שווה לחבל בפעילות התקינה של הקיבה. החבלה גדולה מהרווח הבריאותי.

כל ניתוח הוא חבלה - עצם ההרדמה ושיתוק כל השרירים, וחיתוך העור והשרירים זו חבלה סופר רצינית.
זה כמו שתרופות חיוניות הן בעצם סם חזק ומסוכן. ויש תרופות שמזיקות מאוד לכבד או לכליות ומחבלות בבריאות. אבל הסכנה פחותה וכדאית יחסית לתועלת שמביאה התרופה החיונית.

אז אם זה טוב, למה צריך להגיד חבלה, סם ופגיעה? כדי שיידעו שזה לא חגיגה, אלא לוקחים רק אם צריך, ומשלמים מחיר בשביל התועלת!
אם יש ברירה אחרת שתעזור באותה מידה, והיא אינה חבלה - ברור שהיא עדיפה. כי את הפעולה שהיא חבלה, עושים רק בלית ברירה אחרת, כי היא חבלה.

כמובן שלאנשים שמפחדים מהניתוחון והחבלונת, ולא מפחדים מספיק מההשמנה, אני אדבר אחרת, בניסוח עדין יותר.
אבל אנשים זחוחים (מבסוטים) שלא מספיק מבינים את ההשלכות הבריאותיות של השינוי בקיבה בעקבות הניתוח, ולא נזהרים בהתאם לצורך - צריך לצייר להם את הדברים בצבע יותר שחור.
כמו שלאשה בת 60 שחושבת שהברכיים שלה הם כמו של בחורה בת 20 ולא נזהרת לשמור לא לקלקל אותם, צריכים לשים את המציאות מול הפרצוף קרוב קרוב, שתקבל מודעות להיזהר, כדי שאח"כ לא תצטרך להצטער...
וכמו שלחולה סכרת זחוח שלא מתרגש מהמחלה שלו ומזלזל בהוראות הזהירות והמניעה, צריך לצייר את ההתפתחות שלה בצבעים הכי שחורים שאפשר, ולהראות לו כמה אנשים בגיל 50-60 בלי רגליים על כסא גלגלים, כדי שיבין שהוא כן צריך להתרגש ולפחד.
וכמו שלצעיר שמעשן ומראה שהוא בריא וחזק ומבסוט, צריכים להראות טוב טוב את הזוועה שקורית לו בריאות ומה יקרה לו בהמשך... כדי שהמודעות החדה תתן לו כוח לוותר על הסבבה ולשמור על החיים!

ותדעי לך, שרוב האנשים הם המבסוטים והלא זהירים, ורק המיעוט היחסי הוא הסוג שמפחד יותר מידי מעבר למה שצריך.

 

[פלפלית79]

אופירה וקובי תודה רבה!!

 

[עדי1751]

שאלה לפלפלית

אני לפני ניתוח טבעת אך מאד מתלבטת ואשמח אם תעזרי לי:
1.האם הניתוח עצמו וההתאוששות היו קשים? מתי הצלחת לחזור לשגרה?
2.כמה ק"ג הצלחת לרדת ב 4 חדשים ובאיזו סגירה?
3. האם את מסוגלת לאכול לחם בשר וביו"ב?
לסיכום-האם את ממליצה על הטבעת או שאיכות החיים הפכה לגרועה?
המון תודה מראש
עדי

 

[פלפלית79]

היי עדי

הגבתי לך על שאלתך כבר לפני מספר ימים. כמו לא מעט לפני.
לפי שאלותיך, נראה שעדיין לא החלטת ו/או אינך שלמה לחלוטין עם הניתוח.
אני מציעה שתשוחחי טלפונית עם אופירה ואולי תגיעי להחלטה שמתאימה לך.
בהצלחה
_

 

[אופירA]

פלפלית ענתה לך ב-11.7, בעמוד הקודם

אני מציעה לך בנוסף לשאלות שאת שואלת אנשים שנותחו - איך היה להם, איזה סגירה הם, מה הם מסוגלים לאכול -
לשטוח גם את ההתלבטויות שלך, לשאול מה שמפריע לך, ולקבל את המשוב של האנשים בתגובה אלייך.
לבחון עם עצמך מה מעכב אותך.

כי השאלות חשובות, אבל הן לא יכולות לתת לך תשובה וודאית מה יקרה אצלך אחרי הניתוח.
אין שום ידיעה איך כל גוף יגיב לכל סוג של ניתוח.

ולכן, מה שחשוב לדעת זה מה התקלות האפשריות בכל ניתוח (שחלקן קורות לאנשים האלה, וחלקן קורות לאנשים אחרים), ולדעת איך מתמודדים עם כל סוג של בעיה, כדי להיות מוכנים לבעיות האפשריות ולדעת איך לקדם אותן או למנוע מה שאפשר למנוע.

תספרי מה השיקול שלך לכיוון טבעת, ומה השיקול לכיוון שרוול. נוכל לעזור לך לנטרל שיקולים לא נכונים ומוטעים, שנובעים מפחדים או רגשות, ולהישאר רק עם שיקולים נכונים ומציאותיים.

שיחת טלפון פרטית איתי ממש ממש לא תזיק לך, בלשון המעטה...
טל' 03-5781855, לא בשבת. להשאיר הודעה עם שם וטלפון.

 

[עדי1751]

מפחדת

מההרדמה וההתעוררות ממנה,חוששת מההקאות ומכל סיבוכי הטבעת שקראתי כאן דלקות ושט ועוד
מצד שני השרוול ניתוח עוד יותר מסובך ובלתץי הפיך. יש לי תאריך קרוב לשניהם אך מתקשה להחליט
מה לעשות אני טיפוס פחדן!
עדי

 

[קוביd1]

לעדי

זה טבעי לפחד ,בסוף יגיע רגע ההחלטה
את קוראת על כל הסיבוכים ,כי מי שכותב פה בפורום מספר ומבקש עצה לבעיות שיש לו.
למה שלא תחשבי אופטימי יש הצלחות כבירות בטבעת ,בלי סיבוכים ,בלי הקאות ,גם בשרוול יש הצלחות כבירות ,קחי את הדברים האלה ,ובעזרת השם במה שתחלטי הכל יעבור בשלום ,ההתעוררות מההרדמה תיהיה קלה ותראי תוצאות של ירידה במשקל ,ואז תשכחי מכל החששות שהו לך לפני הניתוח
דעי לך שלכל אחד ההתאוששות אחרת 'ואל תקחי מה שקרה לX או לY יקרה לך
בהצלחה בהחלטה .



קובי